זה שסעיב עריקאת – איש שמבלה יותר שעות עם ישראלים מאשר עם בני עמו – דורש דבר כזה, זה עניין שלו. אבל להוריד את הדגל בועידה שכל המשמעות שלה לדון על תהליך של שבירת הקרח בין העמים ויצירה של אופק מדיני – זה פוגע קודם כל באמינותה. אני זוכרת היטב שלפני שעלינו, בתור ילדה הייתי מציירת את דגל ישראל ומסתירה ביד כדי שבני כיתתי במוסקבה לא יראו ולא יפגעו בי והסיפור הזה הזכיר לי את ההרגשה ההיא. לא עוד.
