כשיהודי לוב פגשו את גיבורי מלחמת העולם השניה. או פשוט יותר: ישראלים שצריכים, ובעיקר רוצים, להכיר זה את זה.

2017 ,23 מרץ 

עכשיו במוזיאון לגבורת היהודים במלחמת העולם השניה שבאשדוד בהנהלתו של אפריים פפרני, במפגש מרגש שיזמתי בין מנהלי מוזיאון יהדות לוב, שמעון דורון ואבי פדהצור, לגיבורי מלחמת העולם השניה.  

חברים יקרים,
לא הרבה מכירי את סיפורה הנפלא של יהדות לוב – קהילה כבת 2500 שנים שרובה עלתה לישראל, וגם לא את שואת יהודי לוב. באותה המידה, לא הרבה מכירים את סיפורי הגבורה של גיבורי מלחמת העולם השניה, חלק גדול מהם עלו לארץ מבריה״מ לשעבר בשנות ה-90.

כשאחים נפגשים לאחר שנים בהם לא נפגשו, לא ירצו לדעת מה עלה בגורל אחד של השני בשנים בהם היו רחוקים? ודאי שכן.

לכן מתקיים עכשיו הביקור הזה, ולכן בעוד מספר שבועות יקיימו הווטרנים ביקור גומלין במוזיאון יהדות לוב באור יהודה.

РУ⬇כשיהודי לוב פגשו את גיבורי מלחמת העולם השניה. או פשוט יותר: ישראלים שצריכים, ובעיקר רוצים, להכיר זה את זה.עכשיו במוזיאון לגבורת היהודים במלחמת העולם השניה שבאשדוד בהנהלתו של אפריים פפרני, במפגש מרגש שיזמתי בין מנהלי מוזיאון יהדות לוב, שמעון דורון ואבי פדהצור, לגיבורי מלחמת העולם השניה.חברים יקרים,לא הרבה מכירי את סיפורה הנפלא של יהדות לוב – קהילה כבת 2500 שנים שרובה עלתה לישראל, וגם לא את שואת יהודי לוב. באותה המידה, לא הרבה מכירים את סיפורי הגבורה של גיבורי מלחמת העולם השניה, חלק גדול מהם עלו לארץ מבריה״מ לשעבר בשנות ה-90.כשאחים נפגשים לאחר שנים בהם לא נפגשו, לא ירצו לדעת מה עלה בגורל אחד של השני בשנים בהם היו רחוקים? ודאי שכן.לכן מתקיים עכשיו הביקור הזה, ולכן בעוד מספר שבועות יקיימו הווטרנים ביקור גומלין במוזיאון יהדות לוב באור יהודה.Как ливийские евреи встретились с героями Второй мировой войны. Или проще: израильтяне, которым нужно – и хочется – ближе узнать друг друга.По моей инициативе, в ашдодском Музее героизма еврейского народа в годы Второй мировой войны, которым заведует Эфраим Паперни, прошла трогательная встреча руководителей Музея ливийского еврейства Шимона Дорона и Ави Падецура с героями Второй мировой.Дорогие друзья! Немногие знакомы с потрясающей 2500-летней историей ливийского еврейства, общины, практически все представители которой репатриировались в Израиль. Также не все знают о Катастрофе, постигшей евреев Ливии. С другой стороны, мало кто из них знаком с историями еврейских героев Второй мировой войны, большая часть которых репатриировались в Израиль из бывшего СССР в 90-х годах.Когда братья встречаются после долгой разлуки, они всегда с интересом делятся друг с другом рассказами о том, что им довелось пережить.Именно для этого и была проведена эта встреча, а через несколько недель ветераны Второй мировой посетят Музей ливийского еврейства в Ор-Иегуде.

‎Posted by ‎קסניה סבטלובה – Ксения Светлова‎ on‎ חמישי 23 מרץ 2017

תורכיה וישראל הן לא אויבות.

13533171_1129005737159522_6609332127134024312_n

26.06.2016
לשתי המדינות היסטוריה ארוכה של יחסים, וכבר ראינו קודם עליות ומורדות. אני מאמינה בשיתוף פעולה אזורי, שחתימה על מסמך הפיוס בינינו לבין התורכים הוא רק תחילתו, הצעד הראשון בשיפור היחסים.

כך אמרתי במפגש חשוב וייחודי, הראשון מזה שנים של חבר כנסת ישראלי עם בכירים תורכים, שנערך בסוף השבוע האחרון ביוזמתו של דר נמרוד גורן ומכון מיתווים, ובשיתוף פעולה עם קרן פרידריך אברט הגרמנית ומכון GPot התורכי.

המפגש זכה לסיקור תקשורתי נרחב בתורכיה – מה שמעיד על רצונם של התורכים לשוב ליחסים נורמליים, כמו אלו שהיו בעשור הקודם.

העליתי בפני התורכים את הסוגיה החשובה והכואבת כל כך של נעדרי צה"ל בעזה, ביניהם אברה מנגיסטו, אורון שאול, והדר גולדין.
תורכיה נתפסת כמדינה שיש לה השפעה בעזה, והדבר יכול לשרת את ישראל. הסכם פיוס יסייע גם בעניין זה.

השינויים במזרח התיכון השפיעו בעבר לרעה על יחסי ישראל-תורכיה, אך עכשיו הם משפיעים לטובה.
כשתורכיה התקרבה לסוריה בעשור הקודם, הדבר בא על חשבון ישראל. היום המגמה הפוכה.

כל אלו שתוקפים את ההסכם פשוט טועים ומטעים, ונראה כי לא בחנו אותו עניינית. חבל שלשם כותרת הם מתעלמים מאינטרסים אסטרטגיים של מדינת ישראל.

עלינו למנף את האווירה החיובית שנוצרה בין המדינות כדי לבנות מחדש את התקווה ואת הגשרים לשיתוף פעולה אזורי.
וכפי שאני תמיד אומרת: ישראל אינה אי, אלא חלק מהמזרח התיכון. אנו זקוקים כמו חמצן לשיתוף פעולה עם שכנינו. עלינו להכיר אותם.

המסע שעברו שתי המדינות בשנים האחרונות היה ארוך, אך כמו מטוס, שאחרי כמה כיסי אוויר חוזר לבסוף למסלול טיסה רגוע, כך גם יחסינו עם השכנה הגדולה והחשובה לאזור נמצאים כעת בעיצומו של תהליך חזרה למסלול.

לישראל ולתורכיה צריכים להיות יחסים טובים ויציבים, וכמה שיותר מוקדם – יותר טוב. חבל לבזבז עוד יום אחד נוסף על משהו שהיה צריך כבר לקרות מזמן.

בין היתר, נפגשתי גם עם השגריר אחמט צ'יליקול שהושב לפני שש שנים על כיסא נמוך. נראה שהתאושש מהחוויה המבישה – כעת, נחוץ לנו שיחסינו עם תורכיה יתאוששו וישובו למסלול.

מיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית
Nimrod Goren

להיות חברת כנסת ישראל

ח"כ קסניה סבטלובה

לכבוד תחילת כנס החורף של הכנסת החלטתי לשתף את הציבור, בדרך הומוריסטית, מחוויותי כחברת כנסת חדשה (קצת ארוך) בגילוי לב והומור.

מזה כחצי שנה אני חברת כנסת. קשה לתאר חוויה זו במספר הצבעות, ישיבות והצעות חוק, בעיקר כי הדבר הזה אינו דומה כמעט לשום חוויה אחרת בחיים מבחינת מידת האחריות, רמת העניין, הלחץ והמתח. לפני כהונתי בכנסת עבדתי בעבודה שנחשבת לאקזוטית ולחוצה – ככתבת ופרשנית לענייני ערבים, מזרח תיכון ואיסלאם, סיקרתי את השטחים, את המזרח התיכון כולו, ביקרתי במחנות פליטים בעזה, בגדה וגם בלבנון וסוריה, יצא לי להיות בכיכרות המהפכה בקהיר ותוניס, וגם במקומות אחרים מסוכנים ומלחיצים לא פחות.

אבל שום דבר מאלו לא משתווה לרגע בו בוחנים אותך על הפרטים הקטנים של מתווה הגז ללא התראה מ"גלי צה"ל", כאשר צריך לקרוא ארגזים מלאי ניירת על תקציב המדינה בתוך יומיים, או להציע פתרון מקורי ליוקר המחיה בין 5 אחה"צ ל-7 בבוקר במליאה, כשמגיע הזמן שלך לנאום. ועוד לא דיברתי על פאנל משותף עם מירי רגב בערוץ 2.

חבר וחברת כנסת יכולים להיות מומחים לענייני ביטחון, כלכלה או חינוך, אבל לא סביר שיהיו מומחים כל דבר. או שאולי כן? ומה זה אומר לייצג את הציבור? כי הרי על כל שני ישראלים יש לפחות שלוש דעות, כולן מנוגדות כמובן. האם במדינת ישראל עדיין מבדילים בין ביקורת נוקבת ככל שתהיה להתלהמות שלוחת רסן והסתה פרועה?

במהלך כנס הקיץ של המושב הנוכחי רשמתי כמה חוויות והרהורים מתחילת הקדנציה ומהלכה, שיעזרו להתמודד עם כנס החורף שמתחיל היום ואולי גם ישמש חברי כנסת אחרים או כאלה שחולמים למלא את התפקיד החשוב הזה, אז הנה;

* לטפל בעיקר-
קביעת סדר עדיפויות היא עניין מהותי וקריטי – לכל אדם בכל תפקיד – אבל יותר מכך כאשר באים לטפל במבול נושאים הכי בוערים לאזרחי ישראל; יוקר המחיה, קצבאות נכות וזקנה זעומות, אלימות בבתי ספר ובכלל, המצב הביטחוני וכו' – כי מה שלא חסר במדינתנו, זה כמובן בעיות ולכולם שלל פתרונות, הצעות, טענות ומענות. כל חבר כנסת חדש יגלה במהרה שהחשוב לישראלי אחד לא חשוב לישראלי אחר. וככה מתחיל הדיאלוג בין חה"כ לאזרח. מה פתאום את תומכת בנישואים אזרחיים? אבל הביטחון יותר חשוב! עוסקת בביטחון ומקפידה להשתתף בכל ישיבה של ועדת חוץ וביטחון? אז לא אכפת לך מזה ששליש מילדי ישראל הולכים לישון רעבים? הגשת הצעת חוק המיטיבה עם ישראלים דוברי רוסית? זה כי את רוסיה ובאה לקדם רק את הקהילה שלך! הקמת שדולה למען שימור וטיפוח תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב ומזרח?! מה לך ולתרבות הזו? את הרי רוסיה ממזרח אירופה, וזה לא נחשב – אז תעסקי בענייני הקהילה שלך! הלכת להפגנה נגד סגירת רשות השידור? נו באמת, אין דברים חשובים יותר במדינה שלנו?ובכלל, נגמר עידן הפוליטרוקים, את בישראל עכשיו, לא ברוסיה. כמובן שבמקום רוסיה אפשר לכתוב כל מני מדינות או מקומות אחרים, המשמעות היא זהה. וכמובן שהצעות לחזור לרוסיה למכביר.

* מי אמר פרסום ויחסי ציבור ולא קיבל?!
הלכת להפגנה נגד אלימות משטרתית? הכל אצלך פרסום! רק תמונה וססטוס את רוצה. לא הלכת להפגנה נגד אלימות משטרתית? כנראה כי לא אכפת לך מזה שהמשטרה מפוצצת את הצורה לאזרחים תמימים! כמו שאומרים באנגלית – Doomed if you do, and doomed if you don't.

* מומחיות?! אין כזה דבר אם זה לא לפי דעתי!
שום דבר לא הופך אותך למומחה אם תדבר/תדברי על פתרונות או רעיונות לא פופולאריים. מומחה עולמי לכלכלה מציע לבטל פטור המע"מ על פירות וירקות?! זה לא רציני! מומחים בדיוק כמוהו לא חזו את המשבר הכלכלי בארצות הברית. אז שישבו בשקט! מי הם בכלל?! ואת?! את דוברת ערבית, בעלת שלושה תארים במזה"ת ואסלאם, היית בלוב, לבנון, דמשק וכו' וכו', יש לך ניסיון אלפי שעות עבודה בשטחים ובמזרח התיכון? וזה עושה אותך מומחית, תגידי לי?! הרי כל ילד קטן יידע לומר שאסור לבטוח בערבים ו/או להחזיר גרגיר אחד של אדמה ו/או לאסור על חברי כנסת יהודים לעלות על הר הבית ו/או לקנות בשוק בנצרת! מחקו את המיותר….

*גיניתי בבית-
קרה אירוע טרור ולא הספקת לגנות?תשלם/תשלמי על זה ביוקר. אז לא אכפת לך מביטחונם של אזרחי ישראל שנטבחים ברחובות! אה, כן גינית? אבל לא כתבת שאבו-מאזן הוא אויב, שכל הערבים מחבלים ושחייבים למגר את הטרור הרצחני בכוח ובנחישות! חוץ מזה בבוקר של אותו יום שהיה פיגוע כתבת עוד איזה סטטוס על תזמורת מזרחית שזקוקה למימון ממשלתי – זה מראה עד כמה לא באמת אכפת לך, אם את מתפנה גם לדברים אחרים. אגב, היה אירוע דומה לפני שנתיים, למה לא שמענו גינוי אז? לא היית חברת כנסת? זה לא תירוץ. בן אדם שאכפת לו מגנה תמיד ורק בצורה שבה אנו מצפים שיגנה! בקיצור, את בוגדת סמולנית! והלוואי שתעברי לגור בעזה או שפשוט תחזרי לרוסיה, שמה פוטין יחזיר אותך למוטב!

* שרביט הקסמים-
שלום, חה"כ סבטלובה על הקו? תשיגי לי דיור ציבורי. לא, לא בבאר שבע. במרכז. עדיפות לתל אביב. ותבני דירות ותורידי את המחיר שלהן ותמגרי אלימות במשפחה ותחוקקי חוק נישואין אזרחיים ותפתרי את הסכסוך הערבי-ישראלי ותעשי פנסיות לעולים ותעלי את קצבת הזקנה וגם את קצבת הנכות ותעלי את המזונות ותורידי את המזונות.
אה, את בכלל באופוזיציה ולא הצלחת את כל אלו? את לא שווה בכלל!

*הכל בכסף שלנו!
נסעת ליומיים (!) לניו יורק לייצג את ישראל ב"מצעד ישראל" השנתי? ואלה יופי! למה לא? תעשי סיבוב על חשבוננו. היית במסעדה נאה והצטלמת עם הבן-זוג? למה אנו חייבים לשלם לך על הסטייקים? רגע, אולי בכלל הבן-זוג שילם כי הוא עשה הפתעה ליום הולדת? לא משנה, כי נזכיר לך מדי שעה שאת מקבלת משכורת עתק על חשבוננו וזו הרגשה כל כך טובה, שמישהו סוף סוף יהיה חייב לנו אפילו את האוויר שהוא נושם.

* השד העדתי –
תומכת ברשות השידור? כאן זה לא רוסיה, תם עידן של פוליטרוקים אם לא שמת לב. פועלת נגד אלימות המשטרתית? ולמען חופש הביטוי והעיתונות? ברוסיה לא היית מעיזה לומר שום דבר, הפוטין היה מראה לך מה זה. אגב פוטין – הלוואי שאצלנו היה מנהיג כזה חזק בארץ. לאיזה שבוע-שבועיים, לטפל בערבים כמו שצריך. זה לא כמו ראש הסיעה שלכם שדואג פה לזכויות האדם וכל מני שטויות כאלה. יש יותר מדי דמוקרטיה במדינה הזאת. מה זאת אומרת "מותר לי לומר את זה בזכות זה שיש כאן דמוקרטיה ופוטינים לא באים לשבועיים"?

ועכשיו כמה מילים ברצינות:
הכנסת היא חוויה יוצאת מן הכלל מכל בחינה אפשרית. מדובר בשליחות עצומה, באחריות גדולה ולא פשוטה. כאשר אני מצליחה להעלות נושא חשוב לסדר היום – כמו הגובה המגוחך של קצבאות הזקנה והנכות – תחושת הסיפוק היא עצומה. כאשר אזרחים כותבים לי שהצלחתי לעזור להם במשהו, או שהם מרגישים שבנוכחותי בכנסת אני מייצגת אותם – זה הרגע הכי מאושר שאפשר לתאר. כאשר אני מצביעה יחד עם חבריי בעד חוקים חברתיים שיכולים לשפר את המצבם הסוציו-אקונומי של אזרחי ישראל – זה הפרס הגדול. וכאשר למרות ההקנטות ולפעמים גם הקללות- אני מתעקשת על האמת, יש לזה ערך עליון ומוסרי. כמו שכתב הסופר מיכאל בולגקוב בספרו הנצחי "האמן והמרגריטה" – "קל ונעים לומר את האמת".

אני מאחלת לכולנו כנס חורף מוצלח ופורה, שיתוף פעולה, הרבה ביטחון ורווחה כלכלית ושבאמת נהיה לתפארת מדינת ישראל! זו זכות גדולה לייצג אתכם בבית המחוקקים, ואמשיך לעשות ככל יכולתי לעשות זאת כאן, בשטח ובכל מקום ומקום

ח"כ קסניה סבטלובה