4.06.2017
מרגריטה ואלכסנדר בקשו לגור בקדומים. הם יצרו קשרים נפלאים עם האנשים שגרים שם, ועדת הקבלה דחתה אותם. נחשו למה? כי לא התחתנו ברבנות.
ההתנחלות קדומים מתוקצבת על ידי הממשלה במיליוני שקלים בשנה – ביחס גדול בהרבה מישובים אחרים שבתוך ישראל.
גם אם נניח בצד את ההצדקה התמוהה לתקציבים כה גדולים להתנחלות שמחוץ לגושי ההתיישבות, נותרת שאלה קשה לא פחות – האם יש סמכות למאן דהו להפלות זוגות על בסיס נישואיהם?
החוק הישראלי הקובע כי ליישוב בו מעל 400 משפחות (קדומים הוא יישוב כזה) אסור לקיים ועדת קבלה. לכך שלחלק מהמתנחלים מותר הכל אנחנו כבר רגילים, אך בנוסף חוק זה לא חל בגדה המערבית ממש כמו שחוק שקיות הניילון לא חל שם, וכמו שעוד חוקים המתייחסים למוסר לא חלים שם. אך חוקים המתקצבים ישובים אלו? חלים גם חלים.
המקרה מזכיר מקרה אחר. לפני כשנתיים חברת “באמונה” המשווקת דירות למגזר הדתי בקריית גת העלתה סרטון פרסומי המציג באופן נלעג ישראלים ממוצא מזרחי: “נכון שלא תרצו לגור לידם?”, שאל הסרטון הגזעני.
עם מציאות זו בה מופלים בני אדם אסור לנו להשלים. בשום מקום.
תפקידה של המדינה למנוע זאת – זאת על אחת כמה וכמה כאשר הגופים המפלים נהנים מהמימון שלה.
אני מאחלת לזוג שימצא ויבנה בית בישראל, במקום שם יקבלו אותם בחום ובאנושיות – מבלי להתערב בעניין שהוא פרטי אך ורק להם כמו היכן ואיך נישאו.
