אפריל 30 .2017
חברות וחברים יקרים,
היום ליוויתי בדרכו האחרונה את יון לזרביץ׳ דגן, שהלך לעולמו בגיל 92.
יון דגן הוא מאחרוני הנפילים של גיבורים וגיבורות מהקהילה הדוברת רוסית, שהולכים ונעלמים מחיינו. דמויות מופת מעוררות השראה.
חלקם היו רק בני 16 כשהתגייסו לצבא האדום במלחמת העולם השניה ולחמו מול הנאצים ושותפיהם. יון היה אחד מאלו.
הוא לחם בחזיתות מסוכנות וקשות, נפצע, אושפז וחזר לשדה הקרב.
במהלך הקרבות, צוות הטנק של יון דגן השמיד 12 טנקים ו4 משחיתי טנקים גרמנים ובנוסף לכך גם מספר תותחים ומרגמות. על אומץ ליבו בקרבות עוטר יון דגן בעיטור הדגל האדום, עיטור המלחמה הפטריוטי הגדול מדרגה ראשונה וב-2 עיטורי המלחמה הפטריוטי מדרגה שנייה.
לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה בעיר צ’רנוביץ. מסיום לימודיו, עבד כרופא אורתופד והיה בין המובילים בתחום הטראומטולוגיה בברית המועצות.
בשנת 1977עלה לישראל, התיישב בגבעתיים והמשיך לעבוד כאורטופד במשך למעלה מ-20 שנה.
יון היה גם משורר וסופר.
אקדיש לזכרו את אחד משיריו שכתב לזכר חבריו משדה הקרב בתקופת מלחמת השניה, בתרגומו של המשורר הישראלי-הרוסי ולדימיר גלוזמן:
חברי – אל תסגוד לגסיסה שלך,
אל תקרא לחבריך לשוא
בדמך – בוא תועיל לי במשהו
אחמם את ידי באדיו.
על תבכה, אל תצעק – לא תינוק אתה,
לא פצוע – הרוג, די לבכות…
בוא אוריד מגפיך – לזכור אותך
בדרכי מלחמה ארוכות.
יון לזרביץ׳ דגן, נפטר ב-28 באפריל 2017 בביתו שבגבעתיים.
יהי זכרו ברוך.
