חברים יקרים,
30 שנה עברו מאז אסון צ’רנוביל, שנחשב לאחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר במאה ה20. הייתי בת 9 כאשר קרה האסון ואני זוכרת היטב את החדשות המחרידות שהחלו להסתנן לאט לאט למרות האיפול המוחלט באמצעי התקשורת, את הפחד לשתות מים מהברז או להירטב מגשם – המבוגרים אמרו שייתכן שכל המים מורעלים מהקרינה ושזה יכול לגרום לסרטן. בזמן הפיצוץ עצמו נהרגו 33 מהנדסים, טכנאים וכבאים וחיילים שניסו להאבק באש הרדיואקטיבית בידיים חשופות. אלפים רבים חלו ומתו מהקרינה הגבוהה חודשים ושנים לאחר האסון. אם לא העובדים האמיצים של הכור ורבים אחרים שנלחמו באש ובהתפשטות הקרינה בגבורה והקריבו את חייהם ואת בריאותם, ייתכן שההשלכות של האסון היו מורגשות גם ברחבי אירופה וגם במזה”ת. כ 1400 מאותם לוחמים – מהנדסים וטכנאים – חיים כאן, במדינת ישראל. הם עלו ארצה בתחילת שנות התשעים. רבים מהם נפגעו מהקרינה וסובלים ממחלות קשות, אף אחד לא מצטער על כך שנטל חלק בהגנה על האנושות מפני האויב הבלתי נראה, הקרינה.
לפני מספר ימים ציינתי יחד אתם ארוע חשוב ביותר – הקמת כיפה ענקית שתאטום את הכור ההרוס בצורה מיטבית ותגן על בני האדם מפני הסכנה.
כיפה ענקית הסוכרת על הפסולת הרדיואקטיבית מהאסון הגרעיני בצ’רנוביל החלה לרדת למקומה השבוע, במטרה לשמור על האתר נקי וטהור לטובת הדורות הבאים. עלותה של הכיפה כ 1.6 מיליארד דולר והיא נבנתה בחסותו של ‘הבנק האירופי לשיקום ופיתוח’. כך העולם ממשיך לשלם על כשלים טכניים ורשלנות פושעת במהלך מספר דורות – בחיי אדם, בבריאות ובכסף.
אני מודה לאלכסנדר קלנטירסקי, יו”ר עמותת “ברית הליקווידטורים צ’רנוביל” שהיה מהנדס ראשי באחת מ-12 המחלקות שבנו את חיפוי הבטון שאטם את הדליפה מהכור ההרוס, על שהכיר לי את העמותה ואת חבריה. אז, לפני שלושים שנה הם עשו כל שביכולתם על מנת לנצח בקרב הזה למען האנושות. מאז שעלו ארצה רבים מצאו תעסוקה לישראל אך היו מבוגרים מדי מכדי לחסוך סכום מכובד לפנסיה, וחולים מדי מכדי לזכות בביטוח חיים. הבטחתי שאעשה כל שביכולתי על מנת לעזור להם. כולי תקווה שאצליח במשימתי כי הזמן לא משחק לטובתם.
אני מאחלת לאלכסנדר קלנטירסקי ולחברי העמותה בריאות וצדק. אסור שהאסון הזה יחזור על עצמו, לכן חשוב כל כך לנקוט באמצעי הזהירות בכל מה שקשור לחומרים מסוכנים. אסור לדחות את העתקת מכלי האמוניה ממפרץ חיפה, אסור להתמהמה כשזיהום חריג פוגע בבריאותם של תושבי חיפה. אם לא נלמד מהעבר, נסכן את העתיד שלנו ושל ילדינו.

בתמונה: עם אלכסנדר קלנטירסקי, יו”ר עמותת “ברית הליקווידטורים צ’רנוביל”.