קטגוריות בלוג

טראמפ חנן את שכירי חרב של חברת “בלאקווטר” שירו למוות ב-17 אזרחים עיראקים בשנת 2007. קשה לומר שהבשורה הזאת הפתיעה מישהו בעיראק ובכל זאת הצביעות המדהימה הזאת צורמת וכואבת. כתבתי ע”כ וגם על התקרבות בין רוסיה למצרים ועל קריסמס בסעודיה בטור שלי בזמן ישראל

ההכרה אמריקאית בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית פותח צוהר לביצוע קידוחי נפט שם * קמפיין ממשלתי בסעודיה מתאר את הצורך להיאבק בשחיתות כחובה לאומית * ושורה של הצתות בבגדד מאיימת על פרנסתם של המיעוטים הלא-מוסלמים

?מאז 2003 הוכפל שיעור המתאבדים בעיראק, וההערכה היא שהמספרים אף גבוהים יותר * לקראת ביידן, סעודיה וטורקיה החלו להתקרב זו לזו * אף לא אישה אחת נבחרה לפרלמנט בכווית * ומה ניתן ללמוד כיום מהפרדיגמה ששלטה לפני פרוץ האינתיפאדה

הביקורת על מצב זכויות האדם באמירויות מריחה מאנטי-ביביזם ואי הבנה בסיסית של המדינה. אין בעיה מוסרית בהסכם השלום, רק צריך לזכור שלא מדובר בדמוקרטיה. אגב, כמו מצרים

אין ספק שישראל צריכה להשתמש בחלון ההזדמנויות הנוכחי על מנת להפשיר את היחסים עם שכנתה הגדולה מדרום • יחסים שמושתתים אך ורק על שיתוף פעולה בין צבאות הם אינם יחסי שלום

האם רק 2 אופציות יכולות להתקיים במזרח התיכון: אוטוקרטיה או כאוס, שבו צומח אסלאם רדיקלי? כלום לא ייתכן שהקביעה הזאת תפסה אחיזה בשטח דווקא בגלל מאמצים של מי שנאחז בכל כוחו בקרנות המזבח, על מנת לגדוע כל תזוזה לכיוון של דמוקרטיזציה? כתבתי על כך במאמרי בליברל

באבו-דאבי חוגגים 49 שנים להיווסדות המדינה. ההתפתחות המואצת, הפתיחות (היחסית) לעולם והאוריינטציה הטכנולוגית הפכו את המדינה המדברית לנווה מדבר, דבר נדיר ביותר בנוף המזרח תיכוני. על כך ועל הדי החיסול של פחריזדה, שחיתות באו”ם ועוד בטור השבועי שלי בזמן ישראל

בצל הסנקציות האמריקאיות החדשות רוסיה ממשיכה להרחיב את השפעתה בסוריה