10.07.2016
הייתם שולחים שני ילדים שנולדו, גדלו והתחנכו בישראל לסוריה?
הייתם מונעים טיפול רפואי מאישה מבוגרת וחולה?
אני בטוחה כי התשובות לשתי השאלות ברורות.
ארצה לשתף אתכם בשני מקרים, שניים מני רבים שמגיעים ללשכתי.
את המקרה הראשון, חשף הבוקר העיתונאי שמוליק חדד מידיעות אשקלון (הכתבה בתגובה הראשונה):
משרד הפנים מתכוון לשלוח את הזוג קטרינה וסרגיי מאשקלון יחד עם שני ילדיהם, משפחה ישראלית לכל דבר ועניין, לאוקראינה.
אז מה אם יש שם מלחמת אזרחים, ואנטישמיות נגד יהודים. אז מה אם הם חיים בישראל כבר 15 שנים, קשרו את גורלם בגורלנו, וילדיהם לא מכירים דבר מלבד מדינת ישראל, חיים את המורשת היהודית ודוברים רק עברית.
הדבר החשוב ביותר ברגע זה הוא לאפשר להם להמשיך לחיות פה, ולהסדיר את מעמדם. לצערי, פניותיהם למשרד הפנים העלו חרס, ועל כן פניתי היום לשר הפנים בעניינם וגם בקשתי לערוך דיון דחוף בכנסת בסוגיות אלו.
אני מזכירה כי חוק השבות מתייחס לכל אלו שהיו “מספיק” יהודים עבור שונאינו בכל העולם ולאורך הדורות. אם תגורש המשפחה הישראלית הזאת לאוקראינה, לאזור בו שוררת מלחמת אזרחים ואנטישמיות חריפה – שם הם יהיו מספיק יהודים כדי להפגע.
אני מצפה ממשרד הפנים לנהוג לא רק בחמלה – גם בשכל ישר. אני דורשת משר הפנים להתערב אישית ע”מ שמעמדם יוסדר.
מקרה נוסף, דומה אך שונה.
אלה עלתה לארץ בשנת 2014, במסגרת נוהל הורה קשיש המאפשר לעולים להעלות הורה מבוגר אחד ארצה כשזה זקוק לטיפול ולא יכול לכלכל ולסעוד את עצמו.
הנוהל מופעל רק אם ההורה אינו זכאי חוק השבות ומאפשר לו להתייחד עם ילדו בארץ מטעמים הומניטאריים. בד”כ, מתייחס הנוהל להורה אחד אך במקרים מסוימים מאפשר לשני ההורים לעלות.
זהו נוהל אנושי, ואני מברכת על יישומו אך יש כמה בעיות ומקרים חריגים שמצריכים התייחסות – אם, שוב, של השכל הישר, ואם דווקא של החמלה היהודית.
הנוהל קובע כי ההורה זכאי לעלות, וכך עשתה אלה, והוכרה כזכאית להיקלט לפיו ב-2015, אך הליך הפיכתה לאזרחית ישראלית ארוך ומייגע, ועד לאזרוחה – שנתיים לאחר עלייתה, ב-2017, היא חיה בישראל במסגרת אשרת תייר. בגילה המבוגר היא זקוקה לשירותים רפואיים, אך אלו לא ניתנים בשלמותם רק לאזרחים.
למרבה הצער, אצל אלהנתגלתה מחלת הסרטן, והטיפול היקר בה לא מתאפשר למשפחה הכורעת תחת הנטל והיה ניתן לה בהשתתפות המדינה אם היה לה ביטוח רפואי.
האם מחלת הסרטן האיומה תחכה עד אוגוסט 2017, עת תהיה זכאית לביטוח רפואי?
פניתי לשר דרעי גם בסוגיה הזאת. פניתי גם לקודמו בתפקיד. עדיין לא זכיתי להתייחסות. היום, בגלי צה”ל, שמעתי את התייחסותו המקוממת: “זה עשוי להוות תקדים, ולכן אני לא מאשר”. אני לא מתכוונת לוותר, ולא אעצור כאן. אמשיך לעדכן.
שני המקרים הם דוגמא לסוגיות הומניטאריות בהן עלינו לטפל.
תפקידי כחברת כנסת, כפי שאני רואה אותו, הוא לראות את בני האדם, ולא רק את החוק היבש. לדאוג לשמש פה עבורם אל משרדי הממשלה, לדרוש כי יפעילו שיקול דעת ויפעילו חמלה לבני אדם – לא רק את סעיפי החוק היבשים.
אלו רק שתי דוגמאות מהפניות הרבות שמגיעות ללשכתי מאנשים הזקוקים לעזרה כשרשויות המדינה אוחזות אותם בין שמיים לארץ וללא פתרון.
נכון, משרד הפנים הוא שומר הכניסה לישראל, זהו תפקידו – אך עליו, ועל העומד בראשו לראות גם אנשים: לא רק דוחות אקסל, נהלים יבשים, ומספרים שמאחוריהם עומדים בני אדם.
אמשיך לעזור לאותם אנשים יחד עם צוות לשכתי.
רוצים לעזור לנו לעזור להם?
הצטרפו לצוות המתנדבים בלשכתי שעמל על מציאת פתרונות לבני אדם שמוצאים עצמם במצבים הקשים ביותר בחיים ובחוסר עונים.
הפניות המגיעות ללשכתי רבות, המקרים לא קלים, והמלאכה מרובה.
אנחנו משתדלים לעזור לכל מי שפונה, ומזמינים אתכם לעזור לנו לעזור להם.
כתבו לנו.
