מצעד ארוך של מגיבים מכל צדדי האינטרסים לגבי מתווה הגז הגיח הבוקר לאחר שאתמול (א’) המתווה קיבל פרק זמן של שנה מבג”ץ להגיע לשולחן הכנסת ולעבור חקיקה שתסדיר אותו ותוציא ממנו את סעיף היציבות הרגולטורית שנועדה לסנדל את הממשלה לעשר השנים הבאות, ובתום השנה הזאת הוא יבוטל

בתמונה הראשית: אסדת קידוח נפט בים. גז טבעי. צילום: שאטרסטוק

משותפויות לווייתן נמסר: “בית המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז למעט סעיף היציבות, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים וסעיפים רבים נוספים – ועל כך אנו מברכים. עוד עולה מההחלטה כי גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את ההשקעות הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. אנו נפעל יחד עם הממשלה, באופן מיידי, לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה ובראשם פיתוח לוויתן עד סוף שנת 2019.”

“על הממשלה והכנסת לגבש בדחיפות מתווה גז חלופי שיעמוד במבחן משפטי”, כך אומר מנכ”ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, בעקבות פסיקת בג”צ. “מעל 100 מפעלי תעשיה בקיבוצים צורכים אנרגיה בכמות המצדיקה מעבר מהיר לשימוש בגז טבעי וממתינים להגעתו וכל חודש של עיכוב באישור המתווה עולה לנו מיליוני שקלים רבים ומעכב כניסה להשקעות חדשות”.

“תמכנו ואנו תומכים במתווה הגז, אבל בד בבד אנו מקבלים לחלוטין את פסיקת בג”צ שכן כל פעולה ממשלתית צריכה לעמוד באמות מידה משפטיות”, אומר אורנשטיין. “עם זאת, יש לפעול לקצר ככל שניתן את תקופת אי הודאות, שהיא בלתי נסבלת מבחינת המפעלים והקיבוצים. האנרגיה היא מרכיב מרכזי במבנה ההוצאות של מפעלים רבים ובלי מתווה מאושר קשה להיכנס להשקעות חדשות והמשמעות היא עיכוב בפיתוח המפעלים וקליטת עובדים חדשים בפריפריה”.

“אנו קוראים לחברות האנרגיה שלא להמתין עד לסיום הדיונים ולקדם את פיתוח מאגר לוויתן שהוא הבסיס העתידי לאספקת גז למפעלי התעשייה הקיבוצית”, אומר אורנשטיין.

ח”כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): “נתניהו שרגיל שההפחדה תמיד עובדת לו, נתקל הפעם במחסום בג”צ. השופטים לא מיהרו לפחד מהאיומים, או מהנאום השערורייתי שנשא בפניהם וקיבלו את ההחלטה הנכונה, משפטית ומוסרית. טוב יעשו נתניהו ושליחיו אם במקום לתקוף את בג”צ ולנסות לעקוף אותו, יפנימו את פסק הדין ויחזרו בהם מהניסיון לחלק כמעט בחינם את משאבי הטבע של מדינת ישראל”.

חברת הכנסת יעל כהן פארן(המחנה הציוני) הגיבה להחלטת בג”צ לגבי מתווה הגז “יש שופטים בישראל, אני מברכת את בג”צ על ביטול סעיף היציבות במתווה הגז, זה יום שמח לאזרחי מדינת ישראל, אנחנו נפעל לכך שגם בכנסת סעיף היציבות לא יעבור”. חברת הכנסת המשיכה ואמרה “מאבק ממושך שהובלנו כנגד המתווה נושא פירות, האינטרס הציבורי גדול יותר מהאינטרס הצר של חברות הגז. אמשיך לפעול מהכנסת לדאוג לטובתם של אזרחי מדינת ישראל ושמירה על האינטרסים שלהם בגז הישראלי”.

חה”כ יואב קיש (ליכוד): “מדינת חלם. לצערי אנו עדים היום לתוצאות של התערבות שגויה של הרשות השופטת בפעילותה של הרשות המבצעת. העברת סעיף אי ההתערבות הרגולטורית בכנסת משמעותו היא אחת – צעד אחד אחורה במאבקה של מדינת ישראל לעצמאות אנרגטית. במו״מ התעקשה הממשלה שלא לתת לחברות הגז יציבות בחקיקה ועכשיו בג״ץ הפך לנציגם של חברות הגז בדרישה זו. כל פרויקט שדורש השקעות רבות מחייב יציבות כך היה בפרויקט כביש 6 וכך בפרויקטים רבים אחרים, אך מעולם לא נדרש העניין לחקיקה. זהו תקדים גרוע שבג״צ דורש. מיליארדי שקלים שאמורים ללכת לקופת המדינה נמצאים כיום בסכנה.”

ח״כ ציפי לבני בטוויטר: ‏״ביטול המתווה זה המחיר שהממשלה משלמת על רמיסת שומרי הסף הגסה בדרך חקיקתו. גישת ה״אני מצפצף על זה״, הדחת יו״ר החשמל והזזת שר הכלכלה, לא השתלמו״.

ח”כ יואל חסון (המחנה הציוני): מתווה הגז אינו חוזה אישי בין ראש ממשלה ובעלי ההון. מדובר בכלכלה של החברה כולה ומדינה שלמה, ולכן הוא חייב לקרות בצורה מתוקנת, שקופה ופתוחה. ביטול המתווה הוא פרי מאמץ שהוביל המחנה הציוני, ולשמחתנו בג”ץ פסק לטובת העתירה שהוגשה. הביקורת שכבר נשמעה מספסלי הליכוד כנגד בג”ץ ממחישה עד כמה הממשלה אינה סופרת את הציבור. הדמוקרטיה והחוק אינם מעניינים את שרי הממשלה, אלא קשרי ההון-שלטון שעל פיהם נכתב המתווה. ביטול מתווה הגז הוא הישג היסטורי ודרמטי, שיש לו גם השלכות פוליטיות. שלטון הליכוד ניסה להערים על אזרחי ישראל ולהעביר מתווה שהיה צפוי לפגוע בנו. למזלנו בג”ץ יצא להגנה על האזרח וביטל את רוע הגזירה”.

חה”כ פרופ’ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) על הכרעת בג”ץ: “פסיקת בג”ץ תגרום לכך שמתווה הגז יחזור לכנסת לדיון מהותי, על אף שהממשלה נמנעה עד כה מלעשות כן. ברור לכולם כי המתווה כבר לא רלוונטי, לא בפן של היציבות הרגולטורית, ולא בפן של המחיר הגבוה מאוד שנקבע בו – מוטב לקחת צעד אחורה, ושהממונה החדש פשוט ינהיג פיקוח מחירים.”

ח”כ דב חנין: “אין שום דרך לסובב את זה: הציבור ניצח היום את נתניהו ואת חבריו הטייקונים. בג”צ פסל את מתווה הגז. זהו רגע משמח והוכחה שכשאנשים מתגייסים ויוצאים לרחובות – קולם נשמע וגם משפיע. וזה גם ניצחון במאבק הגדול של זמננו: דמוקרטיה או אוליגרכיה. 1:0 לטובים”.

התנועה למשילות ודמוקרטיה: “שוד הסמכויות מנבחרי הציבור”. החלטת בג”ץ מהווה כרסום נוסף בסמכויותיהם של המוסדות הנבחרים במדינת ישראל. לפי ההחלטה, ממשלת ישראל לא יכולה לחתום הסכמים ארוכי טווח. ההנמקה לפיה ההגבלה על שיקול דעתה של הממשלה תחול “כאשר מדובר בנושא המצוי במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה, אשר ייתכן שהרכבה והאידאולוגיה שבה היא מחזיקה, יהיו שונים משל זו הנוכחית” הייתה יכולה לשמש למניעת כריתת יחסים בינלאומיים עם גרמניה, סלילת כביש 6, הסכמי אוסלו, היציאה מלבנון או ההתנתקות. איש משופטי בג”ץ לא ישא באחריות הציבורית אם החלטתם תוביל לעליית מחירי האנרגיה, לפגיעה בחוסנה הכלכלי של ישראל או ביחסיה הבינלאומיים. על הממשלה והכנסת לפעול במלוא החומרה נגד שוד הסמכויות מנבחרי הציבור, שכן הדמוקרטיה והגז הם של כולנו״.

חה”כ עמר בר-לב: “לאחר שהרשות המחוקקת איבדה את יכולתה למלא את תפקידה, העוגן האחרון של הדמוקרטיה הישראלית – בג”צ, חסם היום את הדיקטטורה השלטונית של נתניהו. חרף המאמצים של הרודן להשתיק את הכנסת בכלל ובפרט בנוגע לגז וחרף הצהרתו כי כשהוא רוצה משהו הוא משיג אותו, שופטי בג”צ פסקו הערב כי בסעיף היציבות טעם לפגם והוכיחו כי בית המשפט העליון הוא רשת הביטחון האחרונה של הדמוקרטיה”.

חבר הכנסת פרופ’ יוסי יונה: ״תעודת כבוד לבית המשפט העליון והישג אדיר לחברה האזרחית בישראל. אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות כמו ברווז, אז זה ברווז. המתווה נראה מסריח, דרך קידומו הייתה מסריחה והנימוקים בעדו היו מסריחים , ולכן המתווה מסריח. בית המשפט ראה מה שכולנו ראינו, וכך הוא פסק. תעודת כבוד לבית המשפט העליון והישג אדיר לחברה האזרחית בישראל״.

ח”כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) על ביטול מתווה הגז: “שוב הוכח שיש שופטים בירושלים״ “שלטון החוק והדמוקרטיה, שנרמסו בחסות המתווה וקשרי הון שלטון, חוזר ומודגש בזכות השופטים בירושלים. אני מברכת על ‏ביטול המתווה שנזכיר כי עבורו “הוזזו” שורה של אנשים בתפקידי מפתח וערכים כמו שיוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק- נרמסו ברגל גסה. המקרה מוכיח את חשיבות הפרדת הרשויות בדמוקרטיה, וחשיבותה של מערכת משפטית חזקה ומתפקדת”.

ח״כ ד״ר נחמן שי בתגובה להחלטת בג״צ: ״יש שופטים בירושלים. בכל מדינה מתוקנת הייתה היום הממשלה הולכת הביתה.״

יו״ר סיעת מרצ, אילן גילאון, בירך על החלטת בגצ בעניין מתווה הגז: ״יש שופטים בירושלים, וגם הם יודעים שצדק הוא שמירה על נכסי הטבע של המדינה ומניעת הפקעתם לידי בעלי ההון.״ ״פסיקה זו מוכיחה פעם נוספת כי האינטרס של נתניהו ושותפיו הוא הניגוד המוחלט לאינטרס של אזרחי ישראל וטובתם.״

ח”כ מוטי יוגב על ביטול מתווה הגז על ידי בג”ץ: לא, לא D9. בית המשפט העליון הוא מוסד חשוב שצריך לחזקו. אך במתווה הגז, למדנו היום עוד שעור באקטיביזם שיפוטי ובפגיעת הרשות השופטת ברשות נבחרת. בשביל מה צריך בחירות כל כמה שנים? יש בית משפט עליון. במדינה יהודית ודמוקרטית חפצת חיים, שלטון העם ינצח, גם אם נידרש לתקן את פיסקת היציבות״.

יו”ר ועדת הכלכלה ח”כ איתן כבל: “מדובר על ניצחון גדול של כל אזרחי ישראל. יש שופטים בירושלים! בית המשפט הוכיח שיש מי שלא נבהל מנוכחותו של ראש הממשלה ולא מאיומיו. מקריאה ראשונית של פסיקת בגצ עולה כי בית המשפט אימץ את קביעת ועדת הכלכלה שדרך המלך הראויה היא דרך החקיקה בכנסת. וכמו כן, קיבל את הקביעה שסוגית היציבות הרגולטורית שהממשלה הציעה מהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. בכוונתי לכנס את ועדת הכלכלה לאלתר על מנת לדון במשמעויות וההשלכות של פסיקת בגצ.”

תגובת התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין על מתקפות כנגד בגץ בעניין פס״ד מתווה הגז: “לצערנו אנחנו שומעים שוב מתקפות חסרות רסן על מעמדו של בגץ. מעבר לעובדה שהמתקפות האלו מסוכנות לעוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית, הן גם חסרות כל יסוד ומעידות על חוסר הבנה משפטי מוחלט במקרה הטוב, וניסיון להטעות את הציבור במקרה הרע. כל מי שקרא בעיון את פסק הדין יודע להגיד שבגץ מילא בדיוק את התפקיד המובהק שלשמו הוא הוקם ומנע מהממשלה מלכבול בשלשלאות את ידי הכנסת והממשלות העתידיות מלעשות כל שינוי שיפגע ברווחיות של חברות הגז. ההכרעה בשאלה המשפטית המובהקת שהתעוררה בהקשר זה היא חלק מתפקידו הבסיסי כמגן הדמוקרטיה. ונבהיר: בגץ פסל את מתווה הגז בשל סעיף היציבות – שאין דומה לו באף מדינה מתוקנת (רק במדינות מתפתחות כגון רואדנה ) – ונזהר מלהתערב בכל סוגיה כלכלית שהתעוררה במסגרתו. אנו קוראים לנבחרי הציבור לגלות את האחריות המתבקשת ולכבד את מעמדו של בית המשפט ואת הכרעותיו, גם כשעמדתם אינה זו שמתקבלת”.