היום קבע בית המשפט כי אלאור אזריה לא פעל על פי ערכי צה״ל, אלא על פי שיקול דעתו הפרטית ובאופן שלא רלבנטי לנתונים בשטח.
בין אם מרוצים מהחלטת בית המשפט או לא – חייבים לכבד אותה, אחרת נגיע למצב של אין דין, אין דיין ואין שלטון החוק.
במהלך תקופת המשפט חברו פוליטיקאים מממשלת ישראל ושורותיה, אנשי ציבור וצבא לקהל שהביע תמיכה באזריה, תמיכה שאיבדה כל רסן ועברה את כל גבולות ההסתה ונורמות השיח הלגיטימי.
במהלך ההסתה הפרועה והדברים הנוראים שנאמרו בגלוי ובבוטות, לא קם אף מנהיג בממשלת ישראל שיעצור את המגמה הזו ויפעל להרגעת השיח והחזרתו לגבולות הלגיטימים. וכשקם שר הביטחון יעלון ואמר דברים שאנו מצפים ממנהיג ושר במעמדו , הראו לו את הדרך החוצה כאילו הוא הבעיה.
להפך, הפוליטיקאים עשו הון פוליטי מהמשפט. באופן אבסורדי הם מתלוננים מחד על הטייה פוליטית במערכת המשפט אך מאידך ממשיכים לקדם את הפוליטיזציה של המערכת המשפטית. במקום להרגיע את הרוחות ולהוות דוגמא כיצד פועלת דמוקרטיה בשעת משבר.
במעשיהם הבלתי אחראים והאנטי ממלכתיים, הם מערערים את המבצר האחרון השומר עלינו מפני רמיסת החוק.
חוסר שביעות רצונם מתוצאות המשפט היא מסוכנת ומעבירה מסר הרסני למי שהחוק ביניהם הוא בגדר המלצה לא מחייבת.
עם כל הכבוד לזכותם של תומכי אזריה להביע כאב ותמיכה, חייבים להקפיד שהשיח יתנהל בכלים וערוצים הולמים ולא באופן המוביל לאנרכיה. כמו שהתנהל בתקופת הדיון:
אי אפשר לשכוח את ההתנפלות על העתונאי אמנון אברמוביץ׳ שנכח באחד הדיונים. אברמוביץ׳ בעל צל״ש ופצוע מלחמה קשה נאלץ לשמוע חרפות וגידופים קשים ומעוררי חלחלה של אדם שהביע צער על כי לא נשרף למוות.
אני קוראת לאחראים בממשלת ישראל לעשות חשבון נפש ולפעול לשיקום הערכים החברתיים והדמוקרטים החיוניים לנו כדי לשמור על חברה שפויה השואפת לרפא את השסעים האיומים שבה. אם לא יפעלו בהקדם, נאבד את המכנה המשותף המועט שנותר לנו ואת היכולת לשמור על הבית הלאומי שלנו.
