28.06.2016
מה היה קורה אם רות המואביה היתה מגיעה למדינת ישראל של היום?
לא היו נותנים לה להכנס למקווה טהרה. לגיורת הכי מפורסמת בהיסטוריה היהודית, לאישה שהפכה לסמל להכלה בתוך עמנו, היו אומרים “גברת, את לא עברת גיור כמו שלנו. מקומך לא איתנו”.
לאחר מותה, כנראה היתה נקברת מחוץ לגדר כמו שקורה בבית העלמין בפתח תקווה ליהודים דוברי רוסית.
לאוייבנו לאורך ההסטוריה היה די במעט דם יהודי כדי לרצות לפגוע בנו, להפטר מאיתנו ולהרוג אותנו.
בעוד הם מעולם לא עשו איפה ואיפה בבחינה “מיהו יהודי”, מדינת ישראל, ביתם של היהודים מכל העולם עושה זאת. כאן, יש אנשים שמבקשים לפורר את עם ישראל.
אלו היו דברי מקודם במליאה.
קראתי לחברי הכנסת שלא להצביע לחוק של גפני המבקש להבחין בין יהודי ליהודי, בין יהודיה ליהודיה במקוואות הטהרה כדי לעקוף את החלטת בג”צ בעניין.
לצערי, החוק עבר. אך אני אמשיך להלחם על דמותה של ישראל כמדינה יהודית – יהודית אורטודוקסית, יהודית רפורמית, יהודית קונסרבטיבית, ואפילו יהודית חילונית. מדינה יהודית של כולנו.
יש שיטענו בחוצפה כי הם יודעים את “רצון האל” – אותו לא ניתן לדעת, ובפועל מבקשים לכפות באלימות את רצונה של קבוצה על עם שלם.
סיפורה של אסתי וינשטיין ז”ל, וסופה העצוב גם צריך להיות נורת אזהרה לכולנו, שתלמד אותנו מהו מחירה של כפיה דתית, של אי קבלת זכותו של אדם לבחור את דרך חייו.
עלינו למנוע מקרים נוספים כאלו. זוהי אחריות של כולם: חרדים, דתיים, וחילונים.
