צר לי על ביטול מצעד הגאווה בבאר שבע.
חשוב מאוד כי מצעדים כאלו יתקיימו גם מחוץ לתל אביב.
חברים יקרים,
שנה לאחר הרצח של שירה בנקי ז״ל , היו צריכים להיות יותר מצעדים.
היינו מצפים ליותר פתיחות, יותר שמירה על החיים ויותר מאבק נגד ההסתה.
לצערנו, הלקחים לא הופקו, והתוצאה: ביטולו של המצעד בבאר שבע בגלל איומים על אלימות שתופעל נגד הצועדים.
יש לכבד את החלטת בג”צ שביקשה לשמור על שלום הציבור. אני גם מבינה את הצורך של המשטרה להגן על הצועדים מפני אלימות, אך כזכור, כל פעולה אמיצה: אם מצעד הגאווה ואם מחאה נגד מתווה הגז, או כל מחאה נגד מדיניות הממשלה, תמיד תהיה כרוכה בסיכון כלשהו.
תפקידה של משטרה הוא לנטרל את האיומים האלו ולהגן על חופש המחאה.
אך מה עם תפקידה של הממשלה?
חלף די זמן מאז הרצח של שירה בנקי ז״ל. בזמן הזה ניתן היה להפיק לקחים, לפעול לשינוי האווירה, לטפל בשנאה, בהסתה, באלימות ובבורות.
בתפקיד הזה הממשלה כשלה.
הממשלה יודעת כל כך יפה להתשמש בקהילה הלהט”בית כשהיא זקוקה לכך, וטובה מאוד במילים ובהצהרות, אך עלינו לדרוש כי תיבחן במעשיה בשטח: לדאוג לחופש לצעוד, לחופש להינשא, ולזכות של כל אדם לחיות בכבוד ולהיות מוגן. וחשוב מהכל: להלחם בשנאה ובבורות – לא באלו שמבקשים זכויות
המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם.
