צפו: הכנסת דחתה בקשה לדון בסגירת חנויות בשבת באשדוד

kan-ashdod.co.il
פנייה לקיים דיון במליאת הכנסת בנושא החלטתו של ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי , לסגור חנויות בשבת ולהטיל קנסות על אלו שיפתחו נדחתה בטענה כי “לא צריך ללבות את האש”

ח”כ קסניה סבטלובה פנתה יחד עם ח”כ דב חנין בבקשה לקיים דיון במליאת הכנסת בנושא החלטתו של ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי לסגור חנויות בשבת ולהטיל קנסות על אלו שיפתחו, אך נשיאות הכנסת דחתה בישיבתה שהתקיימה ביום שני (22 בינואר) את הבקשה בטענה כי “לא צריך ללבות את האש”.

סבטלובה לא ויתרה ובקשה לערער על ההחלטה, ובערעור דנה היום (יום רביעי 24 בינואר) ועדת הכנסת בראשות ח”כ מיקי (מכלוף) זוהר, שדחתה גם היא את הערעור.
ח”כ סבטלובה: “הנושא שבקשתי להעלות לסדר היום יחד עם חברי ח”כ דב חנין הוא חשוב. זו כבר ההפגנה שניה בעקבות החלטתו של אנו מודאגים מכך שחלו גילויי גזענות קשים, בין היתר מקרב עובדי העירייה כמו הגב’ זהבה אזרן, נגד האנשים שמשתתפים בהפגנות.

פולין: מאשימי המדינה בפשעים נגד יהודים יישלחו לכלא

החוק מעורר המחלוקת מבקש לנקות את המדינה מפשעים שבוצעו תחת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה • "גם הפולנים סבלו, חלקם הוצאו להורג בעקבות הצלת יהודים" • ח"כ נחמיאס-ורבין קראה "להשיב את השגריר הישראלי בפולין"

israelhayom.co.il

 

פורסם ב: עודכן ב:
בית המחוקקים הפולני בוורשה // צילום ארכיון: אי.אף.פי
בית המחוקקים הפולני בוורשה // צילום ארכיון: אי.אף.פי
סמוך ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולקרבנות הנאצים, בית המחוקקים הפולני אישר אתמול (שישי) חוק הקובע כי כל מי שיטיל אחריות על פשעים נגד האנושות שביצעו הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה על פולין יועמד לדין ועשוי להישלח לשלוש שנים לכלא.
עוד נאסר להכחיש את מותם של כ-100 אלף פולנים שנהרגו על ידי האוקראינים במלחמת העולם השנייה, חוק שהוסיף למתח עם אוקראינה השכנה. הפולנים פועלים מזה כארבע שנים נגד הגדרת מחנות ההשמדה שבשטחה "מחנות מוות פולנים", הגדרה ממנה משתמע כי הפולנים אחראים לפחות חלקית על מותם של מיליוני יהודים וקרבנות אחרים שנכנסו לשערי מחנות ההשמדה שנבנו בשטחה.

"אסור להתעלם מההקצנה באירופה"

מפלגת השלטון בפולין, ה- PiS, מבקשים מזה זמן רב לחזק את העובדה כי הפולנים עצמם סבלו במהלך שנות הכיבוש הגרמני, ואף נגזר עונש מוות על מי שסייעה להצלת היהודים במדינה. מנגד, דוחים במפלגה את הטענות לפיהן פולנים רבים השתתפו בפשעים שבוצעו נגד היהודים במהלך המלחמה.
מתנגדים להגדרה "מחנות המוות הפולנים". שער הכניסה לאושוויץ // צילום: אי.פי.איי
חברות הכנסת איילת נחמיאס ורבין וקסניה סבטלובה (המחנה הציוני), התייחסו לחוק הפולני. סבטלובה אמרה:  ”אסור לנו להתעלם מההקצנה באירופה, וגם לא מהכחשת מעורבות הפולנים בשואה. מההיסטוריה אין להתעלם, יש להתמודד איתה, גם אם יהיו כאלה שלא יאהבו את העמדה הנחושה הזאת. עלינו לזכור: אלו שמכחישים את השואה, וממשיכים להסית בארצם נגד יהודים, לא יכולים להיות חברינו. הצעת החוק שהגשתי, ומבקשת למנוע את כניסתם של נאו-נאצים לישראל, ביתו של העם היהודי שהוקם על אפר השואה, תנסה לשנות זאת.”
 
נחמיאס ורבין קראה להשיב את השגריר הישראלי בוורשה ארצה: "התזמון של החלטה, שיש בה משום הכחשת שואה רשמית וניסיון לשכתב את ההיסטוריה, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה תמוהה. פולנים לקחו חלק ברצח יהודים, הן באופן פעיל והן בשיתוף פעולה עם המשטר הנאצי. מדינת ישראל לא יכולה להחריש אל מול מדינה שמקדמת חוקי הכחשת שואה. ראש הממשלה נתניהו שהעלה על נס את הידידות עם הממשלה הפולנית ואת הימנעותה של פולין בהצבעה באו"ם על ירושלים, צריך להבהיר לידידים בוורשה שלישראל יש אפס סובלנות להכחשת שואה למיניה, על אחת כמה וכמה כשהיא נעשית על ידי מדינה."

יוזמה: שמות הרחובות במודיעין – על שם חסידי אומות עולם

kolhair-modiin.co.il

הפעיל החברתי אלכס סלובודינסקי פנה לראש העיר במטרה לקדם את היוזמה. עיריית מודיעין: "הנושא יועבר לטיפולן של ועדות ההנצחה והשמות"

"הנצחת שמותיהם ופועלם של חסידי אומות העולם היא ערך חשוב ביותר", כך טוען תושב מודיעין, אלכס סלובודינסקי, בפנייה ששלח אל ראש העיר, חיים ביבס, לפני ימים ספורים. סלובודינסקי כתב בפנייתו כי איננו קרוב משפחה של ניצול שואה, אך הוא מרגיש חובה להביא את שמם ואת פועלם של האנשים הנפלאים הללו לידיעת ציבור רחב ככל האפשר.

"מדינת ישראל הוקמה מאפר השואה, ועלינו, על מדינת היהודים היחידה בעולם, מוטלת האחריות להנצחת האמת ההיסטורית", כתב התושב בפנייתו אל ראש העיר. "הדברים עולים ביתר שאת בימים אלה, כאשר ממשלת פולין מקדמת חוק בעייתי ביותר שעלול לפגוע קשות בניצולי השואה ובכל אחד שמאמין בצדק ובאמת. הכוח לשנות את המציאות נמצא בידינו, ועל מנת להנציח את אלו שהצילו את היהודים בשואה וסיכנו את חייהם מספיק לקבל החלטה, לחתום עליה וליישמה".

סלובודינסקי פנה בנושא לחברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), תושבת מודיעין, ועניין אותה ביוזמה. חברת הכנסת נענתה לכך בחיוב: "אני תומכת בהצעתו של סלבודינסקי", כתבה בתשובתה, "לשוב ולהנציח את שמם של חסידי אומות העולם בשמות רחובות בשכונות שנבנות בערי ישראל. אף שוחחתי עם 'יד ושם' בנושא. אני מציעה להתחיל את היוזמה בעירנו, מודיעין.

בשנותיה הראשונות של המדינה נהגו עיריות להנציח את שמם של אותם גיבורים, אך בשנים האחרונות נראה כי מגמה זו נעצרה, בעוד ישנם שמות רבים של חסידי אומות העולם שטרם הונצחו בישראל. צריכה זו להיות משימתנו שלנו, החיים בישראל, לשמר את סיפוריהם ולהפיצם. קריאת רחובות על שמם בשכונות חדשות היא אחת הדרכים לכך".

מעיריית מודיעין מכבים רעות נמסר: "העירייה מודה לתושב על הצעתו והנושא יועבר לטיפולן של ועדת הנצחה ו-ועדת השמות, האמונות על נושא זה".

ח"כ גליק צפוי להיפגש עם מנהיג הימין הקיצוני באוסטריה

haaretz.co.il

גליק אמר ל"הארץ" כי הוזמן לביקור על ידי היינץ שטראכה ושרת החוץ קנייסל. עד כה לא גובשה עמדה ברורה ביחס לפגישות של בכירים ישראלים עם שטראכה, העומד בראש מפלגה בעלת שורשים נאציים

סגן קאנצלר אוסטריה שטראכה (מימין) והקאנצלר סבסטיאן קורץ בווינה, באוקטובר
LEONHARD FOEGER/רויטרס

ח"כ יהודה גליק (ליכוד) צפוי להיפגש בעוד כשבועיים עם מנהיג מפלגת החירות האוסטרית, היינץ כריסטיאן שטראכה, שמונה לפני כחודש וחצי לתפקיד סגן קאנצלר אוסטריה. גליק אמר ל"הארץ" כי הוזמן על ידי שטראכה ושרת החוץ הטרייה, קרין קנייסל, שמונתה כמינוי מקצועי מטעם מפלגתו. מדובר, ככל הנראה, במפגש ראשון של נבחר ציבור ישראלי עם שטראכה מאז מינויו לתפקיד רשמי בממשל.

גליק סירב אתמול להרחיב על הביקור הצפוי. בציוץ בטוויטר כתב כי הוא "שמח להיפגש עם אחד הבכירים בידידי ישראל באירופה". בירושלים לא גובשה עד כה עמדה ברורה ביחס לפגישות של בכירים ישראלים עם סגן הקאנצלר הטרי, העומד בראש מפלגה בעלת שורשים נאציים. עובדים במשרד החוץ הבהירו שהממשלה תוסיף לקיים יחסי עבודה מקצועיים עם הממשלה האוסטרית, חרף צירופה של מפלגת הימין הקיצוני.

ח"כ יהודה גליק
מגד גוזני

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) מתחה ביקורת חריפה על הפגישה הצפויה. “פגישות עם מנהיגים של מפלגות אנטישמיות וניאו־נאציות נותנות לגיטימציה לאותם פעילים שבעין אחת קורצים למדינת ישראל ובעין השנייה לשונאי היהודים", אמרה. "הפעילים של מפלגת החירות הולכים להלוויות של חיילי ורמאכט וקוראים במפגשים שירים אנטישמיים בהם שולחים את היהודים לתאי הגזים. פגישות כאלה הן עלבון וביזוי הן של הקורבנות והניצולים ושל אלה שלחמו בנאצים”. סבטלובה גיבשה הצעת חוק שתאסור על מכחישי שואה שהתבטאו באופן אנטישמי את הכניסה לישראל. לדבריה, אף ח"כ מימין אליו פנתה לא הסכים לתמוך בה.

בפעם הקודמת שמפלגת החירות הצטרפה לממשלה האוסטרית, בשנת 2000, ישראל הגיבה בתקיפות: היא החזירה את השגריר מאוסטריה והורידה את דרג היחסים בין המדינות. אך כיום המצב שונה, שכן שטראכה הצליח בשנים האחרונות לקנות לו כמה ידידים חזקים בקרב הימין המתנחלי בישראל, בין היתר על רקע הבטחתו להעביר את שגרירות אוסטריה לירושלים ותמיכתו בבנייה בהתנחלויות.

בשנים האחרונות ביקר שטראכה בישראל לפחות שלוש פעמים, ואף נפגש עם בכירים בליכוד וכן ערך סיור ב"יד ושם". עם זאת, בביקורו האחרון של שטראכה שהתקיים בשנה שעברה, סירב הנשיא לשעבר שמעון פרס להיפגש עמו בהמלצת משרד החוץ.

מחנה השמדה פולני? צפו למאסר

מחוקקים פולנים אישרו חוק שנוי במחלוקת שמטיל עונש של עד 3 שנות מאסר למי שישתמש במונח או יאשים אותם בהשמדת היהודים. בישראל כבר נשמעים גינויים. ח"כ לפיד: "ניסיון להכחיש מעורבות של פולנים רבים בשואה

http://www.mako.co.il/news-world/international-q1_2018/Article-ce6eada60d63161004.htm

סוכנויות הידיעות | חדשות 2 | 27/01/18 |

מחנה ההשמדה באושוויץ (ארכיון) (צילום: רויטרס)

מחנה ההשמדה באושוויץ (ארכיון) | צילום: רויטרס

"לא נאפשר לסגור את העיר": אלפי תושבי אשדוד מפגינים ינד ההדתה

בעקבות הכוונה לאכוף בעיר את החוק האוסר את פתיחתם של עסקים בשבת, והכפייה הדתית, הגיעו התושבים בפעם השלישית למחאה מול בניין העירייה. התושבים טענו כי ראש העיר לסרי משתף פעולה עם גורמים המקדמים כפייה דתית. "המאבק פה הוא על החופש שלנו

"לא נאפשר לסגור את העיר": אלפי תושבי אשדוד מפגינים נגד ההדתה
צילום: שי מכלוף
אלפים מתושבי אשדוד הגיעו הערב (שבת) בפעם השלישית ברציפות להפגין מול בניין העירייה במחאה על הכוונה לסגור עסקים בשב ועל ההדתה ברחבי העיר. כ-1,500 מתושבי אשדוד הגיעו למתחם העירייה למרות מזג האוויר הסוער. המפגינים מניפים שלטים הקוראים לראש העיר דר יחיאל לסרי להתפטר, "להיות עם חופשי בארצנו" ו"אשדודים מסרבים להיות אויבים. לסרי, אטימותך תוביל למלחמת אחים".אריה, אחד המפגינים במקום אמר כי "הגעתי לכאן כדי להחזיר את אשדוד לקדמותה. יש כפיה דתית, אין לצעירים מקומות בילוי וגם לא למבוגרים. אנחנו נגד כפיה דתית ורוצים לתת לכולם לחיות כפי שהם רוצים לחיות. לא נפריע לחרדים אבל שהם לא יפריעו לנו. למה שקורה במדינה, לכניעה בחרדים, יש השפעה על מה שקורה באשדוד". אשתו איילה הסבירה כי "מה שקורה בעיר הוא לא בסדר. אנחנו רוצים לחיות עם כולם בשלום. אין ברירה. חייבים להחליף את ראש העיר".
הפגנה נגד הכפייה הדתית באשדוד 27 בינאור 2018 (שי מכלוף)
ההפגנה באשדוד, הערב (צילום: שי מכלוף)

ח"כ אילן גלאון (מרצ) שהגיע להפגנה אמר כי "אשדוד זו עיר ההכלה מאז שנוסדה. גרתי בשכונה ליד בית כנסת. הילדים הלכו לבית כנסת ואחר כך לים. הכל היה מקובל. להדליק נרות בשבת ואז את הסיגריה מהנרות, והכפייה הזאת לא תתקבל. כשהייתי סגן ראש העירייה פתחנו את כל האזור המערבי באופן מוחלט. גם המתקנים העירוניים הציבוריים היו פתוחים בשלב. זה היה 'חיה ותן לחיות'. כל אחד הולך על פי דרכו בסוף השבוע".ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) אמר בהפגנה כי "לא נאפשר לאף אחד לחלק ציונים ביהדות, ואיש לא יקבע לנו איך לבלות בשבת שלנו – שבת ישראלית. נגרום לממשלה הזאת להתעורר ולהבין כי לא נשלים עם חוק המרכולים ועם חוקים הזויים אחרים. כשם שאנו לא כופים את דרך חיינו על אחרים, לא נסכים לכפייה דתית. יש כאן ותיקים ועולים. זו אינה הפגנה מגזרית – היא של כולנו. בעוד במקומות רבים ברחבי הארץ שמבקשים ישראל יהודית – לא אורתודוקסית. דמוקרטית וחופשית – לא מדינת הלכה".
הפגנה נגד הכפייה הדתית באשדוד 27 בינאור 2018 (שי מכלוף)
ההפגנה באשדוד, הערב (צילום: שי מכלוף)

הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

ראש העירייה יחיאל לסרי, הגיב השבוע לראשונה על המחאה בעירו נגד סגירת בתי עסק בשבת והחלת חוק המרכולים עליה. "התפתחויות חדשות בחיי העיר בשנים האחרונות, הובילו להפרת האיזון באופיה של השבת באשדוד ואני נחוש להשיב את המצב על כנו ולהחזיר את העיר לשביל הזהב ולשקט הפנימי המאפיין אותה, תחת הפשרות וההסכמות שהיו מקובלות בעבר", כתב בעמוד הפייסבוק שלו.סיון מרילי בת ה-35, תושבת רובע ג' באשדוד סיפרה כי "מה שהביא אותי לתוך המאבק היה הצעד שנקט לסרי לפני כשבועיים, בכך שהורה לשלוח פקחים לחלק התראות בשלושה מתחמים שהיו מחוץ לתחום, ושהוסכם עליהם מראש במסגרת הסטטוס קוו בעיר, פעולה שבוצעה בניגוד לדעת הרוב העיר. מתחם הביג פאשן, מתחם הסטאר סנטר ובתי העסק בטיילת לאורך קו החוף. מדובר במתחמי בילוי שממוקמים בפאתי העיר, שאין להם נגיעה לציבור החרדי, רחוקים מרובעים מיושבים. לא נאפשר לאף גורם לסגור לנו את העיר ופנינו מופנות למאבק בלתי מתפשר עד שנביא לביטול מוחלט של הוראת הקנסות ותיקון לחוק העזר העירוני".
הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

"הילד אמר לי: אמא, מה אני כל כך רע שאת לא קונה לי אוכל?"

נשים חסרות מעמד הן כיום האוכלוסיה הכי שקופה ומדורדרת ואומללה בישראל. לאחר נישואים שהתפרקו או התעללות, הן מוצאות את עצמן ללא אפשרות לעבוד, ומידרדרות מהר מאוד לרחוב ולזנות, כשהן מוכנות לעשות הכל בכדי שילדיהן לא יגורשו

גבר נכנס למועדון חשפנות
ריצ'רד פרי / ניו יורק טיימס

לפני ארבע שנים, במסגרת כתבה שתיעדה זירות זנות בחיפה ובצפון, פגשתי בשעת ערב מוקדמת את סופיה (שם בדוי), אישה קטנת קומה, נטולת איפור, בת 33 ואם לילד קטן. היא נולדה במולדובה והגיעה לישראל לפני 12 שנה בעקבות בן-זוגה. מקרעי המשפטים שלה עלתה תמונת חיים אלימה – כלכלית ופיזית. ב-2009 אזרה אומץ וברחה מהאלימות של בן-זוגה למולדתה. במנוסתה נטשה מאחור גם את הניסיונות להשיג מעמד כאזרחית ישראלית. כעבור שנה חזרה לישראל, לבעלה, שמצבו הבריאותי הידרדר. "חזרתי ואחרי תקופה גם האלימות חזרה", סיפרה בלקוניות. עם שובה לישראל גילתה שהפכה לחסרת מעמד. "אין לי אפילו תעודת זהות", אמרה. "משרד הפנים ביקש שאתחיל את כל התהליך הארוך של תושבות מחדש".

היא החלה לעבוד בזנות כשמצבו הבריאותי של בעלה החמיר. "לפני שברחתי עבדתי בסופרמרקט", סיפרה. "כשחזרתי מצאתי את עצמי בלי מעמד, בלי תעודת זהות ובלי אפשרות לעבוד. מי יעסיק אותי בלי תעודת זהות? בעלי גסס. החובות הצטברו. לא היה לי שקל לקנות לילד אוכל. אני זוכרת שהילד אמר לי יום אחד 'אמא, מה, אני כל-כך רע שאת לא קונה לי אוכל?' ואני אמרתי לעצמי 'מה, את עוד חושבת, על מה?'", סיפרה בבכי. "התקשרתי לחברה שדיברה איתי על עבודה בזנות, וככה התחלתי".

בן זוגה נפטר והתגלו לסופיה חובות שהותיר שהיא נדרשת לשלם. "אני עובדת היום ב'דירה דיסקרטית' בערך שלוש-ארבע פעמים בשבוע כדי לכסות את החובות ולשרוד", סיפרה. "כשהבטן כואבת – אני לא עובדת". סופיה תיארה בדמעות את חיי הדלות שלה ופרמה את המיתוס שנשים בזנות מתעשרות ומגלגלות סכומי עתק מתעשיית הזנות: "הילד שלי ישן עכשיו על הרצפה. אין אצלנו ריהוט. קודם נתתי לו את המיטה שלי אבל הוא נופל ממנה. אז העברתי אותו לרצפה. קיבלתי מהכנסייה מכונת כביסה ותנור. יש עוד קצת ריהוט בסלון שמצאתי ברחוב – שולחן קטנצ'יק לילד בחדר. היום עשיתי 200 שקל וקניתי אוכל הביתה".

נשים בזנות בדרום תל אביב
אילן אסייג

כשנשאלה אם הם חווים מצבי רעב השיבה, "הילד לא רעב, אני כן לפעמים". כששאלתי אותה איך משפיעה עליה העבודה בזנות, ענתה: "זה לא קל, אני חייבת לעבוד גם בימי מחזור. אני רוצה להרוג את כולם אבל נושכת את עצמי", היא הפשילה את הסוודר, חשפה את זרועה ונשכה את עצמה להמחיש כשדמעות מציפות את עיניה. התמונה הזאת לא עוזבת אותי מאז. היא נצרבה עמוק בלבי.

לאורך שנות הסיקור חזרתי ופגשתי נשים חסרות מעמד שהגיעו לישראל כ"כלה בהזמנה" (תופעת בת של סחר בנשים) ממזרח אירופה ומהמזרח הרחוק; וקורבנות סחר ממדינות חבר העמים שנותרו בישראל והתחתנו עם גבר ישראלי – לרוב מהרשת שסחרה בהן, מתוך רצון להינצל, אך התבוססו בחיים אלימים. לכל האוכלוסייה הזאת נוספו באחרונה גם מבקשות המקלט מאריתריאה ומסודאן שנשאבות למעגלי הזנות או שסובלות מאלימות במשפחה ודלתות המקלטים לנשים מוכות פתוחות עבורן במשורה, ודלתות מרכזי השיקום לנשים בזנות סגורות בפניהן באופן מוחלט.

בשבוע שעבר התקיים דיון בכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי תחת הכותרת: "השקופות – נשים חסרות מעמד". מצער היה לגלות שאף גוף תקשורת לא התייחס לדיון ולא מצא לנכון להציף את הנושא הכאוב הזה. ממלאת מקום יו"ר הוועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי ("כולנו") הדגישה את האחריות של המדינה לטיפול בנושא ומיקדה את הדיון בנשים חסרות המעמד שמתמודדות עם אלימות בנסיבות שונות וכיום אינן זכאיות למרבית המענים הניתנים על ידי הרשויות לנשים נפגעות אלימות בעלות אזרחות ישראלית.

נ', אישה חסרת מעמד שהגיעה לישראל ממולדובה, אם לילדה בת שמונה, נשברה בבכי כשחלקה את סיפור חייה: "הייתי נערה חסרת כל והרגשתי שאין לי סיכוי בעולם הזה", סיפרה. "הכרתי גבר ישראלי באינטרנט שהבטיח שאם אגיע לישראל הוא ייתן לי הכל. הוברחתי ב-2001 ממצרים לישראל. הוא לקח לי את הדרכון והתעלל בי, עשה בגופי מה שרצה. הבנתי שעשיתי את טעות חיי. הוא אסר עלי לצאת או לדבר עם אנשים. יום אחד אזרתי אומץ וברחתי. הייתי ברחובות, לא היה לי שקל בכיס אבל העדפתי למות ברחוב מאשר אצלו בידיים.

"לאחר מכן נכנסתי להיריון מבחור ישראלי אחר שהכרתי, שלאחר מכן השתלט גם הוא על חיי. ברחתי עם הבת שלי למעון לנשים מוכות. עד היום אני בלי מעמד, בלי קופת חולים, בלי אישור עבודה ומשרד הפנים אמר לי לצאת מהארץ. לא בחרתי לחיות כאן באופן לא חוקי, אני מצטערת על טעויותיי אבל אם איאלץ לחזור למולדתי איענש על מה שאנשים שפלים גרמו לי. אני מבקשת שיתנו לי להישאר ולגדל כאן את בתי ולא במדינה שלא ראתה מעולם".

חברת הכנסת קסניה סבטלובה
מוטי מילרוד

חברת הכנסת קסניה סבטלובה ("המחנה הציוני") שיזמה את הדיון הדגישה ש"אין שבוע שאני לא מקבלת פניות בנושא הזה". היא שירטטה איך הופכת הרשות לאוכלוסין המעלימה עין מהתופעה לגוף המנוצל על ידי הגברים הישראלים האלימים לדיכוי הנשים ולהתעללות בהן: "במקרים בהם מגיעה לישראל אישה שאינה ישראלית או יהודייה מחו"ל לצורך נישואים, בני הזוג פונים לרשות האוכלוסין לקבלת מעמד קבע ואז הבעל צריך לחתום באופן קבוע במשך חמש שנים על כך שהם נמצאים בזוגיות. לצד נישואים תקינים קיימים מקרים בהם הבעל מתעלל באשתו – פיזית, מנטלית, כלכלית ומינית. האישה חוששת להתלונן כי הוא מאיים שיפסיק את ההליך שמקנה לה מעמד. במקרה כזה שבו ההליך נפסק, היא מגורשת למדינת המוצא והילדים הופכים מיד לקלף מיקוח במאבק. במקרים אחרים, חודשים ספורים לפני סיום חמש השנים של התהליך, הגבר פונה לרשות ההגירה ואומר שהזוגיות הגיעה לסיומה ומבקש להחזיר את האישה למדינתה כמו סחורה שאפשר להחזיר לשולח".

חברת הכנסת סבטלובה ציינה עוד כי קיים מ-2006 נוהל במשרד הפנים שמכיר בכך שיש להגן על נשים מהגרות מוכות ומאפשר את הסדרת מעמדן אבל הנוהל אינו ידוע ונגיש לנשים.

עלוה קולן, מקדמת מדיניות בא.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט) הוסיפה כי נשים מבקשות מקלט נפגעות אלימות במשפחה, כמו כלל הנשים חסרות המעמד מקבלות כיום טיפול ממשרד הרווחה רק במצב של סכנה מיידית לשלומן ולחייהן. לדבריה, "אין ליווי שוטף, אין זיהוי מוקדם, אין מרכזים למניעת אלימות. מי שנותן להן מענה הם רק המקלטים שעושים עבודת קודש, אבל בלי כלים כמו ביטוח בריאות והנגשה לשונית (אף אחד מהצוותים במקלטים לא דובר טיגרינית) קשה מאוד להעניק את הטיפול. הן גם לא זכאיות להבטחת הכנסה בזמן שהייתן במקלט ולא למענק הסתגלות כשהן יוצאות ממנו. רבות נאלצות לחזור לבית המכה כי אין להן איך לפרנס את עצמן ואת ילדיהן".

הנושא אינו חדש לרשויות הממשיכות לעצום עין ולהימנע מלטפל בתופעה. דו"ח מבקר המדינה מ-2014 התייחס לנושא בחריפות והפנה אצבע מאשימה למשרד הרווחה שהפקיר אותן. משרד הרווחה בתגובה פרסם תוכנית לטיפול בבגירים שאינם בני הרחקה הכוללת מענה לארבע אוכלוסיות מוחלשות, בהן גם קורבנות סחר ונשים חסרות מעמד שהן קורבנות אלימות. משרד הרווחה דרש לטיפול בתופעה תקצוב של 40 מיליון שקלים ממשרד האוצר. בדיון בכנסת התגלה כי משרד האוצר אישר בשנת 2017 העברה של 10 מיליון שקל למשרד הרווחה לצורך מימוש חלקי של התוכנית,  אך עד כה המדיניות לא מומשה.

אפרת שרעבי, סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה מסבירה: "מאחר והתוכנית תוקצבה כרגע רק ב-10 מיליון שקל, היינו צריכים להחליט מי האוכלוסיות שהכי זקוקות למענה המיידי והוחלט להעניקו למי שזקוקים לטיפול בהגנה תחת קורת גג, 24 שעות ביממה במסגרת חוץ ביתיות. בימים הקרובים התקציבים יחולקו לטובת המכסות".

לשון אחר: 25% מהתקציב הועבר למשרד הרווחה כבר לפני חצי שנה. משרד הרווחה עשה שימוש אחר בתקציב שיועד לנשים חסרות מעמד נפגעות אלימות וקורבנות סחר ושוב דחק את האוכלוסייה השקופה הזאת לשוליים. חברות הכנסת בן-ארי וסבטלובה הזדעקו בצדק מההתעלמות מצרכי הנשים חסרות המעמד – קורבנות הסחר וקורבנות האלימות, והדגישו את חיוניות העזרה ומניעת הידרדרותן.

הדס דריקס, ראש דסק ברשות האוכלוסין וההגירה הסבירה כי הוועדה הבין-משרדית שדנה בבקשות אזרחות של אזרחים זרים מטעמים חריגים (הוועדה ההומניטרית) מתכנסת אחת לחודש ופועלת על פי קריטריונים ידועים. עוד לדבריה הנוהל של הפסקת הליך מדורג לקבלת אזרחות בעקבות אלימות מפורסם באתר וגם הפקידים מונחים להגיש בקשה אם מזוהה מקרה כזה. "מדי שנה יש כ-20 בקשות כאלה, הרוב מתקבלות. מי שמגישה בקשה מקבלת מעמד זמני עד תום הדיון בבקשה וכבר אינה חסרת מעמד. גם מקרים שלא עומדים בתנאי הסף של הנוהל אנחנו כן מעבירים לוועדה הבין משרדית", אמרה.

חברת הכנסת מירב בן ארי
אמיל סלמן

חברת הכנסת חנין זועבי ("הרשימה המשותפת") העירה בצדק שההגנה הכי יעילה שישראל יכולה לספק לנשים אלה היא מעמד. "הנשים האלה חוות אלימות ומפחדות להתלונן כי זה יגרום להן לאבד הכל". חברת הכנסת זועבי ביקרה את אופן פעולת הוועדה לעניינים הומניטריים ברשות האוכלוסין וההגירה והצביעה על העדר השקיפות והקריטריונים העלומים של הוועדה והסחבת הבירוקרטית שבה היא מתנהלת.

עו"ד ליאת שטיינברג המייצגת נשים חסרות מעמד מוכות שפונות לוועדה ההומניטרית ציינה ש"בקשות רבות לא עוברות את הסינון של ראשי הדסק ברשות האוכלוסין וההגירה וכלל לא מגיעות לוועדה ההומניטרית. אני אישית מגישה יותר מ-20 בקשות בשנה, 95% מהן נדחות. האבסורד הוא שגם ילד בעל אזרחות ישראלית לא מקנה מעמד לאמא ואז נוצר מצב שגם האמא מגורשת וגם הילד".

הדיון ננעל בדרישה של חברת הכנסת בן-ארי לקבל ממשרד הרווחה את פירוט חלוקת התקציבים באופן שישקף איזה מענים בדיוק יינתנו לנשים חסרות מעמד נפגעות אלימות. כמו כן דרשה ממשרד האוכלוסין וההגירה פירוט של כל הבקשות של נשים חסרות מעמד נפגעות אלימות שהועברו לוועדה ההומניטרית ושקיפות של ההליך לפיו מתקבלות ההחלטות הרות הגורל.

יש לקוות שהצפת הנושא באמצעות הדיון בכנסת והפניית המבט למחדלי משרד הרווחה ולאדישות של משרד האוכלוסין תביא לטיפול הומאני בנשים חסרות המעמד, ושהממסד הישראלי לא ייראה בהן נשים שקופות אלא בנות-אדם.

השדולה החילונית בכנסת מתכנסת לראשונה; יו"ר השדולה ח"כ תמר זנדברג:"הציבור החילוני לא מטומטם למרות שיש מי שחושב שהוא כזה. כל פעם שמתגרים בנו אנחנו יוצאים מנצחים"

תאריך: 16.1.18

לאחר אישורו של חוק המרכולים בכנסת בשבוע שעבר, התכנסה היום (שלישי) לראשונה השדולה החילונית בכנסת בהובלתם של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) לכינוס ראשון בהשתתפות הורים ובני נוער מ"הפורום החילוני". להשקת השדולה לא הגיע אף חבר כנסת מהקואליציה (גם לא ממפלגות כולנו וישראל ביתנו) וגם לא חבר כנסת ממפלגת האופוזיציה יש עתיד.
חברי כנסת רבים לקחו חלק במפגש השדולה, ואמרו בין השאר את הדברים הבאים:

יו"ר השדולה, ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "אם החלטתם להרוג את הסטטוס קוו, יש לנו חדשות בשבילכם, אנחנו בעד וזה יהיה לכיוון שלנו. תחבורה בשבת, נישואים אזרחיים, הפסקת ההפרדה המגדרית – אנחנו הולכים עד הסוף.
"הציבור החילוני לא מטומטם למרות שיש מי שחושב שהוא כזה. כל פעם שמתגרים בנו יותר מידי אנחנו יוצאים מנצחים. ככה קרה עם הטלוויזיה בשבת ועם בתי הקולנוע וככה יקרה עם תחבורה בשבת ושאר הנושאים. העובדה שרק שלושה ח"כים הסכימו לשבת בשדולה הזאת, מדגישים כמה היא נחוצה. הפער בין כמות האנשים האדירה שהגיעה לפה לעומת ההיענות של הח"כים אומר הכל – הציבור הפנים את מה שהכנסת טרם הפנימה, יש ציבור חילוני בישראל וגם לו יש זכויות.
"אנחנו לא בודקים אף אחד בציציות. קידוש בשישי וכדורגל בשבת זה בסדר, אבל אנחנו לא מוכנים לראות את ישראל מתקפלת ונלחצת מהפרדה מגדרית. אנחנו לא מתכוונים לחנך את הילדים שלנו כאילו מי שלא מאמין באלוהים שווה פחות.היהדות שלנו היא מתקדמת, היא קיימת והיא חילונית. השבת שלנו לא תחסם בגלל שדרעי מתנדנד על אחוז החסימה. שלטון האייתולות זה לא בישראל".

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני), יו"ר משותף: "כיום המילה 'חילוניות' מפחידה פוליטיקאים, בגלל הצלחתה של תעמולה הטוענת שיש ניגוד בין חילוניות ליהדות, וכך הופכת החילוניות למילת גנאי. אולם אין מדובר במילה אנטי דתית, אלא בהגדרה המייצגת את רוב אזרחי המדינה, ולכן היא ממלכתית. הציבור החילוני, הממלכתי, שמהווה את רוב הציבור הישראלי, נמצא תחת מתקפה של גורמים אינטרסנטיים המובילים כפייה דתית, או בשמה הנוסף – הדתה, במרחב הציבורי. עלינו להיאבק בכך למען החופש לבחור את הערכים על פיהם אנו חיים ומחנכים את ילדינו".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): מי היה חושב שבכנסת ישראל בשנת 2018 צריך להיות אמיץ כדי להצטרף לשדולה החילונית? החילונים הם מרבית הציבור בישראל, והגיעה העת כי נבחרי הציבור, בכל המפלגות, יפנימו זאת.למתנחלים יש לובי, גם לחרדים. הם לא רוב אך נוהגים ככזה. לעומת זו, אנו רוב ברור ומובהק. זכותנו שאיש לא יכתיב לנו כיצד לחיות ולהתנהג, כיצד להתחתן, להתגרש, או אפילו להקבר בארצנו. אין ״יהודים טובים יותר ויהודים טובים פחות״. אנו מאמינים ב״חיה ותן לחיות״ ומצפים שכך ינהגו גם כלפינו, החילונים״.

ח"כ ד"ר נחמן שי (המחנה הציוני): "עיתוי השדולה נפל בעיצומו של קרב. בעת שאנו מותקפים ע"י קבוצה חרדית, שמנסה להכריח את כלל הציבור לאמץ אורח חיים השונה לחלוטין ממה שהוא רוצה ורגיל. בחדרי חדרים נתפס אמש גפני מודה בכך שהם מחויבים לשינוי הסטטוס קוו במדינת ישראל, ולא לשימורו, כפי שהצהירו. יהדות אינה רק דת. אם היא הייתה רק דת, מדינת ישראל לא הייתה קמה. לא נותנים מדינות לדתות אלא ללאומים".
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "אני רוצה מדינה דמוקרטית, שמאפשרת לכל אחת ואחד להיות יהודייה ויהודי או לא יהודייה ולא יהודי כמו שהוא או היא רוצה. וצריך להגיד דבר אחרון, שימו לב מה קרה לנו עוד באובדן של הממלכתיות החילונית. מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, היא היום המדינה היחידה בעולם שלא מכירה בכל סוגי היהודיות והיהודים באותה מידה. אין משהו שממחיש את האיום של האורתודוקסיה על הקיום היהודי היום יותר מאשר הדבר הזה".
ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני): "החילוניות לא צריכה להפוך לתנועה אידיאולוגית ששואפלת לחלן את האחר, אלא להבטיח שאלה האחוזים בפרשנויות שונות של יהדות, וביניהן יהדות כתרבות ויהדות שאינה מחייבת כפיפות מלאה להלכה, יוכלו לקיים את אורח חייהם מבלי להתמודד עם כפייה דתית והדתה".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אני אתאיסט גאה בעזרת השם. לא הרגשתי מאוים כשבאתי הנה, חשוב מאוד לקיומנו, אני לא צוחק. החילוניות שלנו עומדת על שני רגליים מוצקות מאוד- דרך ארץ קודמת לתורה, זה כל הסיפור. אנחנו לא יכולים להתעלם מהמסורת היהודית שאנחנו באים ממנה, וחלקנו אף אוהבים אותה. אני אוהב יהדות, אבל אני גאה מאוד באתאיסטיות שלי, ואני חושב שלי אין סתירה ביניהם. אנשים אתאיסטיים יכולים להכיל אנשים דתיים, אבל הפוך זה לא קורה, ועל זה צריך להיאבק."
ח"כ מוסי רז (מרצ): "העניין של הדתה, זאת תופעה זרה לנו, זרה למדינה, ואנחנו חייבים לעצור אותה. אנחנו החילונים כנראה הפכנו למיעוט במדינת ישראל, כדאי שנפנים את הדבר הזה. אנחנו צריכים להיאבק על הזכויות שלנו, כאן ומחוץ לבית הזה. אפילו כדי לראות טלוויזיה בשבת, עו"ד רסלר היה צריך ללכת לבית המשפט העליון בבג"ץ. כדי לצפות בקולנוע בשבת היינו זקוקים לפסיקה של איילה פוקצ'ה, אחרת זה לא היה קורה. לאכול במסעדות בשבת, היינו צריכים ללכת במשך חודשים ארוכים להפגין מול המי ומי."

ח"כ עודד פורר מסיעת 'ישראל ביתנו' אמר ברשתות החברתיות על התכנסות השדולה (שבה לא נכח):"זו לא השדולה החילונית בכנסת זו השדולה השמאלנית בכנסת."