השבוע במזרח התיכון
והשבוע: איראן ממשיכה את ה”מרוץ למיליון” שלה בכורדיסטאן, ברמאללה לא ממהרים להתלהב מהסכם הפיוס, בירת דאע”ש משנה כתובת והקמפיין #metooשוטף גם את הרשתות החברתיות בערבית.
חברים יקרים,
עוד שבוע עבר עלינו כאן במזרח התיכון, האזור בו לעולם אין רגע דל. בעוד שאנו הישראלים מסתגלים שוב למציאות של “אחרי החגים” ונכנסים לקצב המסחרר של החיים, דברים גורליים מתרחשים ממש לידנו, בין אם זה בסוריה, עיראק, מצרים או מדינות המפרץ. תמיד האמנתי שאנו הישראלים חייבים להיות מחוברים היטב למציאות המזרח תיכונית שכן אנו חלק בלתי נפרד מהאזור. חייבים ללמוד לשלוט בשפה הערבית, חייבים להתעדכן בחדשות של השכנים, לאו דווקא בכותרות אלא גם בדברים היומיימים, על מנת להבין ולהבחין בתהליכים עמוקים ובשינויים הקטנים שעוברים על החברות השונות באזור שלנו.
הנה סיכום וניתוח קצר של האירועים המשמעותיים במזה”ת השבוע.
הכורדים העיראקיים שוב עומדים לבד לגורלם ואיראן היא המרוויחה העיקרית
הייתה זאת שאלה של זמן מתי ממשלת עיראק בתמיכת איראן או תורכיה תפעל נגד הכורדים שערכו בחודש ספטמבר משאל עם לעצמאות. הנקודה הרגישה של הכורדים היא העיר כירכוכ עתירת הנפט. לעיר היסטוריה ארוכה וכואבת. פעם הייתה עיר כורדית ברובה, אך בתקופת הטיהורים והעברות האוכלוסיה של צדאם חוסיין הפכה העיר למולטי-תרבותית עם אוכלוסייה ערבית-כורדית מעורבת. השבוע כוחות צבא עיראק יחד עם מיליציות שיעיות פרו-איראניות תקפו את כירכוכ ותוך זמן קצר השתלטו עליה. הכורדים, בעלי ברית נאמנים של ארה”ב שאף סייעו לכבוש את מוצול שנשלטה על ידי המחבלים של דאע”ש ננטשו על ידה שוב. הכוחות העיראקיים השתלטו חיש מהר על כירכוכ, סינג’אר ורמת נינווה שפעם שהיו מאוכלסות על ידי נוצרים, אשורים ויזידים וכ-100,000 כורדים נמלטו מהאזור.
מי שחוגג את הניצחון – גם תודעתי וגם פיזי – זאת בעצם טהרן, כי פגיעה בכורדיסטאן היא כפגיעה בארה”ב וישראל גם יחד. המיליציה השיעית הפרו-איראנית “אל-חאשד אש-שעבי” תתחזק מאוד מהניצחון הזה לקראת כיבושים חדשים וקרבות נוספים, וההגמוניה האיראנית באזור השאם כולו תתרחב באין מפריע.
האמריקאים שוב לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות כאן במזה”ת. במקום לתמוך ביצירה של מדינה כורדית חזקה, עצמאית ודמוקרטית, מדינה שתהיה בת ברית הן לארה”ב והן לישראל, היא משקיעה מאמצים על מנת לחזק את שונאיה. המצב הזה נוגע גם לישראל, כי אותן המיליציות יפעלו גם בסוריה, ושם הן ישרתו כמובן את האינטרס האיראני.
ברמאללה בינתיים לא ממהרים להתלהב מההסכם בין פת”ח לחמאס
לפני יותר משבוע הוחלפו נשיקות זריזות וחיבוקים חמים בין חברי המשלחות של פת”ח וחמאס בקהיר, אך בשני הצדדים בינתיים לא ממהרים לממש את הנישואין. ראש הרשות הפלסטינית אבו-מאזן לא ביטל את הסנקציות אותן הפעיל נגד השלטון בעזה שבסופו של דבר ריככו את העמדות של בכירי החמאס במו”מ.
“נחיה ונראה”, כך מתייחסים להסכם החתום הבכירים ברמאללה, שמבינים היטב את הסכנות הכרוכות בהתקרבות יתרה לחמאס ולא שוכחים שלארגון האיסלאמיסטי יש רק מטרה אחת – להשתלט על השלטון גם בגדה ולהיפתר מ”האחים האהובים” מהפת”ח.
ב-1 בנובמבר השליטה על המעברים בין עזה לישראל ומצרים צריכה לעבור לידי אנשי המשמר הנשיאותי של אבו-מאזן. אם הצדדים יצלחו את העברת הסמכויות והמעברים אכן יהיו בשליטת אנשי הרשות, זה יהיה צעד רציני ראשון בדרך לפיוס. רק אם הכול יעבוד חלק, אבו-מאזן יגיע לביקור בעזה לשם הוזמן על ידי יחיא סינוואר. בפעם הקודמת בה ביקר בעזה לפני יותר מעשור אבו-מאזן כמעט נרצח.
לא פלא שהוא לא ממהר לבקר ברצועה. מה גם, שלקראת הביקור שלו יהיה חייב לשחרר קצת את הלחץ ולבטל את הסנקציות נגד החמאס. בעת חתימת ההסכם דיברו על חודש שבמהלכו יכינו את ביקורו של עבאס, אך במזרח התיכון הזמן הוא נזיל וחודש יכול להפוך גם לכמה חודשים.
ויש גם עניין שלא מדברים עליו בכלל – האחריות המשפטית של חמאס לאסון ההומניטרי ששמו עזה. עכשיו כשהרצועה משתוקקת לשיקום ולפיתוח אני נזכרת שבספטמבר 2005, מיד לאחר ההתנקות הכספים זרמו לעזה, המשקיעים העשירים בלבנון ומדינות המפרץ עמדו בתור. חטיפתו של גלעד שליט, ההשתלטות על הרצועה ב-2007, וההשקעהו מואצת בפיתוח נשק ומנהרות המיטו אסון על תושבי הרצועה אותם גררו אנשי חמאס לשלוש מלחמות הרסניות ומיותרות.
בעולם אידאלי הם היו צריכים כולם לעמוד לדין על הפשעים נגד אוכלוסייה שלהם עצמם. אך העולם כידוע, אינו אידאלי.
בירת דאע”ש משנה מקום, אך דאע”ש עצמו אינו נעלם מהמפה
השבוע הכוחות הכורדיים בסוריה בתמיכה של הקואליציה האנטי-דאעשית למעשה השתלטו על העיר רקה, שהיתה לבירה של משטר האימים של דאע”ש במהלך שלוש שנים. ייקח זמן עד שהחיים בעיר יחזרו לשגרה, ובינתיים דאע”ש עובר לערים אחרות – דיר-אזור, אל-מייאדין ועכשיו ג’ננה. הארגון הרצחני עדיין שולט על אלפי קילומטרים של שטח בסוריה, אך אין ספק שהתבוסה הפיזית היא גדולה ומוחשית שכן מתוך רקה לפני 3 שנים אבו-בכר אל-בגדאדי הכריז על החליפות שלו והפך את העיר לסמל לעוצמה שלו וךחולשה של המשטר הסורי.
אנשי הארגון נסוגים ומתכוונים להתבסס בתוך המדבר הסורי, ייקח עוד זמן עד שהמעוזים שלהם יפלו כולם. אך הרעיון הקיצוני של דאע”ש שכמובן לא שייך לו ולא נוצר על ידי מנהיגיו ממשיך להזין את אש השנאה בלבבות רבים במזרח התיכון וגם במערב.
האיסלאם הקיצוני לא נוצר עם דאע”ש ולא ימות איתו, בעוד שהלוחמים המנוסים ינסו לחזור למדינות שלהם, שם יהוו סכנה ברורה ומיידית, ינסו ליצור חוליות טרור ותאים רדומים.
הכוחות הצבאיים תקפו את המעוזים הפיזיים של דאע”ש. מה שחשוב עכשיו, זה לתקוף את הרעיונות המטורפים שלהם, להתחיל במתקפת מנע כנגד כל תומכי הג’יהדיסטים ברחבי העולם שמשתמשים באינטרנט כדי לגייס עוד ועוד תומכים, להרעיל עוד ועוד נפשות. את זה חייבים למנוע. לצערנו, לעשות זאת יהיה הרבה יותר קשה מאשר לנצח במערכה צבאית.
דאע”ש מסתלקים, אפשר להוריד את הרעלה. צילום: רוייטרס
הקמפיין #metooשוטף גם את הרשתות החברתיות בערבית
גם בעולם הערבי אלפי נשים הצטרפו לקמפיין #metoo שנועד לעורר מודעות לנושא ההטרדות המיניות. במדינות ערביות כידוע הנושא הזה בבחינת טאבו, וביותר מדי מקומות הקורבן של ההטרדות, ואפילו קורבן אונס, תמיד נושאת באשמה.
יותר ויותר קולות בעולם הערבי נשמעים כנגד התופעה המחרידה הזאת, כנגד הפטריארכיה שמתייחסת לאישה כאל חפץ. למעשה, קמפיינים דומים כבר התנהלו לפני זמן מה במצרים שם התופעה היתה חמורה במיוחד בעת תקופת המהפכה ב-2011 ולאחר מכן, ומרכזים אינטרנטיים הוקמו על מנת לסייע לנשים שהותקפו כיוון שהמשטרה לא התייחסה לתלונות שלהן ברצינות. השינוי האמיתי ייקח עוד זמן רב, אבל הקולות הברורים שנשמעים כיום גם ברשת וגם בתקשורת הם בהחלט ההתחלה.
