האם אתם משתמשים בכל כרטיסי האשראי שברשותכם” ל-90% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל יש כרטיס אשראי, כאשר הלקוח הישראלי מחזיק בממוצע יותר מ-2 כרטיסים.
מהדו”חות הכספיים של חברות האשראי שפורסמו בחודש הקודם, עולה כי מספר כרטיסי הפלסטיק גדל בשנת 2015 בכ-700 אלף והסתכם בכמעט 9.5 מיליון כרטיסים ואולם בדיקת ynet מעלה כי מתוכם 1.81 מיליון כרטיסים מוגדרים כלא פעילים – כאלו שלא בוצעה בהם כל פעולה ב-3 החודשים האחרונים.
שיעור הכרטיסים הלא פעילים נע סביב 20%, כלומר 1 מכל 5 כרטיסי אשראי מוגדר כלא פעיל, שיעור דומה לנתונים בסוף שנת 2014.
בישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, מספר הכרטיסים עמד, נכון לתחילת שנת 2016, על 4 מיליון מתוכם 910 אלף כרטיסים לא פעילים. באמריקן אקספרס, שהיא חברה-אחות של ישראכרט ונמצאת בבעלות הקבוצה (הנשלטת בידי בנק הפועלים), עמד מספר הכרטיסים על 653 אלף מתוכם 183 אלף כרטיסים לא פעילים.
בחברת כרטיסי האשראי כאל (הנמצאת בשליטת דיסקונט) מספר הכרטיסים שמחזיקים לקוחות החברה הסתכם ב- 2.33 מיליון, מתוכם 467 אלף כרטיסים לא פעילים. ובלאומי קארד (שבשליטת לאומי) מספר הכרטיסים של החברה, נכון לסוף 2015 עמד על 2.48 מיליון מתוכם 440 אלף כרטיסים לא פעילים.
שיעור הכרטיסים הלא פעילים הגבוה ביותר נמצא בחברת אמריקן אקספרס – 28% מכלל הכרטיסים שמחזיקים לקוחות החברה, מוגדרים כלא פעילים.
מ-13 שקל ועד מאות שקלים בחודש
הגידול במספר הכרטיסים הללו נובע בין הייתר מהשיווק האגרסיבי של שלל מועדוני הלקוחות של הרשתות והחברות השונות, המציעים כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. אך לתופעה הזו יש גם מחיר.
. על פי הצעת החוק שהגישה בחודש יולי האחרון ח”כ קסניה סבטלובה, יו”ר השדולה לצרכנות ולסחר הוגנים בכנסת, במצב בו כרטיס אשראי הוגדר “לא פעיל” יחויב מנפיק הכרטיס (בנק או חברת כרטיסי האשראי) ליידע את בעל הכרטיס במסרון ולפרט את גובה דמי הכרטיס שהוא משלם או לחלופין את מועד פקיעת הפטור מדמי כרטיס אם יש כזה. בנוסף החברה תצטרך לפרט הדרכים לביטול הכרטיס.
עד שזה יקרה, אם בכלל, כדאי שתשימו לב כמה אתם משלמים על כרטיס הפלסטיק, במיוחד אם אתם לא משתמשים בו.