04.07.2016
אין שלום, אין ביטחון, אין אפילו גדר הפרדה במקומות הכי רגישים ופגיעים (גם לא ליד ביתה של אריאל הלל יפה ז”ל) – #הפייסבוק_אשם
חברים יקרים,
ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו שוב בוכה: “לא נותנים לנו למשול”.
השר אלקין מתלונן ש”מכריחים אותו” לבנות דירות גם לערבים ולא רק למתנחלים, השר כץ רוצה נמל בעזה (שיחזק את שלטון החמאס), השר ארדן זועק ומזדעק ש”האיש הרע” מפייסבוק מונע מאזרחי ישראל ביטחון, שרים אחרים שוב קוראים לבנות מלא-מלא בתגובה לטרור, ובינתיים, הדם של הקורבנות התמימים, ביניהם גם ילדה בת 13, ממשיך להשפך כמיים.
בעוד ראש הממשלה נהנה מביקור המלכים (שגם עולה בהתאם) באפריקה והשר ארדן יחד עם השרה שקד נאבקים בטכנולוגיה – כלומר בטחנות הרוח, אף אחד לא באמת נדרש לשאלת הביטחון הבסיסי ביותר של אזרחי מדינת ישראל.
מה הכוונה בביטחון?
בעיני, לדאוג לביטחון זה לדאוג לכך שגדר התיל שעוברת ליד ביתה של משפחת הלל יפה לא תהיה פרוצה – ביום א’ ראיתי במו עיניי פרצות רבות מספור בגדר הזאת שאמורה להפריד בין המשפחות לבין המרצחים שבאים לבצע את זממם.
לדאוג לביטחון זה להשלים את הגדר באזור דרום הר חברון – באופן מפתיע הממשלה הימנית ביותר שהיתה כאן אי פעם, לא ממהרת להבטיח את בטחונים של אל שגרים באזור הכי מתוח, שבינתיים נהיה לשטח הפקר.
לדאוג לביטחון זה כמובן לוודא שמאבטחים יעברו את האימונים הנדרשים ושיהיו ברשותם כלי הנשק הדרושים, וגם העזרים הטכנולוגיים החיוניים.
זה שקר וזאת הזיה לטעון כי פתרון לטרור הוא בניה בהתנחלויות.
אם יבנו שרי ישראל עוד 42 דירות בקרית ארבע, האם מחבלים שטופי שנאה ישתכנעו סופית כי לא כדאי לפנות לאלימות?
בניה בשטחים אולי משיגה יעד אחר – הרס של כל אפשרות לכך שאי פעם נהפרד מהקולקטיב הפלסטיני, שבחלקו הגדול עוין את ישראל.
אבל זו כבר שאלה אחרת, אולי חשובה אפילו אף יותר.
זוהי שאלה של מדיניות.
מי שיוצא היום בהצהרות חסרות אחריות אלה חייב להכריז בפה מלא ולומר איך הוא או היא רואים את מדינת ישראל בעוד עשור, או בעוד שניים או שלושה עשורים – האם הם רואים מדינה מהים עד הירדן, בה היהודים הם מיעוט ששולט על הפלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל?
האם אלקין, שקד, אריאל ושות’ בטוחים שזה מה שימגר את הטרור? או שבעצם אולי השלימו עם כך שזה מחיר הדמים שאנו, אזרחי מדינת ישראל חייבים להמשיך לשלם על מנת להגשים את החלום המשיחי שלהם?
ואם לא כך הדבר, אם ראש הממשלה ומקצת השרים בממשלתו חושבים שמדינה דו-לאומית תביא את החורבן על המדינה היהודיתף האם בניה מסיבית בשטחים לאחר כל פיגוע תסייע לישראל להיפרד מהפלסטינים או להיפך?
כל עוד הדיון נשאר פופוליסטי וזול, בעצם דיון ללא דיון אמיתי ומעמיק, אנשים שמקדמים אג’נדה משיחית קיצונית ימשיכו לזרוק ססמאות ריקות כמו “הפתרון לטרור היא בניה בשטחים”.
אנחנו ורק אנחנו, אזרחי ישראל שיודעים שהמשך החיכוך היומיומי עם האוכלוסיה הפלסטינית שנשלטת על ידינו יביא להמשך של אותו הדבר – טרור ומוות, חייבים לומר את דברנו.
אין פתרונות קלים או קסומים, הלוואי שהיו.
אנחנו חייבים להמשיך לחתור בכל כוחנו להיפרדות במסגרת נוסחת שתי המדינות לשני העמים (אי אפשר להמציא את הגלגל כל פעם מחדש), ולשם כך אנחנו חייבים לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם אלה שחולמים על אותו הדבר בצד השני.
שלום עושים עם אויבים, לא עם ידידים, כידוע.
אני קוראת לכולם לא להיכנע לשטיפת מוח היומיומית שמצביעה על הפייסבוק, על חנין זועבי, על התקשורת, או על אנשים חושבים ופרגמטיים שמעזים לבקר את מדיניות הממשלה מכל הקשת הפוליטית – לא כל אלו הם האשמים במצב שלנו. ל”מצב” יש אמא ואבא – קוראים להם ממשלת ישראל ובנימין נתניהו.
אנחנו עם חפץ חיים, ולכן, נמשיך להיאבק למען ההישרדות והשגשוג שלנו במדינת ישראל, המדינה היחידה של העם היהודי.
אל תתנו להפחדות, שקרים והסתה לבלבל אתכם.
בתמונה: הגדר הפרוצה ליד ביתה של אריאל הלל יפה ז”ל שנרצחה במיטתה בקריית ארבע.
