http://www.mako.co.il/news-military/politics-q2_2016/Article-b5888dfb5bdf451004.htm?Partner=searchResults
29.05.2016
“איי, קרסאביצה, בואי לפה יש לי הפתעות בשבילך, אני יודע שאת רוצה את זה”.
הייתי בת 14, ורק עליתי לארץ ממוסקבה כאשר נתקלתי לראשונה בחיי בגברים מטרידים.
כן, זה קורה גם לנשים “חזקות”.
להם לא היה אכפת שאני בכלל ילדה שהולכת עם אמי ברחוב, או שאני לבושה בבגדים ארוכים המעידים על כך שאני לומדת בבית ספר דתי.
עבורם אני, ילדה בת 14 שראתה בבית “דנבר הדינוזאור האחרון” כבר הייתי אישה, או יותר נכון חפץ עם מאפיינים של אישה.
וזה המשיך.
אני זוכרת היטב את תחושת הבושה ששטפה אותי בכל פעם ששמעתי הערות סקסיסטיות ברחוב ולעיתים אף הצעות מגונות מפורשות, את תחושת הבדידות כי לא ידעתי בפני מי אפשר לשפוך את הלב ולספר על הידיים שנשלחות לעברי, על החיוכיים השמנוניים, על העיניים המפשיטות.
התביישתי לספר לאמי שאני פוחדת ללכת לשוק כי שם בוודאי אשמע את ההערות הגועליות של העוברים והשבים שבהכרח קשרו בין המוצא שלי למיניות שלי.
כמה הייתי רוצה שאף אישה, נערה או ילדה לא תחווה את החוויה המשפילה הזאת שפוגעת בבטחון העצמי שלנו כבני אדם, בעצמאות שלנו ובאמונה ואמון כלפי בני המין האחר.
אז, לפני עשרים שנים, שתקתי.
אך הפעם, בזכות Liel Daphna הנפלאה, ניתנה לי הזכות לדבר בקול רם על התפועה השכיחה של ההטרדות המיניות בחברה שלנו.
כאשה, כאמא וכמחוקקת במדינת ישראל אני נשבעת לעשות כל שעל ידי על מנת לעצב את החוקים הדרושים כדי שהנורמה הנוראית הזאת תהיה לחריגה ולמוקצה.
יחד עם זאת, אני יודעת היטב שאין חוק שיכול לחייב אנשים להיות אנשים טובים. וכאן האחריות היא של כלל החברה, ולא רק של המחוקקים והמחוקקות.
אם אתם רואים התנהגות נלוזה כזאת כלפי מישהי – אם במקום העבודה, באוניברסיטה או בבר – תדמיינו את הבת, את האמא, את האחות, האחיינית, ואל תשתקו.
תם עידן השתיקה והחשש שכיסו על המטרידים.
יותר לא נשתוק.
Michal Biran | מיכל בירן
איילת נחמיאס ורבין – Ayelet Nahmias Verbin
רויטל סויד עו”ד | Revital Swid
גילה גמליאל – Gila Gamliel
Sharren Haskel שרן השכל
מירב בן ארי – Merav Ben Ari
רחל עזריה
ד”ר ענת ברקו – Dr. Anat Berko
