לא צפון, לא דרום, לא קשישים, לא עולים. לא פריפריה ולא חינוך ממלכתי. הממשלה זורקת את רוב החברה הישראלית על חשבון עמונה והצוללות.
חברים יקרים, השבוע עומד לעבור בכנסת אחד התקציבים היותר מנותקים ואכזריים שנראו כאן בשנים האחרונות. החלטות שנלקחו בחטף, הסכמים קואליציוניים צרים וסקטוריאליים, חוסר של כמיליארד שקל בתקציב שהולך ליפול על הכתפיים של האוכלוסיות החלשות ביותר, ובעיקר ניתוק מוחלט של מקבלי ההחלטות מהמצב החברתי ומהפער הכלכלי ההולך וגדל – כל אלו יצרו תקציב שאינו מתמקד באזרחים, אלא באינטרסים.
רק לפני שבוע נחשפנו לשני דו”חות מזעזעים על מצב העוני בישראל, אחד הוא דו”ח אלטרנטיבי של ארגון לתת (שאותו מיהרו לתקוף חברי הממשלה), ואחד של המדינה עצמה – דו”ח העוני של הביטוח הלאומי שהפלא ופלא לא היה כה רחוק במסקנותיו מדו”ח העוני האלטרנטיבי שאותו מיהרו כל כך להשמיץ.
הנתונים כמעט בלתי נתפסים: ישראל היא המדינה הענייה ביותר בקרב מדינות ה-oecd , וכל משפחה חמישית חיה מתחת לקו העוני. בסה”כ כ- 2.5 מיליון אזרחים עניים, שחלק לא מבוטל מהם עובד אבל פשוט לא מצליח לגמור את החודש. עובדים בשביל לשרוד – וגם זה לא מספיק. וזה, מבלי לדבר על המצב הקטסטרופלי של הקשישים בישראל: כל קשיש רביעי חי מתחת לקו העוני, ונאלץ להתקיים מהקצבה העלובה של הביטוח הלאומי.
ומה עשתה הממשלה בינתיים? האם נבנתה תכנית חירום לאומית להצלת שוק הדיור שעלה ב-30%? האם הוקצבו כספים לדיור הציבורי לעשרות אלפי משפחות שממתינות לשווא? האם קצבת הזקנה עלתה באופן שיאפשר קיום בכבוד? האם הוחזרה התכנית לחיזוק הצפון עם ההבטחה לתקצב אותה ב-1.8 מיליארד שקלים? האם נוספו עוד מיטות במערך הרפואה הציבורית?
כמובן שלא. לעומת זאת, התבשרנו היום שהתקציב האכזרי ממילא, הולך לקיצוץ רוחבי נוסף של יותר מ-3 מיליארד שקלים, בין היתר במשרדי הבריאות, הרווחה והחינוך. מדוע אתם שואלים? כדי לפנות כסף לפינוי עמונה ולהמשך שליטה על השידור הציבורי. זה סדר העדיפויות של ראש הממשלה: בריאות הציבור לא חשובה, אבל עמונה כן.
כדי להמחיש עד כמה הקיצוץ הרוחבי הזה מנותק מהעם, הנה דוגמא קטנה. השנה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים היה הגדול ביותר מזה חמש שנים: יותר מ-350 הרוגים, והשנה עוד לא הסתיימה. יש מחסור בתשתיות, באכיפה ובחינוך לזהירות בדרכים. מה עשתה הממשלה בתגובה? קיצצה כמיליון שקלים מתקציב הרשות לבטיחות בדרכים. התור של זכאי הסיוע בדיור ציבורי רק הולך וגדל, עשרות אלפי משפחות מחכות שנים ארוכות לדירה, מלאי הדירות הולך ומצטמצם והמצב קרוב לפיצוץ. מה עושה הממשלה? מקצצת בתקציב הקרוב יותר מ-30 מיליון שקלים שהיו אמורים ללכת לסיוע בשכ”ד לזכאים.
ואלו רק שתי דוגמאות מתוך מאות. כל קיצוץ שכזה הוא פחות שעות חינוך פרטניות לילדים שלכם, פחות מיטות פנויות ברפואה הציבורית, פחות תשתיות בדרכים, פחות תרופות שנכנסות לסל. אבל את ראש הממשלה זה כנראה לא מעניין. לא הנתונים של דו”ח העוני, לא הקיצוץ הרוחבי האכזרי, לא הפער הסוציו אקונומי ההולך וגדל, ולא האזרחים שכורעים תחת יוקר המחייה.
אנחנו נצביע נגד התקציב הגרוע הזה – כך אצפה גם מכל אותם חברי קואליציה להם אכפת מאזרחי מדינת ישראל שלתקציב הזה אין שום בשורה טובה עבורם.
