מהומה בכנס שהתקיים באוניברסיטה העברית בהשתתפות נציגים מסוריה: קבוצת סטודנטים פלסטיניים צעקו לעבר הדוברים: “אתם לאתומכים במאבק נגד הכיבוש הישראלי”. הסורים השיבו: אתם צועקים – סימן שאתם חיים בדמוקרטיה
הנציגים הסורים הגיעו לכנס על מנת “להציג את המצב במדינתם, על העולם שנאלם דום במעשיו ועל היחסים מול ישראל בעת הנוכחית”, כך נכתב בהזמנה לאירוע. כמו כן נאמר כי “במהלך האירוע נקיים שיחת וידאו ישירה עם נציגי האופוזיציה היישר משטחי הקרבות, שיציגו תמונת מצב של ההתרחשויות בשטח וכיצד הן משפיעות על העם הסורי”.
צפו בכנס שנקטע בצעקות:
הפיצוץ אירע לאחר שהדובר, סורי מהגולן הסורי בשם עסאם זייתון, אשר אחראי על הקשר בין צבא סוריה החופשי וקבוצות מורדים מקומיות לבין נציגויות בינלאומיות, בהן ישראל, ניסה לשוחח באמצעות רשת סקייפ עם אבו צח’ר, קצין מטה בכיר לשעבר בצבא סוריה. זייתון ביקש מצ’חר שיספר על החיים בסוריה תחת המצור, והוסיף כי שומעת אותו כעת קבוצת אנשים – אך לא ציין איפה. בשלב זה החלו להישמע צעקות מהקהל בשפה הערבית: “תגיד שאתה מדבר בישראל”. קודם לכן תיאר זייתון את הסיוע ההומניטרי שישראל נתנה לאזרחים.
הסטודנטים שהפריעו טענו כי הסורים אינם תומכים במאבק הפלסטיני, וקראו קריאות גם נגד “הכיבוש הישראלי”. בתגובה אמר זייתון באנגלית: “ביחס למה שקורה בסוריה, אתם חיים בגן עדן. תתביישו לכם”.
הארבעה המשיכו להשתולל במשך דקות ארוכות חרף בקשותיה של מנחת הכנס, ח”כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, לתת לשיחה להמשיך כמתוכנן. “האנשים כאן סיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי לבוא ולדבר”, אמרה. “זה לא ראוי ולא לגיטימי, שמענו את הדעות שלכם, אם אתם לא יכולים להיות בשקט צאו מהאולם”.
המוחים לא הפסיקו דקות ארוכות, זאת אף על פי שגם סטודנטים מהקהל ביקשו מהם להפסיק. בשלב מסוים מחתה פלסטינית נוספת, ונציג כורדי מצפון סוריה בשם סירוואן קאג’ו, אמר לה כי עצם העובדה שהיא יכולה להתנהג כך, אומרת שהיא חיה במדינה דמוקרטית. זייתון אף פנה לשתי מוחות שהתעקשו להמשיך ולצעוק: “אתן דאעש”.
בסוף הכנס ניגשה סטודנטית פלסטינית למדעי המדינה לזייתון, ואמרה לו כי זה שהיא לומדת באוניברסיטה ישראלית, לא אומר שהיא לא יכולה למחות על חייה, שהינם “תחת כיבוש”.
לאחר מכן סיפר זייתון כי “אני חי היום בגרמניה ונחשפתי לישראל האחרת פה. המשפחה שלי, שנמצאת עדיין בסוריה, מודעת לסיוע הישראלי לפצועים הסורים ומעריכה אותו. השינוי ביחס של הסורים כלפי ישראל קיים בשטח”. זייתון התייחס לשיחות בין המשטר לאופוזיציה ולא נתן הרבה סיכוי להידברות. “קשה כרגע לראות אופק חיובי. המשטר עדיין עושה זוועות בעם הסורי. המשפחה שלי נמצאת בסכנה ממשית”.
עוד הוסיף זייתון כי “גם לפלסטינים שחיים ברצועת עזה תחת מצור כביכול, יש תנאים טובים וקלים יותר מאלו של הסורים. העולם כולו שולח סיוע לרצועת עזה, בזמן שההורים נטבחים. הסטודנטים הפלסטינים שלומדים באוניברסיטה, מנצלים את הדמוקרטיה שיש להם כדי לצעוק ולפוצץ כנס מכובד. זה ממש חבל”.
שחר זריהן, סטודנטית שנכחה באירוע, אמרה ל-nrg ו-360 כי “מצער שלהם לא אכפת ממה שקורה בסוריה. הם באו רק כדי לצעוק ולעורר פרובוקציה. הסטודנטים שמחו נגד הכיבוש הישראלי, נהנים מהזכות ללמוד באוניברסיטה ישראלית, בעוד שמקביליהם בסוריה נרצחים ונטבחים. זו צביעות”.
אסתר מלישב, שהשתתפה באירוע, ציינה כי “כמה מרגש לראות את מאות המשתתפים שבאו לשמוע מפי נציגי סוריה על מצב הטבח המזעזע הקורה בסוריה. לראות שכן מנסים להוביל לשינוי ולשבור את השתיקה העולמית לרצח וההרג ההמוני של מאות אלפי הרוגים וכל אותם רבבות שאין להם את היכולת להימלט”.
סירוואן קאג’ו, הנציג הכורדי בכנס שמגיע מצפון מזרח סוריה, סיפר לאחר מכן ל-nrg ו-360 כי הוא עובד כעיתונאי וסופר בארה”ב, אליה הגיע כפליט פוליטי. משפחתו עדיין נמצאת בסוריה. “לא הייתי מופתע ממה שקרה”, סיפר. “ציפיתי שאנשים ינהגו ככה כשסורים מדברים במוסד לימודים ישראלי, כי זה באמת עניין גדול”.
לדברי קאג’ו, “הרבה סורים וגם פלסטינים רואים בנו בוגדים. אני לא חושב שמישהו יכול לשפוט את הסורים על כך שאנחנו מדברים עם ישראלים בפומבי. המצב המורכב בסוריה קשה להבנה. לי אישית לא אכפת מדעות מסוג זה, מכיוון שזה לא משקף את מה שקורה בסוריה. עוצמת הסכסוך ומספר האנשים שאיבדנו במלחמה הוא רב מדי, ואני אישית אעשה הכל ואדבר עם כל אחד, לא רק עם ישראל – אלא עם כל העולם, כדי לשנות את המצב”.
עוד הוסיף הנציג הכורדי: “אני לא רואה את ישראל כאויבת. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים קשרים עם ישראל, ואני מקווה שבעתיד זה יהיה המצב עם סוריה. יש הרבה אנשים שחושבים, כמוני, שאנחנו צריכים להיות אתכם בקשר. זה הדבר הנכון לעשות כי ישראל היא שכנה, היא דוגמה מאוד טובה לדמוקרטיה שמתפקדת, ואני חושב שכל האזור, ולא רק הסורים צריכים ללמוד מניסיון זה”.
על תמיכתם של חלק מהפלסטינים באסד אמר קאג’ו, כי “בכל מקום בעולם יש כאלה שתומכים בהישארות משטר אסד. בעיניי זה מצב אירוני שחלק מהפלסטינים תומכים באסד. אסד השתמש בפליטים הפלסטיניים במשך כל-כך הרבה שנים. הוא ניצל אותם למען האג’נדה שלו”.
“בקרב הפלסטינים יש תחושות מאוד שליליות כלפי הכורדים, משום שבמשך שנים רבות הם הואשמו שהם סוכנים של מוסד. אבל הפלסטינים לא מבחינים שלישראל יש קשרים גם עם קטאר, ירדן ומצרים – שם יש לה אפילו נציגויות רשמיות. אז מה הבעיה עם הכורדים?”, תהה קאג’ו. “אפילו אין לנו קשרים רשמיים עם ישראל, למרות שהיינו רוצים. אני חושב שדברים משתנים כאן ומתחדשים קשרים, ומעניין כיצד האזור יתפתח”.
חברת הכנסת קסניה סבטלובה אמרה בשיחה עם nrg ו-360, כי “כן ציפינו שאולי יהיו דברים מהסוג הזה. כמו שאמרתי בכנס, אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, ויש מקום לקולות שלא מסכימים. יחד עם זאת, לחבל בכנס זה כבר לא לגיטימי. שמענו אתכם, תודה רבה, אתם מוזמנים להפנות את השאלות שלהם לדוברים.
“בעניין הכנס עצמו”, אמרה סבטלובה, “בעיניי יש לכך חשיבות עליונה. אנחנו חיים במזרח התיכון, ומי שמתעלם מהעובדה הזו הוא כנראה חולם, וחלומות לא טובים. כי מה שאנחנו לא נעשה, אנחנו עדיין נהיה חלק ממזרח תיכון. אם נסתגר בבועה אנחנו נפגע בעצמנו וביכולת שלנו לתמרן ולהבין את המצב. אז אני מאוד שמחה שאנחנו כאן, בישראל, באוניברסיטה העברית שבה למדתי, עם אנשי האופוזיציה הסורית. לא היה להם פשוט להגיע לפה.
“הדוברים התייחסו לזה כעוד אירוע, אז היו אנשים שהשמיעו קולות של אי הסכמה. אבל זה העניין: אם היו נשמעים קולות כאלה בסוריה, לא היינו רואים את הסטודנטים האלה. כאן הם אמרו מה שהם אמרו, וגם הפנו שאלות אחרי זה, וזה לא זעזע את הדוברים בכלל, שראו דברים גרועים יותר בחיים שלהם.
“צריך להבין שהתמונה מורכבת מאוד וזה לא שחור ולבן: יש גורמים שאנחנו שומרים איתם על קשר כבר כמה שנים, יש דברים שאי אפשר להרחיב עליהם, אבל ממה שמותר להגיד אומר שבכל שינוי יש הזדמנות, ולא כל שינוי הוא שלילי. אנחנו רואים עכשיו את הכאוס במזרח התיכון, ומתעלמים מזה שהיו לו שורשים רקובים, והמבנה קרס. עכשיו ייבנה משהו חדש, וגם לנו יכול להיות חלק בזה – וגם לנו תהיה הזדמנות לנצל את זה”.
ח”כ סבטלובה הוסיפה: “בקרב האוכלוסייה הפלסטינית יש חשש מפני הנורמליזציה. במהלך הרבה מאוד שנים אמרו לנו שאף פעם לא יקרה דבר עד שלא נפתור את הסוגיה הפלסטינית, ואני אכן מאמינה שזה יקדם אותנו מאוד. יחד עם זאת, אפשר להידבר גם עכשיו ולהתכונן לרגע הזה שבו יהיה סיכוי. גם לא כל הסורים תמימי דעים בנוגע לישראל למשל, זה כרגע המיעוט, וחייבים לטפח אותו בזהירות לקראת העתיד, שאני מקווה שישתפר”.
