כשהתחלתי ללמוד בחוג ללימודי האיסלאם והמזרח תיכון באוניברסיטה העברית, שאלו אותי לא פעם “מדוע”. מדוע בחרתי בחוג זה, מדוע בחרתי ללמוד את השפה הערבית ולא מקצוע אחר או שפה אחרת “אירופאית יותר”. לכל השואלים תמיד עניתי שמזרח התיכון זה המקום שבו אנו חיים, והשפה הערבית היא הלינגווה פראנקה של האזור הזה שהוא ביתנו. מזרח התיכון הוא אזור לא שקט, ולעולם – לפחות לא במאה שנים האחרונות – לא היה כזה. לפיכך אנו כישראלים ניטיב אם נבין את שכנינו, ננתח את ההתרחשויות בסביבתנו המיידית וכן במעגלים הרחוקים יותר בצורה מדוייקת ונערך בהתאם לכל תרחיש אפשרי. אני מאמינה במדינת ישראל חזקה ובטוחה בעצמה שמסוגלת גם להגן על עצמה ועל האינטרסים שלה וגם, אבל גם תדע לזהות הזדמנויות חשובות שיכולות לשפר את המצב הבטחוני בארצנו ואת יחסינו עם המדינות השכנות. תופעת האביב הערבי שהחלה ב שנת 2011 בתוניסיה ואחר כך התפשטה למדינות אחרות באזור נמצאת רק בתחילתה, ובאזור שלנו צפויים עוד הרבה שינויים גאופוליטיים, כמו כניסת שחקנים חדשים לזירה (כמו רוסיה שכבר פועלת בסוריה ואף בעיראק), העלמות מהמפה הפוליטית של משטרים אחדים וכינון של מדינות חדשות. בגלל זה ישראל חייבת להיות קשובה וגמישה על מנת לתת את המענה המיטבי לתמורות אלה – להערך ללוחמה א-סימטרית מול ארגוני טרור מרובים הפועלים באזורי הספר בלבנון, מצרים וסוריה, ולדעת לזהות גורמים אזוריים שמעוניינים לקדם את היחסים עם מדינת ישראל ואף להגיע להכרה הדדית. כמי שחרדה לגורל מדינת ישראל שעלולה להפוך למדינה דו-לאומית הנידונה למלחמת אזרחים נצחית, אני מאמינה שישראל חייבת ליזום ולקדם הסדר מדיני עם הפלסטינים על מנת לשמור על האופי היהודי והדמוקרטי של המדינה. מי שמתעלם מכך שהמצב הקיים עלול להביא ליצירת ה”ישראטין” (כך קרה למדינה הדו-לאומית בזמנו מועמר קדאפי, המנהיג הלובי), מתעלם מסכנה קיומית הכי גדולה שמאיימת על החברה שלנו. אני סבורה שרק עמדה אקטיבית חזקה, יוזמה ישראלית שנתמכת על ידי הקהיליה הבינלאומית וכן על ידי חלק נכבד ממדינות ערב, תוביל לפריצת דרך אמיתית, תוציא את ישראל מהבידוד הבינלאומי הגובר ותציב את ישראל בראש השיירה ולא בסופה.
ולבסוף ברצוני לצטט את הדברים המדוייקים כל כך של ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל שאמר בישיבה הראשונה של הכנסת ה 13 והשבעת ממשלתו :”ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם התקווה של האדם.”
