שעת כושר: לאחר 11 שנים של מצור, ישראל היא קו החיים היחיד של חמאס

אם ישראל תשכיל לנצל את המצב הייחודי שאליו נקלעה חמאס, יהיה אפשר לסיים את שלטונה ברצועה ולשנות את המשוואה העזתית הסבוכה

קסניה סבטלובה

maariv.co.il

13/06/2017 22:21

תגיות: חמאס רצועת עזה
אנשי חמאס ברצועת עזה

אנשי חמאס ברצועת עזה. (צילום:עבד ראחים חטיב, פלאש 90)

עשר שנים בדיוק לאחר שחמאס ביצעה הפיכה צבאית בעזה ויצרה את מדינת חמאסטן הגובלת בישראל, המצב של התנועה מעולם לא היה מסובך יותר. על זה מעידים גם אנשי חמאס וגם גורמים אחרים, ערביים ובינלאומיים, שעוקבים אחר המתרחש ברצועת עזה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הזכיר את חמאס בשורה אחת עם דאעש וחיזבאללה; סעודיה ומצרים דורשות שקטאר תפסיק לממן את האחים המוסלמים ואת תנועת חמאס הפלסטינית;

אבו מאזן, שפעמיים בעבר הלך לממשלת אחדות עם חמאס, ככל הנראה זנח את המאמצים לפיוס; המצרים פותחים את מעבר רפיח פעם בחודש ליום־יומיים במקרה הטוב, אך מגבילים מאוד את תנועת האנשים בין עזה למצרים; ואפילו אונר"א, סוכנות האו"ם לטיפול בפליטים הפלסטינים, מתחה ביקורת חריפה על אנשי חמאס, ששוב חפרו מנהרה מתחת לשני בתי ספר ששייכים לאונר"א ברצועה.

האבטלה עברה מזמן את ה-40%, התושבים סובלים ממחסור במים וחשמל, והשיקום של הרצועה מתנהל בעצלתיים, מכיוון שרבות מהמדינות התורמות מסרבות לעמוד בהתחייבויות שנתנו. למרות כל הנסיבות הללו, חמאס יכול להמשיך להתנהל באותו אופן עוד לפחות עשור ולהמשיך להתכונן לסיבוב הצבאי הבא, שכנראה מתקרב בצעדי ענק, ולשלוט בכשני מיליון תושבי הרצועה. זאת משום שמאז משבר המאווי מרמרה ב־2010, לרצועה נכנסות רבבות של משאיות עמוסות במלט, במצרכי מזון ובכל דבר אחר שעזה צריכה כדי לשרוד.

ב־2010 לרצועה נכנסו 38 אלף משאיות, ב־2016 – 178 אלף. על פי בכירים בצה"ל, למרות המאבק למנוע את מעבר הסחורות הדו־שימושיות, כל דבר שנכנס לעזה משמש את חמאס. מתוך עשרה שקים של מלט המיועדים לשיקום של בניינים אזרחיים, כמות מסוימת תלך לבניית מנהרות. ממשלוח של קמח או עוגיות יילקח מס שגם ייקר את הסחורה עבור תושבי הרצועה וגם יספק עוד כמה שקלים לכיסה של חמאס. כך ממשיכה התנועה להשליט פחד על האוכלוסייה, לאמן את אנשיה ולייצר עד כ־90% מהנשק, שבבוא העת ישמש נגד אזרחים וחיילים ישראלים.

כך, באופן אירוני, 11 שנים לאחר החלת המצור על עזה, הפכה ישראל לקו החיים היחיד של חמאס. דווקא עכשיו, כשהמדינות הערביות הכריזו על חרם על קטאר שתומכת בחמאס, האבסורד הזה מתחוור ביתר שאת. כל עוד חמאס שולטת בעזה, הדרום שלנו נתון לאיום מתמיד, בעוד שכל ניסיון של הממשל האמריקאי להתקדמות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים נדון לכישלון. אי אפשר "להשמיד" את חמאס, אבל אם מדינת ישראל תשכיל להשתמש במצב הייחודי שאליו נקלעה חמאס כעת, יהיה אפשר לסיים את שלטון חמאס ברצועה ואת שליטתה במעברים שמחברים בין ישראל ומצרים לרצועה.

דווקא עכשיו, בתיאום עם ארצות הברית ועם מדינות האזור, אפשר להגביר את הלחץ הכלכלי על חמאס, ותמורת שחרור הסחורות וזרם החשמל להדיר את האסלאמיסטים מהמעברים, וכך לנתק אותם מהמקור הכספי שמחזיק אותם בחיים. הצעד הזה יכול להשתלב היטב בחזון המדיני החדש של הממשל האמריקאי, ששוקד על הקמת ברית אזורית נגד איראן והאסלאם הרדיקלי.

ברור שהחזרת הרצועה לידי הרשות הפלסטינית כרוכה בחזרה לשולחן המשא ומתן עם ישראל על פי הנוסחה של שתי מדינות לשני עמים, במקביל למשא ומתן בילטרלי עם המדינות הערביות והסדרת היחסים בינן לבין ישראל. אך לפני כל אלה, המשוואה בעזה חייבת להיפתר. מאידך גיסא, קשה לראות כל משא ומתן ממשיך בעוד בעזה רועמים התותחים. דעת הקהל בשני הצדדים לא תסבול זאת. מדינת ישראל חייבת להכות בברזל כל עוד הוא חם ולשנות מהיסוד את המשוואה העזתית הקיימת.

הכותבת היא חברה בוועדת החוץ והביטחון, שימשה בעבר כתבת ופרשנית לענייני ערבים בערוץ 9

ההסכם המקרטע: חמאס רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי

 

בחמאס רוצים ליהנות מפירות ההסכם ולא לוותר על הנשק ועל השלטון, אך לטווח הארוך הטקטיקה הזאת לא תספיק. הקהילייה הבינלאומית חייבת להמשיך ללחוץ על חמאס להתקדם באמת בנושא הפיוס הפנים-פלסטיני

ח"כ קסניה סבטלובה | 30/10/2017 14:12

תגיות: הסכם הפיוס, חמאס, דעות

 מאז החתימה על הסכם הפיוס הפנים-פלסטיני בין פתח לחמאס שליטי עזה אינם יודעים כיצד להתנהל. מצד אחד יחיא סינוואר מבטיח לשבור את העצמות לכל מי שמתנגד לפיוס ואיסמעיל הניה מתקשר בטלפון למלך ירדן עבדאללה ה-2, מצד שני סלאח אל-ערורי, סגן ראש הלשכה המדינית יוצא לאיראן ומשקם את היחסים עם הרפובליקה האיסלאמית. מצד אחד מדברים על העברת הסמכויות לאבו-מאזן, מצד שני איסמעיל הניה מבטיח ש"הנשק של ההתנגדות" יישאר במקומו. בחמאס היו רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי – ליהנות מפירות ההסכם ולא לוותר על הנשק ועל השלטון, אך לטווח הארוך הטקטיקה הזאת לא תספיק.

ברמאללה לא ששים לבטל את הסנקציות נגד הרצועה, שהיו לזרז משמעותי לפיוס, לפני שרואים בשטח התקדמות כלשהי מבחינת החמאס, גם המצרים אינם ממהרים לפתוח את שעריו של מעבר רפיח לאלפי אזרחים פלסטינים שהיו רוצים לבקר את המשפחה, לצאת לטיפולים או ללימודים. בינתיים כולם יושבים על הגדר, אך בקרוב מאוד יצטרכו לרדת אל קרקע המציאות ולקבל החלטות גורליות. על מנת לבטל את הסנקציות חמאס תצטרך לחרוק שינייה ולהעביר סמכויות רבות לאנשי אבו-מאזן, בעוד שהנהגת הרשות תצטרך להתמודד עם השאלה המכרעת של השליטה במנגנוני הביטחון.

צילום: AFP

מנהגי החמאס והפת"ח עם ראש המודיעין המצרי לאחר החתימה על הסכם הפיוס. צילום: AFP

לעומת התקופות האחרות, חמאס בטוחה בעצמה הרבה פחות ומתמודדת עם הרבה יותר קשיים מבעבר. היא זקוקה לסיוע, לפרוייקטים משמעותיים בתחומי הקיימות שכן המים של עזה אוזלים וגם אלה שיש אינם מתאימים לשתייה. חמאס נמצאת תחת מכבש לחצים כבד ביותר בתוך הרצועה שכן הפגנות החשמל עוד לא נמחקו מהזיכרון, והסכסוך בין קטאר – התומכת הכמעט יחידה של חמאס – למדינות הסוניות המתונות פגע קשות בארגון האיסלאמיסטי.

אבו-מאזן מצדו יכול להרשות להמתין זמן מה ולא לבטל בינתיים את הסנקציות נגד הרצועה. לפחות לא לפני שהוא מקבל לידיו את השליטה על המעברים – ארז, כרם שלום ורפיח, וגם אז הוא – שלא שוכח עלבונות והשפלות – ישחרר את מה שצריך לשחרר טיפין-טיפין, בלי צעדים פזיזים ונמהרים. אבו-מאזן, שמבין היטב את הסכנות הכרוכות בחזרה שלו לעזה לא ימהר לסכן את עצמו או את אנשיו. הוא פשוט יכול להרשות לעצמו להמתין.

צילום: EPA

עזה במהלך הפסקת חשמל. בלי פתרון הסוגיה העזתית לא ניתן יהיה להתחיל מו"מ רציני עם הפלסטינים. צילום: EPA

ישנו עוד גורם ברצועה שגם לו תהיה השפעה על תהליך הפיוס המקרטע. הסלפים. מלבד החיסולים הפוליטיים של אנשי חמאס – קרי התנקשות בבכיר חמאס תאופיק אבו-נעים בשבוע שעבר – הגורמים הללו יכולים גם לנסות לחמם את הגזרה ולירות טילים על ישראל, מכיוון עזה או מסיני. ישראל תצטרך להכריע כיצד לטפל בטפטוף המסוכן הזה שעלול לפתוח את התיאבון גם לגורמים כאלה ואחרים בתוך החמאס, שכאמור לעולם לא הפכה לצמחונית ולא חדלה להיות ארגון טרור.

ומעל כל הנסיבות הללו יש את האינטרס הכללי של ישראל: שעזה תחדל להיות מחסן נשק ענקי שבכל רגע יכול להתפוצץ. שלא יפרוץ בעזה משבר הומניטרי שגם יפגע קשות בעזתים עצמם וגם יאיים על ישראל – הרי אין דרך לעצור מגפות או חיידקים מסוכנים שכרגע זורמים עם הביוב של עזה לים של אשקלון או אשדוד. שישלוט על עזה גורם אחראי שניתן יהיה להגיע אתו לסיכומים, בדיוק כמו שמגיעים לסיכומים היום עם אנשי אבו-מאזן בגדה המערבית.

את כל אלה אפשר יהיה להשיג אך ורק אם החמאס ידע שאין כל דרך אחרת מלבד הפיוס הפנים-פלסטיני, פירוז מנשק, העברת הסמכויות במעברים לאנשי הרשות וקבלת התנאים של הקוורטט הבינלאומי מ-2006. זה יקרה אם הקהילייה הבינלאומית תמשיך ללחוץ על חמאס, שלא יזכה לביקורים ממלכתיים במוסקבה, כפי שזה קורה היום, שלא יקבל לידיו את התרומות שנועדו לעזור לאוכלוסייה האזרחית לעזה ולא להקמת המנהרות של מחבלים. את זה חייבים להבין היטב גם בעולם הערבי – מצרים, סעודיה, נסיכויות המפרץ – ולעבוד ביחד עם ישראל, ארה"ב ואירופה על מנת שההסכם יחזיק מים ויביא לשינוי משמעותי במישור הביטחוני וההומניטרי בעזה.

בלי פתרון הסוגיה העזתית לא ניתן יהיה להתחיל מו"מ רציני עם הפלסטינים על הסדר מדיני והגעה לפתרון המיוחל שיאפשר לישראל להיפרד ממיליוני הפלסטינים ולשמור על הבית של כולנו – מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית.

קסניה סבטלובה היא חברת כנסת במחנה הציוני, בעברה כתבת ופרשנית לענייני ערבים

"מתפללים ואז אונסים": ראיון עם היזידית שהפכה לשפחה של דאעש

במשך 3 שנים הוחזקה נאדיה מוראד טאהא בשבי הארגון הרצחני. בביקור בכנסת היא ביקשה מהמדינה לסייע לקורבנות, כדי שיצליחו להשתקם: "היהודים מבינים מה זו רדיפה"

יאסר עוקבי

24/07/2017 17:38

תגיות: דאעש יזידים
maariv.co.il
נאדיה מוראד טאהא

נאדיה מוראד טאהא. (צילום:מרק ישראל סלם)

הבוקר (שני) עמדה נאדיה מוראד טאהא מול כנסת ישראל וסיפרה על זוועות שהמוח מתקשה לתפוס, ועדיין קורותהיזידית הנטבחים בידי דאעש בעיראק מזה שלוש שנים. היא סיפרה לחברי הכנסת על העדה היזידית ולבקש שכנסת ישראל תכיר בה ובבני המיעוט שלה בעיראק כעם נרדף. "אני מאמינה שיקבלו את הבקשה שלי", ההיא אמרה לפני עלייתה לירושלים בראיון ל"מעריב המגזין". "היהודים, שעברו שואה, יודעים את המשמעות של עם נרדף".

רק בת 23, היא פעילה יזידית מהכפר קוצ'ו באזור סינג'אר שבעיראק שנחטפה ושועבדה על ידי ארגון הטרור במהלך כיבוש סינג'אר בחודש אוגוסט 2014. היא הצליחה לברוח ומצאה מקלט אצל משפחה סונית בעיר מוסול, שהצליחה להבריח אותה אל מחוץ לתחומי הח'ליפות האסלאמית אבל רק לאחר שלושה חודשים בשבי ועשרות פעמים שבהן נמכרה כשפחת מין לבעלים שונים. היום היא נודדת ברחבי העולם ומשמיעה את קולם של היזידים, מקווה שבכך תצליח להגשים את החלום שלה לשחרר את כל הנשים והילדים היזידים שעדיין נמצאים בשבי דאעש.

אתמול הגיעה טאהא לבית הספר הדו־לשוני בירושלים. היא ראתה איך יהודים ומוסלמים לומדים ביחד והתרגשה. "אני רוצה שכך יהיה בכל העולם", היא אומרת, "אני רוצה שערבים ילמדו לצד יזידים, כורדים וטורקמנים גם בעיראק. זה החלום שלי. החלום שלי שהעם שלי יחיה בשלום ובשלווה. לא יהיה עם נרדף".

את חושבת על מה שקרה אתך בשבי דאעש?
"אני לא חושבת על מה שקרה איתי, אלא על מה שקרה עם הבנות האחרות שנשארו שם. אני בטוחה שהן עברו הרבה מאוד ידיים וגברים כשפחות. אי אפשר למחוק מהזיכרון שלי את המראות של אונס נשים ונערות, שחלקן אף עברו הפלות, הפרדת התינוקות מהאמהות ואונס ברוטלי של ילדות קטנות".

אמרת בפגישתך עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי כי אם המוסלמים לא יחליטו להילחם בדאעש – אז הארגון ימשיך להתקיים. את מאמינה בזה גם היום?
"אמרתי את זה גם בפגישות שלי עם מנהיגי כוויית. אם המוסלמים לא יהיו נגד דאעש, הם לא יחוסלו, אלא ילכו ויתרבו. אני בקשר עם קצינים עיראקים במוסול, והם מספרים לי שלצערם יש משפחות מקומיות שממשיכות לצדד בדאעש, וכועסות שלוחמי הארגון הובסו. אם לא יילחמו ברעיון, אז זה יילך ויהיה קשה עוד יותר. דאעש הגיע בשם האסלאם, ולכן רק המוסלמים הקנאים לדתם יכולים לחסל אותו".

יזידים נמלטים מדעאש. "אם המוסלמים לא יהיו נגד הארגון הם הוא יגדל". צילום: רויטרסיזידים נמלטים מדעאש. "אם המוסלמים לא יהיו נגד הארגון הם הוא יגדל". צילום: רויטרס

מטופלת נפשית בגרמניה

יזידים הם בני דת מזרח־תיכונית קדומה, שלטענתם עתיקה אף יותר מיהדות. שורשה של הדת, במאות שלפני הספירה, מתאפיין בקרבתה לדת הפרסית העתיקה של זרתוסטרא. היזידים ספגו מסורות שונות, מהאסלאם הסוּפי וכן מתרבויות נוספות במסופוטמיה.

בדומה למוסלמים, היזידים מתפללים חמש פעמים ביום. בדומה לזורואסטרים, הם שומרים על טהרתם של "ארבעת היסודות" (אדמה, מים, אוויר ואש). הם מאמינים שאלוהים מתגלם בגוף האנושי ומאמינים בגלגול נשמות.

שכניהם המוסלמים של היזידים לאורך ההיסטוריה ראו בהם "בני שטן". היזידים נאלצו לחיות במנוסה מתמדת, ובמאות השנים האחרונות ביססו בהרי צפון עיראק שתי מובלעות גדולות: באזור שייחאן, סביב המקדש של שייח' עדי בן מוסאפר בלאלש, ובסביבת הרי סינג'אר. הקהילה היזידית בעיראק שמהווה את חלק הארי של העם היזידי ומונה כיום כ־650 אלף נפש שחיים בעמק נינווה באזור העיר מוסול שבצפון עיראק. קהילות גדולות נוספות חיות בגלות בסוריה, ארמניה וגרמניה.

ב־3 באוגוסט 2014 פשטו כוחות דאעש על העיירה סינג'אר ועל כפרים בסביבתה, כוחות הפֶּשְׁמֶרְגַה (צבא החבל האוטונומי הכורדי בעיראק) ברחו, מה שהוביל להשתלטות מלאה של דאעש על העיר ועל האזור כולו. אנשי דאעש אילצו באיומים את הנוצרים בני המיעוטים להתאסלם, בעוד שליזידים לא ניתנה האפשרות להתאסלם. רצח, התעללות ואונס של אלפי גברים, נשים, ילדים וילדות היו מנת חלקם בשנים שעברו מאז.

טאהא נחטפה על ידי אנשי ארגון המדינה האסלאמית, יחד עם למעלה מ־150 מבנות עמה. הם הובלו למה שהיה עד לפני פחות משבועיים בירת דאעש – העיר מוסול. עד לפני שנתיים היא הייתה בשבי חמושי ארגון הטרור. היא נאנסה כמה פעמים, נמכרה לאנשי הארגון, וכאשר ניסתה באחד המקרים להימלט, התבקשה על ידי השומר שלה להתפשט, ולאחר שיצא נכנסו שלושה משומריה במטה – ונאנסה על ידם.

היא מטופלת נפשית כעת בגרמניה, שם היא חיה אצל אחותה. "הייתי שפחה, נמכרתי והושכרתי עשרות פעמים במוסול, תלעפר, חמדאניה למשך שלושה חודשים", מספרת טאהא, שהתייתמה מאביה ב־2003, עם פלישת ארצות הברית לעיראק והפלת המשטר.

עד שנחטפה, היא חיה עם אמה, שלושת אחיה ושתי אחיותיה בכפר קוצ'ו, באזור סינג'אר. במוסול היא שימשה ביחד עם שאר היזידיות שנחטפו שם כשפחת מין עבור חמושי הארגון. "הם היו מתפללים ולאחר מכן אונסים אותנו", היא מספרת, "עשו את כל מה שאדם דתי עשה, התפללו חמש פעמים, והם גם אנסו ורצחו את מה שנראים בעיניהם כופרים. בעצם, לרוב הם ביצעו את הפשעים שלהם כלפי מוסלמים שלא האמינו בדרכם. הייתה איתי אחיינית שלי, אך בדרך הפרידו בינינו. לאחר מכן חילקו אותנו כל אחת לחודש. הייתי מוכרחה לשבת ולאכול איתם. לאחר שנכשלתי בבריחה הראשונה, ברחתי שוב מנהג שעובד עם הארגון. הגעתי לבית של משפחת מוסלמי סוני במוסול, הוא יצר קשר עם אחי שהיה במחנה פליטים בחבל כורדיסטן עיראק, ששלח אליו כסף, והוא דאג להנפיק עבורי תעודת זהות כאילו הייתי אשתו המוסלמית ולאחר מכן להבריח אותי, עד שהתאחדתי עם אחי. לאחר מכן, הגעתי ללונדון, דיברתי שם על החטופות, ואז חזרתי למחנה הפליטים בכורדיסטן".

בעיניים פקוחות

לאחר שחרורה שהתה טאהא במחנה פליטים בכורדיסטן העיראקית ולאחר מכן שולבה בתוכנית שיקום מיוחדת לנשים יזידיות ששוחררו מן השבי בחסות ממשלת גרמניה ובתחומה. אחרי מספר חודשי שיקום בגרמניה, יצאה מוראד למסע במדינות שונות בעולם שבו ביקשה להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן ולהילחם במשעבדיהן.

בחמישה בינואר 2016 הגישה ממשלת עיראק את מועמדותה של מוראד לפרס נובל לשלום לשנת 2016, בשל הפעילות הציבורית להעלאת המודעות לסוגיה היזידית ולסוגיית הנשים היזידיות החטופות שנותרו בשבי "המדינה האסלאמית".

ח"כ קסניה סבטלובה. "זה התרחש מול עיני האנושות כולה". צילום: מרים אלסטר, פלאש 90ח"כ קסניה סבטלובה. "זה התרחש מול עיני האנושות כולה". צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בספטמבר 2016 נתמנתה מוראד לשגרירה של רצון טוב מטעם האו"ם למען כבודן של ניצולות סחר בבני אדם. מוראד פועלת יחד עם עורכת הדין אמל קלוני להבאתם של פשעי דאעש לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג.

טאהא אינה מסתירה את שמחתה משחרור מוסול לאחרונה. היא מספרת כי כיום חיים 400 אלף מבני עמה במחנות פליטים בכורדיסטן. 40 אלף משפחות חזרו לצפון סינג'אר וכי הכפר שלה דומה לעיי חרבות. בביקור שערכה שם לפני חודשיים, היא גילתה שרק משפחה אחת העזה לשוב למקום. "כאשר נסעתי לשם, עברו עליי שעות קשות", היא מספרת, "פעם המיליציות השיעיות עיכבו אותי, פעם הפשמרגה הכורדית ופעם נוספת שוטרים עיראקים. אי אפשר לדעת בידי מי נמצאת השליטה במקום".

טאהא, שעוברת כעת טיפול פסיכולוגי בגרמניה, שם היא מתגוררת לצד אחותה, מתרגשת לקראת המפגש עם הגורמים בארץ והנאום שהיא תישא בכנסת ישראל. "אני מתרגשת וחוששת מעמדתם של חברי הפרלמנט הישראלי לא תהיה לצד היזידים העיראקים", היא אומרת. "אולם אני בטוחה שעם שעבר רדיפה ושואה יבין את מצב העם שלי. אני מאמינה שהם הולכים להכריז על עמידה לצד היזידים באמצעות הפרלמנט הישראלי. אני מקווה שישראל תסייע ליזידים ולקורבנות, כדי שהם יצליחו לעמוד מחדש על רגליהם ויחזרו לשגרה".

מה המסר שתעבירי למנהיגים בישראל?
"המסר שלי לא רק להנהגה בישראל אלא לעולם כולו, שאני כקורבן של טרור נאלצתי להיות רחוקה מאמי ומהאחים והאחיות שלי – ולכן על העולם כולו להתאחד נגד הטרור, להפסיק את המלחמות בעולם. המסר שלי הוא בעיקר למוסלמים, שאם לא תילחמו בטרור של דאעש – אז הוא ימשיך להיות נוכח, בועט וקיים כאן. מבחינת דאעש – שרצח 700 גברים מהכפר שלי בשעה אחת, כולל אחי – כל מי שנגדו הם כופרים".

"רצח העם היזידי על ידי דאעש התרחש ממש בעת האחרונה, מול עיניה הפקוחות של האנושות כולה. כמעט ולא נעשה דבר כדי להתערב ולמנוע אותו, ולהציל בני אדם מהציפורנים האכזריות של דאעש", אומרת ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), שהגישה לפני כחודש הצעת חוק להכרה ברצח העם היזידי.

"בסיומה של השואה נקבע הציווי ההיסטורי 'לעולם לא עוד'. זאת כדי להמחיש את כוונות מדינות ועמי העולם, ובפרט, העם היהודי, שהפשע האנושי החמור ביותר – רצח עם – לא ישוב, ובני האדם לא יעמדו עוד מהצד כשמתרחשים פשעים שכאלו נגד האנושות. אנחנו עכשיו אחראים לגורלנו – לרשותנו צבא חזק שיגן עלינו, אך האם מבחינה מוסרית נוכל להרשות לעצמנו לעמוד מהצד כשזה קורה לאחרים? ולכן, חובתה המוסרית של מדינת ישראל היא להכיר בפשע הנורא הזה, הן בשל ההיסטוריה שלנו והן בשל התחייבות אבות האומה להתייצב לצד כל עם בעולם ברגעים קשים כאלו".

בהכנת הכתבה השתתפה תמר דרסלר.

למרות הדמיון לדאעש: דין הטיפול בפיגועים בירושלים לא דין ברלין

שלא כמו אירופה, ישראל נאבקת בטרור שמקורו באוכלוסייה שאינה נמנית עם אזרחיה. האירופאים לא יכולים להיפרד מהמהגרים שבקרבם צומחים הפיגועים, ישראל עוד יכולה

ח"כ קסניה סבטלובה

maariv.co.il

15/01/2017 06:54

פיגוע דריסה בארמון הנציב בירושלים

פיגוע דריסה בארמון הנציב בירושלים. (צילום:מרק ישראל סלם)

המחבל שביצע בשבוע שעבר את פיגוע הדריסה בארמון הנציב בירושלים, פאדי אל־קנבר, בן 28 משכונת ג'בל מוכבר, נולד בשלהי האינתיפאדה הראשונה וחווה גם את השנייה, חי בירושלים השסועה, טיפח זקן ושיער דוגמת הג'יהדיסטים הלוחמים בסוריה ובעיראק ופגש מדי יום ישראלים שאינם חיים כמו בני גילו בגדה או עזה. למרות מה שטען ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר הפיגוע, אל־קנבר לא היה מזוהה עם ארגון מסוים, בטח לא דאעש, אם כי שילב בין כל המרכיבים של הסכסוכים המקומיים והאזוריים. הוא ככל הנראה הושפע ממציאות הסכסוך בין ישראל לפלסטינים וגם מעלייתו של האסלאם הרדיקלי במזרח התיכון. המגמה הזאת נמשכת כמה עשורים, וביתר שאת מאז תחילת האביב הערבי.

לכאורה, הפיגוע בירושלים הזכיר את הפיגועים בבירות אירופה, אך נטעה אם נחשוב שהטיפול בסביבה שבה צומח טרור כזה הוא אותו טיפול; מהבחינה הזאת דין ירושלים אינו כדין ברלין או ניס. האירופאים מתלבטים כיצד לפעול מול טרור בקרב אוכלוסיית מהגרים בלי לרסק את הערכים הפלורליסטיים שהם גאים בהם. מצבנו שונה משל האירופאים. הפלסטינים, בהם תושבי מזרח ירושלים, אינם אזרחי מדינת ישראל. משימתם של האירופאים קשה עד בלתי אפשרית. בזירה הבינלאומית עליהם לפעול לסיום סכסוכי הדמים שקורעים את המזרח התיכון וגורמים להקצנה בקרב הצעירים, בעוד שבתוך אירופה הם חייבים להשקיע יותר בחינוך ובאינטגרציה, להגביר את השיטור, לשנות את אופיו ולהיאבק באסלאם הרדיקלי, שבמהלך עשרות שנים פעל באין מפריע בבירות האירופיות בחסות הרב־תרבותיות וחופש הביטוי.

 שלא כמו אירופה, ישראל מתמודדת עם טרור שבא מתוך אוכלוסייה שאינה נמנית עם אזרחיה. האירופאים אינם יכולים להיפרד מאוכלוסיית המהגרים שבתוכה צומח טרור, אך ישראל עדיין יכולה. בראש ובראשונה עלינו לדאוג להסדר מדיני עם שכנינו הפלסטינים ולפעול לסיום השליטה על עם אחר ולעיצוב גבולות בטוחים למדינה שלנו. במאמר מוסגר חייבים להוסיף ששליטה ישראלית בחיי הפלסטינים אינה הגורם היחיד לטרור, אבל בהחלט אחד מהם. הגיע הזמן לשים סוף לשותפות הכפויה ולהתמקד בהגנה אפקטיבית על הגבולות המוסכמים והמוכרים של מדינתנו.

אחיזה עקשנית בעיקרון שתי המדינות תוביל להפסקת החיכוך

השקט לא יקרה מיד. המרכיב האסלאמיסטי, ההסתה הפרועה והאנטישמיות הגועשת לא ייעלמו, והם ימשיכו לעצב את התפיסות של שכנינו. זאת האמת המרה. ארגוני הטרור שיצאו מבית מדרשם של האחים המוסלמים או אל־קאעידה ימשיכו להתקיים ולא ייעלמו אף הם. להפך, הסדר וחתירה לנורמליות רק יאיימו עליהם באובדן ההגמוניה שלהם. בתקופה הראשונית הם צפויים להגביר את המתקפה שלהם על הסדר החדש. גם השנאה וההסתה לא ייפסקו. ההסתה האנטישמית והאנטי־ישראלית זולגת לא רק מכיוון חמאס או הרשות הפלסטינית, אלא גם מכיוונם של ערוצי טלוויזיה ששייכים לחיזבאללה או מושפעים ממנו, כגון "אל־מנאר" או "אל־מאיידין", מדרשנים סעודים וכווייתים ומאתרים של קיצונים בירדן ובמצרים.

אולם אחיזה עקשנית בעיקרון של היפרדות מהפלסטינים במסגרת של קיום שתי מדינות לשני עמים תוביל להפסקת החיכוך בין האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית לבין חיילי צבא הגנה לישראל, והחיילים יפסיקו להיות שוטרים. ייווצרו גבולות שיתחמו את המדינה ויאפשרו שליטה טובה יותר בחיינו ושמירה על שלומנו, ובטווח הארוך השפעתם של הגורמים המתונים תגבר.

הכותבת היא חברת כנסת מטעם המחנה הציוני

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) על הצטרפות הרשות הפלסטינית למוסדות האו"ם

ד"ר הילי מודריק אבן חן (המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט) ד"ר ג'רארד שטיינברג (נשיא NGO monitor ) וח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) על הצטרפות הרשות הפלסטינית למוסדות האו"ם. "דיון נוסף" עם עו"ד קובי סודרי

ערוץ הכנסת – קריאה שלישית

ערוץ הכנסת – קריאה שלישית 4.9.17

פורסם בתאריך 4 בספט׳ 2017

ח"כ אמיר אוחנה(הליכוד) ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) יריב אופנהיימר (לשעבר מזכ"ל "שלום עכשיו") ושרה העצני הכהן (יו"ר ישראל שלי) על המסתננים, נתניהו והתקשורת ועל אמירתה של איילת שקד בהקשר מיהו ציוני.
"קריאה שלישית" עם שלום קיטל, כל יום שני בשעה 21:30

"התיק נסגר: "הפטיש לא כוון לראשך

מרגריטה שולמן הגישה תביעה למחלקה לחקירת שוטרים לאחר ששוטרים חשבו שהרכב בו נסעה עם בן זוגה שייך לסוחר סמים, ניפצו את השמשות ופגעו בראשה. במח"ש החליטו לסגור את התיק לאחר שקבעו כי פגיעת הפטיש בראשה של שולמן הייתה לא מכוונת ויכלה לנבוע מ"תאוצתו של הפטיש"

 

תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 25/06/17 16:33

חלונות הרכב המנופצים

חלונות הרכב המנופצים

 

לפני כשנתיים נסעה מרגריטה שולמן, אישה נכה, יחד עם בן זוגה ברכבו, כששוטרים שחשדו שהם מובילים סמים עצרו את הרכב לבדיקה. בשלב זה, במהלך ניסיון השוטרים לפרוץ לרכב ולבצע בו חיפוש, פגעו בשולמן עם פטיש וגרמו לה לחבלות חמורות בראשה. התלונה שהגישה למח"ש נדחתה לאחרונה לאחר שבמחלקה טענו: "המכה הייתה יכולה להיגרם כפועל יוצא של תאוצת הפטיש".

 

במכתב ששלחו המחלקה לחקירת שוטרים לשולמן נטען כי תיק החקירה נגד השוטרים האלימים נסגר בשל חוסר ראיות. במשטרה הסבירו כי השימוש בפטישים נעשה אך ורק לאחר ששולמן ובן זוגה סירבו לפתוח את דלתות הרכב בפני השוטרים וכי הם נחשדו בביצוע עבירה פלילית.

 

כמו כן, הסבירו במח"ש כי הם לא חולקים על העובדה ששולמן אכן קיבלה מכה מהפטיש בראשה, אך טוענים כי לא הייתה כוונה לפגוע בה, ועל כן, אין למעשה יסוד פלילי. "אין אף חולק כי כתוצאה מהניפוץ נגרמה חבלה בראשך", נכתב. "עם זאת, חומר הראיות לא שולל אפשרות שמכה הייתה יכולה להיגרם כפועל יוצא של תאוצת הפטיש בהמשך לניפוץ השמשה, ולא כמכה שכוונך לראשך".

הזכויות המנופצות

הזכויות המנופצות

"נסענו אני ובן זוגי ברכב בכניסה לאשקלון", שחזרה שולמן את המאורע. "הם טוענים שניסינו להימלט, איך אפשר להימלט אם עמדנו בפקק? פשוט המציאו עובדות. משום מקום פתאום שמעתי בום חזק מאחורה, הסתובבתי וראיתי חלון מנופץ. הם לא הזדהו בכלל כשוטרים.

 

הם חיפשו סמים באוטו, פירקו אותו לגמרי ולא מצאו כמובן כלום", המשיכה וסיפרה. "הייתי מלאה דם בראש, אמבולנס של מד"א הגיע והפרמדיקים אמרו שצריך לפנות אותי לבית החולים, אבל במשטרה התעקשו לסיים קודם את החיפוש.

 

חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) פנתה לשרת המשפטים איילת שקד – השרה האחראית על המחלקה לחקירת שוטרים בדרישה לחקור מחדש את המקרה."המקרה של מרגריטה שולמן זה ממש תעודת עניות למשטרת ישראל, וגם למח"ש שהייתה אמורה לחקור את השוטרים", טענה חברת הכנסת. "אבל כל מה שהמחלקה הזאת עושה, זה בעצם להגן על השוטרים ולא על האזרחים. כ-95% מהפניות מהציבור והתלונות על השוטרים שמפעילים אלימות מופרזת נסגרות מחוסר עניין לציבור".

"לא יכולנו להאמין", ח"כ סבטלובה

"לא יכולנו להאמין", ח"כ סבטלובה

"כשראינו את המכתב לא יכולנו להאמין", הוסיפה חברת הכנסת. "הייתה האצה של הפטיש, וכך הוא פגע בראשה של מרגריטה, מזל שלא כתבו שהראש של מרגריטה הוא זה שהאיץ לקראת הפטיש וכך בעצם קרתה התאונה המצערת הזאת. מישהו צריך לקחת אחריות, מישהו צריך לתת תשובות".

 

מהמחלקה לחקירת שוטרים נמסר בתגובה: "מחקירת המקרה עולה כי במהלך הפעילות המשטרתית עצרה המשטרה את הרכב בו נסעה הגב׳ שולמן, ומשנוסעיו לא פתחו את הרכב, ועלה חשד כי הרכב עומד להימלט, שברו אנשי המשטרה את החלונות באמצעות פטישים שנועדו לכך.

 

עוד עולה כי במהלך ניפוץ השמשות נפצעה הגברת שולמן בראשה, ככל הנראה ממכת הפטיש. עם זאת אין בידינו כל ראיה לכך שהגב' שולמן הוכתה מספר פעמים בפטיש – ולא מן הנמנע שהפטיש פגע בראשה שלא במתכוון.

 

לאור האמור לעיל, ובשים לב לכך שבנוגע לחלקים בסיפור קיימות סתירות בין גרסת הגב' שולמן לגרסת נהג הרכב, הרי שעל אף החבלה המשמעותית שנגרמה לגב' שולמן, בנסיבות העניין לא נמצאו ראיות מספיקות לכך שבוצעה עבירה פלילית של תקיפה שלא כדין. עם זאת, הוחלט להעביר את התיק לבחינת מחלקת משמעת במשטרת ישראל לשם בחינת היבטים מקצועיים של התנהלות השוטרים באירוע".

www.mako.co.il

 

ח"כ קסניה סבטלובה: "מניעת חשמל מהחמאס בעזה – צעד הכרחי"

חברת הכנסת קסניה סבטלובה התייחסה להחלטת הקבינט לצמצם את אספקת החשמל לעזה ואמרה כי ״מניעת חשמל משלטון החמאס בעזה הוא צעד קשה שללא ספק יפגע באוכלוסיה האזרחית, אך יחד עם זאת זהו צעד הכרחי. צעד זה צריך להיות חלק ממדיניות סדורה שמטרתה סיום שלטון החמאס בעזה".

היא הוסיפה: "אנשי חמאס גורשו מקטאר, ומדינות ערביות אינן מעוניינות להמשיך ולתרום כספים שנועדו לשיקום הרצועה כל עוד חמאס ממשיכה לשלוט שם. ישראל היא עד כה זו שהחזיקה את ראשה של חמאס מעל המים. לדבריה, אי אפשר לחיות ממשבר למשבר, מסבב לחימה לסבב לחימה ועל כן חייבים פתרון מתואם עם מדינות האזור וארה״ב שיאפשר מחד חיים נורמליים ברצועה, ומאידך, את סיום שלטון החמאס המהוה מכשול לכל הסדר מדיני עתידי.

תלמידי זלמן ארן נלחמים בבריונות ברשת

שוקי בן יוסף

אחד מתוך שלושה ילדים חווה בריונות ברשת: תלמידי ותלמידות חט' זלמן ארן מקמפוס קרית שרת בחולון יצאו להפגנה בדרישה למיגור האלימות ברשת המתרחשת בקרב כל הגילאים, יוצרת שיח מתלהם ואגרסיבי ותובעת קורבנות רבים

ביום ששי האחרון, יצאו כ-700 תלמידי ותלמידות חטיבת זלמן ארן מקמפוס קרית שרת בחולון להפגנה שנושאה היה נלחמים בבריונות ברשתות החברתיות. ההפגנה נערכה במסגרת לימודי האזרחות שאותם מרכז אורי קופליק, המורה לאזרחות.

התלמידים נערכו להפגנה בשלטים ומסרים בהם הם מבקשים מהמבוגרים לקחת אחריות עליהם ולדאוג לשלומם.

המחשב, הסמארטפון והרשתות החברתיות הם כלים ופלטפורמות טכנולוגיות פותחי אפשרויות אך טומנים בתוכם גם פוטנציאל נפיץ ומסוכן. שימוש לא נכון או השתלחות ברשת כמו שאנו רואים מגיל צעיר ועד בוגר- הם כלי נשק רצחני לכל דבר.

ההשתלחות והאלימות ברשת יוצרות חרמות, איומים ובמקרים מסויימים אף מובילות להתאבדות.

תמונות: חטיבת הביניים 'זלמן ארן'

תמונות: חטיבת הביניים 'זלמן ארן'

תמונות: חטיבת הביניים 'זלמן ארן'

תמונות: חטיבת הביניים 'זלמן ארן'

התלמידים ביקשו לעורר ולהציף את הסוגיה הזו ולדרוש מהסמכויות הממונות לתת בידיהם כלים נכונים. כשם שמחנכים לערכים, ללמידת ידע והתנהגות יומיומית נכונה, כך צריך לתת לילדים כלים נכונים והכי חשוב, מודל בוגר המראה כיצד מנהלים דיון ברשת.

ההפגנה היא ביוזמה, תכנון וביצוע של התלמידים שחוו שיעור חשוב במהות ויישום ערכי דמוקרטיה אמיתית.

במצב היום, הרשת עמוסה בדיונים מכוערים ומזהמי תודעה אשר מדרדרים את המרחב הוירטואלי לתהומות קשים ואלו חודרים למציאות ומעצבים עבור הילדים מרחב לא בטוח. הדבר הנורא שהם בודדים במרחב שבינם לבין מסך המחשב ושם הם עלולים לאבד פרופורציות ולגלוש לתהומות קשים.

התלמידים הזמינו את ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) כדי לדבר בפניהם. ח"כ סבטלובה עוסקת בקידום  החינוך להתנהלות הוגנת ברשת החברתית והגישה לאחרונה לשר החינוך הצעה לתכנית חינוך, שמטרתה חינוך והטמעת נורמות שיח הוגן ומכבד ברשתות, בדומה למתכונת הלימודים של משמרות הזה"ב.

שר החינוך בחר לעת עתה לא לקדם את התכנית, אולם ח"כ סבטלובה אמרה לתלמידים שהיא לא מתכוונת לוותר משום שהנושא הזה הוא בנפשנו. האלימות פוגעת בנשמות רכות שנפגעות מהבריונות ברשת, ההתנהלות האגרסיבית של המבוגרים משמשת מודל לחיקוי לצעירים רבים. כל אלו לא יכולים להמשך משום שהם מהווים הרס חברתי ומוסרי.

ח"כ סבטלובה סיפרה לתלמידים אודות אפליקציה שהיא יזמה ומקדמת את פיתוחה, אשר תתריע ותדווח על מקרי גזענות, במטרה להעלות את המודעות לחומרת הפגיעה של גזענות באשר היא.