פניתי לאונסק״ו: לשמור על קברו של הנביא נחום שנמצא בחבל כורדיסטאן שבעיראקפניתי לאונסק״ו

פניתי לאונסק״ו עם עוד עשרות חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית ודרשתי שיעשו הכל כדי לשמור על קברו של הנביא נחום שנמצא בחבל כורדיסטאן שבעיראק.

חברים יקרים,
קברו של הנביא נחום המוזכר בתנ״ך נשמר אלפי שנים על ידי יהודים שחיו בכורדיסטאן.
גם לאחר שלא נותרו יהודים במקום דאגו המקומיים לשמור על האתר.

השבוע, הגיעו אלי תמונות שמספרות על מצבו של האתר שנמצא באזור שלא יציב פוליטית, וסיפרו שהקבר בסכנת התמוטטות.

הקבר, הקדוש ליהודים, כמו אתרים קדושים בכל העולם הם נכסי תרבות השייכים לכל באי העולם – גם אלו המשתייכים לדתות אחרות, ועל כן, אינטרס של כל אחד מאתנו לפעול כדי לשמרם.

אני מודה לכל חברי הכנסת שנרתמו.

www.ynet.co.il

 

אירוע לציון הפרהוד

13343022_1116840428376053_6602155949982283686_n

06.06.2016

אתם יודעים מה זה פרהוד?

חלקכם בטוח שמעו מהוריהם, או סבותיהם. לצערי, הרוב לא.

חברים יקרים,
היום זכיתי להוביל בכנסת, לראשונה בתולדותיה, אירוע לציון הפרהוד.

הפרהוד אלו אירועים אלימים שפרצו בבגדאד בשנת 1941.
מאות יהודים נרצחו באותו הלילה, אלפים נפצעו, ורכוש רב נבזז.
האירועים בוצעו בהשראת גרמניה הנאצית, וכוונו נגד יהודים בלבד, ובגלל שהם יהודים.

לצד הכאב, יהודי עיראק בחרו לקרוא את הכתובת על הקיר ולחשוב על העתיד.
התנועה הציונית בעיראק החלה לפרוח מיד לאחריהם, ויהודים רבים הבינו כי יש להם בית – בישראל, שקמה מספר שנים לאחר מכן.

למרבה הצער, מערכת החינוך כמעט ומתעלמת לחלוטין מהפרהוד, אין כל יום זכרון רשמי, ומרבית הירשאלים לא יודעים מה קרה בבגדאד ובבצרה ובערים עיראקיות נוספות בערב חג השבועות וביום החג לפני 75 שנים.

ציון הפרהוד חשוב לכל ישראלי, לא רק ליוצאי עיראק. עלינו לזכור ולספר לבנינו את מה שקרה ליהודים בעיראק, זאת לצד מה שקרה ליהודים בכל מקום אחר בעולם. על כן, בחרתי לקיים את האירוע החשוב הזה.

ארצה להודות למר אדווין בלאק, מחבר הספר פרהוד, על עזרתו האדיבה בהובלת האירוע, כמו גם לתנועת StandWithUs, למרכז ליהדות בבל, לפרופסור שמואל מורה חתן פרס ישראל, ולחברתי זהבה ברכה.

קסניה סבטלובה: טיפוח מורשת המזרח מעשירה את התרבות הישראלית

blacklabor.org

 25.02.16

ח"כ קסניה סבטלובה יזמה אירוע מוסיקלי בכנסת במסגרת השדולה שהקימה לשימור וטיפוח תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב והאסלאם. שרת התרבות מירי רגב, שדרשה לשנות את אופי גלגלצ בטענה של מיעוט שידורי מוסיקה ים תיכונית מזרחית, אינה מתקצבת את התזמורת המזרחית שהופיעה באירוע

ביום שלישי, 23.2.2016, התקיים אירוע רב משתתפים בכנסת ישראל, שכלל ברכות, הרצאה של אייל שגיא ביזאווי על תרבות יהודי המזרח התיכון והופעה של "פירקת אלנור", תזמורת מזרחית קלאסית במסגרת השדולה לשימור וטיפוח תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב ואסלאם בראשות ח"כ קסניה סבטלובה.
ח"כ סבטלובה פנתה לשרת התרבות, מירי רגב, לאחר שפניותיה הרבות בחודשים האחרונים לא צלחו: "תרבות היא נכס ולא נטל! אין סתירה בין צ'כוב לבין פאריד אל אטרש ואני קוראת לך לעזור ולסייע בקידום תרבות מזרחית"

ח"כ סבטלובה אמרה באירוע:
"קיבוץ הגלויות, שיבתם ארצה של יהודים לאחר 2000 שנים, הוא כמו איחוד משפחה לאחר שנים רבות. לא נרצה לדעת מה עבר על קרובי משפחה ששבנו והתאחדנו איתם לאחר כל כך הרבה זמן?!
רבים שואלים אותי מה לי, קסניה שנולדה במוסקבה, עם מסורת יהדות המזרח, עם תרבות אותה לא ספגתי בבית אימי ברוסיה וגם לא לאחר שעליתי ארצה.

יש האומרים בבדיחות הדעת, כפי שאמרה גב. לבנה זמיר, יו"ר מרכז הארגונים לשימור מורשת יהודי ארצות ערב ואסלאם, אני מזרחית – ממזרח אירופה!

אבל האמת היא פשוטה: נחשפתי למסורות אלו בביקורי בעולם הערבי כעיתונאית ופרשנית.
רבות הפעמים שנתקלתי בבית כנסת עתיק – בדמשק, בטריפולי, בקהיר או בביירות.
במסעותיי נסעתי עם נהגי מוניות שבדרך אגב, מבלי לדעת עלי דבר ומהיכן אני, סיפרו לי על אתרים יהודיים מוכרים למקומיים בפינות רחוב.

ריגש אותי לראות היכן חיו יהודים אחרים בעולם, היכן יצרו תרבות כל כך נפלאה בני משפחתי, בשנים שחיינו רחוקים אלו מאלו.

אולם, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל העדיפו קברניטיה ליצור כור היתוך שהצניע חלק מתרבויות מפוארות אלו, במקום לשמר רב תרבותיות.
אך לא רק בשנותיה הראשונות של המדינה – גם בשנים בהן אני עליתי, וגם כעת, יש שמבקשים למנוע מישראלים שהגיעו מרחבי תבל לקרוא בשפתם ולדבר בה, בין אם מדובר בערבית, ברוסית, באמהרית בצרפתית או בכל שפה אחרת – וחבל.
דוחקים הצידה פלח כל כך גדול של התרבות שלנו, וההפסד הוא של כולנו.

מטרתו של האירוע, כחלק מעיסוקי טרם הגעתי לכנסת, וגם כעת, כיו"ר השדולה לשימור וטיפוח מורשת ותרבות יהודי ארצות ערב ואסלאם היא כפולה: שימור פיזי של התרבות הנפלאה הזאת, אך גם העשרת התרבות שלנו.
כך הכרתי את תזמורת "פירקת אל נור", שלמרבה הצער לא זוכה לתקצוב ממשרד התרבות, כן! אותו משרד בראשו עומדת מירי רגב שחוזרת שוב ושוב על הצורך בגיוון תרבותי.
עלינו לברך רב תרבותיות, לשמר אותה – היא מרכיבה את הזהות הישראלית החדשה שקמה לה אחרי 2000 שנים בהן היינו מפוזרים בעולם."

הודעה מטעם הדובר של ח"כ קסניה סבטלובה, ארתור שני

קסניה

בתמונה: חברי התזמורת "פירקאת אלנור" עם ח"כ קסניה סבטלובה. צילום: דוברות ח"כ קסניה סבטלובה

יהודים שהתקבצו יחד בישראל אחרי שנות גלות רבות מספור, משולים לבני משפחה אחת שפגשו אחד את השני אחרי פרידה ממושכת

12507536_1020993177960779_5068159599493158888_n

יהודים שהתקבצו יחד בישראל אחרי שנות גלות רבות מספור, משולים לבני משפחה אחת שפגשו אחד את השני אחרי פרידה ממושכת.
הלא נרצה לשמוע מבן משפחה אבוד ששב, מה עבר עליו ואיך חי את חייו?

אמש התמזל מזלי והוזמנתי לאירוע מרתק שחימם לי את הלב ואת הנשמה.
בדירה אחת בתל-אביב נפגשנו, ישראלים וישראליות ממוצא עיראקי ומשלל עדות אחרות, נהנינו מאוכל עיראקי מסורתי, שמענו את נגינת העוד ושירה בשפה יהודית עיראקית, דיברנו על החיים, על המזרח התיכון, על שימור וטיפוח של התרבות והמורשת של העדה העיראקית ותפוצות אחרות.

היו שם אנשי אומנות, שחקניות, עיתונאים, אנשי עסקים, גמלאים וסטודנטים, צברים, עולים ותיקים ועולים חדשים.
פגשנו את אימד לוי המקסים, העולה האחרון מעיראק שבא לארץ לפני חמש שנים בלבד וכבר מדבר בעברית צחה ויפה, ואורח עיראקי-מוסלמי שמתגורר בארה"ב.

אקדמאים סיפרו על קשרים שהם מקיימים עם עמיתיהם בעיראק, ואורחים אחרים סיפרו על המאמצים שהם עשו על מנת לשמר את המורשת היהודית בעולם הערבי.

מפגש כזה, ערב מיקרוקוסמוס של קיבוץ גלויות, התקיים בזכותה של זהבה ברכה הנמרצת, מראשי "משמרים את השפה העיראקית" שפועלת למען שימור השפה בה דיברו יהודי בבל מאות שנים.

אני, בתור יו"ר השדולה למען שימור וטיפוח תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב, אמרתי שמדינת ישראל חייבת לעשות מאמץ עליון על מנת ללמד את ילדינו את המורשת של העם היהודי, את היופי של המנהגים השונים, את ההיסטוריה של כולנו.

ואם בתרבותם ושפתם של יהודים יוצאי ארצות ערב עסקינן, הרי שמדובר בקהילות שנטועות חזק במזרח התיכון, מבינות את ההתנהלות האזורית, את השפה ואת הקודים התרבותיים.
הם הגשר של ישראל למזרח התיכון, אך לצערנו המדינה ניסתה במשך שנים להתעלם ממורשתם ולגרום להם לוותר על התרבות ועל השפה.
לא עוד! הגיע הזמן להחליף דיסקט.

כעת, נותר לי רק להודות למארחים הנפלאים של המפגש המיוחד ולהתכונן לפעילות ממושכת בנושא שחשוב לכולנו, לכל הקרובים האבודים שנפגשו שוב בארץ המובטחת לה חיכו 2000 שנים.

משמרים את השפה העראקית

 

להיות חברת כנסת ישראל

ח"כ קסניה סבטלובה

לכבוד תחילת כנס החורף של הכנסת החלטתי לשתף את הציבור, בדרך הומוריסטית, מחוויותי כחברת כנסת חדשה (קצת ארוך) בגילוי לב והומור.

מזה כחצי שנה אני חברת כנסת. קשה לתאר חוויה זו במספר הצבעות, ישיבות והצעות חוק, בעיקר כי הדבר הזה אינו דומה כמעט לשום חוויה אחרת בחיים מבחינת מידת האחריות, רמת העניין, הלחץ והמתח. לפני כהונתי בכנסת עבדתי בעבודה שנחשבת לאקזוטית ולחוצה – ככתבת ופרשנית לענייני ערבים, מזרח תיכון ואיסלאם, סיקרתי את השטחים, את המזרח התיכון כולו, ביקרתי במחנות פליטים בעזה, בגדה וגם בלבנון וסוריה, יצא לי להיות בכיכרות המהפכה בקהיר ותוניס, וגם במקומות אחרים מסוכנים ומלחיצים לא פחות.

אבל שום דבר מאלו לא משתווה לרגע בו בוחנים אותך על הפרטים הקטנים של מתווה הגז ללא התראה מ"גלי צה"ל", כאשר צריך לקרוא ארגזים מלאי ניירת על תקציב המדינה בתוך יומיים, או להציע פתרון מקורי ליוקר המחיה בין 5 אחה"צ ל-7 בבוקר במליאה, כשמגיע הזמן שלך לנאום. ועוד לא דיברתי על פאנל משותף עם מירי רגב בערוץ 2.

חבר וחברת כנסת יכולים להיות מומחים לענייני ביטחון, כלכלה או חינוך, אבל לא סביר שיהיו מומחים כל דבר. או שאולי כן? ומה זה אומר לייצג את הציבור? כי הרי על כל שני ישראלים יש לפחות שלוש דעות, כולן מנוגדות כמובן. האם במדינת ישראל עדיין מבדילים בין ביקורת נוקבת ככל שתהיה להתלהמות שלוחת רסן והסתה פרועה?

במהלך כנס הקיץ של המושב הנוכחי רשמתי כמה חוויות והרהורים מתחילת הקדנציה ומהלכה, שיעזרו להתמודד עם כנס החורף שמתחיל היום ואולי גם ישמש חברי כנסת אחרים או כאלה שחולמים למלא את התפקיד החשוב הזה, אז הנה;

* לטפל בעיקר-
קביעת סדר עדיפויות היא עניין מהותי וקריטי – לכל אדם בכל תפקיד – אבל יותר מכך כאשר באים לטפל במבול נושאים הכי בוערים לאזרחי ישראל; יוקר המחיה, קצבאות נכות וזקנה זעומות, אלימות בבתי ספר ובכלל, המצב הביטחוני וכו' – כי מה שלא חסר במדינתנו, זה כמובן בעיות ולכולם שלל פתרונות, הצעות, טענות ומענות. כל חבר כנסת חדש יגלה במהרה שהחשוב לישראלי אחד לא חשוב לישראלי אחר. וככה מתחיל הדיאלוג בין חה"כ לאזרח. מה פתאום את תומכת בנישואים אזרחיים? אבל הביטחון יותר חשוב! עוסקת בביטחון ומקפידה להשתתף בכל ישיבה של ועדת חוץ וביטחון? אז לא אכפת לך מזה ששליש מילדי ישראל הולכים לישון רעבים? הגשת הצעת חוק המיטיבה עם ישראלים דוברי רוסית? זה כי את רוסיה ובאה לקדם רק את הקהילה שלך! הקמת שדולה למען שימור וטיפוח תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב ומזרח?! מה לך ולתרבות הזו? את הרי רוסיה ממזרח אירופה, וזה לא נחשב – אז תעסקי בענייני הקהילה שלך! הלכת להפגנה נגד סגירת רשות השידור? נו באמת, אין דברים חשובים יותר במדינה שלנו?ובכלל, נגמר עידן הפוליטרוקים, את בישראל עכשיו, לא ברוסיה. כמובן שבמקום רוסיה אפשר לכתוב כל מני מדינות או מקומות אחרים, המשמעות היא זהה. וכמובן שהצעות לחזור לרוסיה למכביר.

* מי אמר פרסום ויחסי ציבור ולא קיבל?!
הלכת להפגנה נגד אלימות משטרתית? הכל אצלך פרסום! רק תמונה וססטוס את רוצה. לא הלכת להפגנה נגד אלימות משטרתית? כנראה כי לא אכפת לך מזה שהמשטרה מפוצצת את הצורה לאזרחים תמימים! כמו שאומרים באנגלית – Doomed if you do, and doomed if you don't.

* מומחיות?! אין כזה דבר אם זה לא לפי דעתי!
שום דבר לא הופך אותך למומחה אם תדבר/תדברי על פתרונות או רעיונות לא פופולאריים. מומחה עולמי לכלכלה מציע לבטל פטור המע"מ על פירות וירקות?! זה לא רציני! מומחים בדיוק כמוהו לא חזו את המשבר הכלכלי בארצות הברית. אז שישבו בשקט! מי הם בכלל?! ואת?! את דוברת ערבית, בעלת שלושה תארים במזה"ת ואסלאם, היית בלוב, לבנון, דמשק וכו' וכו', יש לך ניסיון אלפי שעות עבודה בשטחים ובמזרח התיכון? וזה עושה אותך מומחית, תגידי לי?! הרי כל ילד קטן יידע לומר שאסור לבטוח בערבים ו/או להחזיר גרגיר אחד של אדמה ו/או לאסור על חברי כנסת יהודים לעלות על הר הבית ו/או לקנות בשוק בנצרת! מחקו את המיותר….

*גיניתי בבית-
קרה אירוע טרור ולא הספקת לגנות?תשלם/תשלמי על זה ביוקר. אז לא אכפת לך מביטחונם של אזרחי ישראל שנטבחים ברחובות! אה, כן גינית? אבל לא כתבת שאבו-מאזן הוא אויב, שכל הערבים מחבלים ושחייבים למגר את הטרור הרצחני בכוח ובנחישות! חוץ מזה בבוקר של אותו יום שהיה פיגוע כתבת עוד איזה סטטוס על תזמורת מזרחית שזקוקה למימון ממשלתי – זה מראה עד כמה לא באמת אכפת לך, אם את מתפנה גם לדברים אחרים. אגב, היה אירוע דומה לפני שנתיים, למה לא שמענו גינוי אז? לא היית חברת כנסת? זה לא תירוץ. בן אדם שאכפת לו מגנה תמיד ורק בצורה שבה אנו מצפים שיגנה! בקיצור, את בוגדת סמולנית! והלוואי שתעברי לגור בעזה או שפשוט תחזרי לרוסיה, שמה פוטין יחזיר אותך למוטב!

* שרביט הקסמים-
שלום, חה"כ סבטלובה על הקו? תשיגי לי דיור ציבורי. לא, לא בבאר שבע. במרכז. עדיפות לתל אביב. ותבני דירות ותורידי את המחיר שלהן ותמגרי אלימות במשפחה ותחוקקי חוק נישואין אזרחיים ותפתרי את הסכסוך הערבי-ישראלי ותעשי פנסיות לעולים ותעלי את קצבת הזקנה וגם את קצבת הנכות ותעלי את המזונות ותורידי את המזונות.
אה, את בכלל באופוזיציה ולא הצלחת את כל אלו? את לא שווה בכלל!

*הכל בכסף שלנו!
נסעת ליומיים (!) לניו יורק לייצג את ישראל ב"מצעד ישראל" השנתי? ואלה יופי! למה לא? תעשי סיבוב על חשבוננו. היית במסעדה נאה והצטלמת עם הבן-זוג? למה אנו חייבים לשלם לך על הסטייקים? רגע, אולי בכלל הבן-זוג שילם כי הוא עשה הפתעה ליום הולדת? לא משנה, כי נזכיר לך מדי שעה שאת מקבלת משכורת עתק על חשבוננו וזו הרגשה כל כך טובה, שמישהו סוף סוף יהיה חייב לנו אפילו את האוויר שהוא נושם.

* השד העדתי –
תומכת ברשות השידור? כאן זה לא רוסיה, תם עידן של פוליטרוקים אם לא שמת לב. פועלת נגד אלימות המשטרתית? ולמען חופש הביטוי והעיתונות? ברוסיה לא היית מעיזה לומר שום דבר, הפוטין היה מראה לך מה זה. אגב פוטין – הלוואי שאצלנו היה מנהיג כזה חזק בארץ. לאיזה שבוע-שבועיים, לטפל בערבים כמו שצריך. זה לא כמו ראש הסיעה שלכם שדואג פה לזכויות האדם וכל מני שטויות כאלה. יש יותר מדי דמוקרטיה במדינה הזאת. מה זאת אומרת "מותר לי לומר את זה בזכות זה שיש כאן דמוקרטיה ופוטינים לא באים לשבועיים"?

ועכשיו כמה מילים ברצינות:
הכנסת היא חוויה יוצאת מן הכלל מכל בחינה אפשרית. מדובר בשליחות עצומה, באחריות גדולה ולא פשוטה. כאשר אני מצליחה להעלות נושא חשוב לסדר היום – כמו הגובה המגוחך של קצבאות הזקנה והנכות – תחושת הסיפוק היא עצומה. כאשר אזרחים כותבים לי שהצלחתי לעזור להם במשהו, או שהם מרגישים שבנוכחותי בכנסת אני מייצגת אותם – זה הרגע הכי מאושר שאפשר לתאר. כאשר אני מצביעה יחד עם חבריי בעד חוקים חברתיים שיכולים לשפר את המצבם הסוציו-אקונומי של אזרחי ישראל – זה הפרס הגדול. וכאשר למרות ההקנטות ולפעמים גם הקללות- אני מתעקשת על האמת, יש לזה ערך עליון ומוסרי. כמו שכתב הסופר מיכאל בולגקוב בספרו הנצחי "האמן והמרגריטה" – "קל ונעים לומר את האמת".

אני מאחלת לכולנו כנס חורף מוצלח ופורה, שיתוף פעולה, הרבה ביטחון ורווחה כלכלית ושבאמת נהיה לתפארת מדינת ישראל! זו זכות גדולה לייצג אתכם בבית המחוקקים, ואמשיך לעשות ככל יכולתי לעשות זאת כאן, בשטח ובכל מקום ומקום

ח"כ קסניה סבטלובה