לא על עמונה לבדה

16177777_1322952764431484_4944438911201790851_o

February 1

חברות וחברים יקרים,
התקשרו אליי עכשיו מאחד הערוצים וביקשו לדעת למה הכנסת היום לא עסקה בנושא עמונה. אז אמרתי להם שכל שר שעלה היום לדבר, הקפיד להתייחס לנושא הזה, למרות שנדרש לנושא אחר לגמרי. שהממשלה בזבזה על נושא עמונה, שנוגע בסה"כ ל40 משפחות, 40 ישיבות -ישיבת ממשלה לכל משפחה ושלפני חודש, כנסת ישראל גם היא הקדישה שעות על גבי שעות של דיונים על עמונה, עמונה, עמונה.

היום כששאלתי, לא בפעם הראשונה, את שר החינוך נפתלי בנט אודות סגירת בית ספר גיבורי עציון בקרית אתא, מהלך לא מובן של סגירת בי״ס ממלכתי דתי והפיכת תלמידיו לעצובים ואבלים, הוא אמר לי שהוא מתכונן לנאום על עמונה. שר אחר אתו רציתי לשוחח על שימור מורשת יהודית בחו"ל – עסק בעמונה. ועוד שר, ועוד שרה, וכווולם עסקו בעמונה.

הבוקר התבטל דיון חשוב בועדת העליה והקליטה בנושא הדיור הציבורי, כיוון שמנכ"ל של משרד השיכון והבינוי לא הגיע לדיון. אולי אף הוא עסק בעמונה?

ואולי כולם פשוט ירדו מהפסים? במקום לעסוק במאות אלפי משפחות עניות (ישיבת ממשלה אחת בלבד), מקדישים מאות שעות של זמן יקר של רה"מ והשרים לענייני פינויים ועסקאות. מרימים טלפונים לאלה שאחרי זה מיידים אבנים לכיוון של שוטרים וחיילים. מתדיינים שעות על מתווה חילופי שאף הוא אינו חוקי (נדחה כעת בבג״צ) ולא ריאלי ובעיקר לוקחים אקמול במקום לטפל במחלה קשה.

מספיק עם הצביעות הזאת, מספיק עם אחיזת העיניים, מספיק עם המשחקים, מספיק להוליך את הציבור שולל בעניין המדיני!

רה"מ נתניהו יודע זאת היטב אבל שותק על מנת לא לוותר ליריביו הימניים יותר – הבית היהודי. הוא יודע שאי אפשר לשמור על מגרון ועל עמונה ועל אש קודש ומאחזים נוספים בלי להיגרר לתהום של מדינה דו-לאומית. הוא יודע היטב שאין לישראל רצון או יכולת "לבלוע" 2.5 מליון פלסטינים, תושבי הגדה. הוא יודע היטב שכל הריטוריקה הכאילו ימנית שלו היא שקר אחד גדול.

בימים אלה של פינוי עמונה השקר הזה מתגלה והמלך עומד עירום על הגבעה, כאשר נוער הגבעות בז לו, לצבא שלנו, לשוטרים שלנו ולמדינה שלנו.

אנחנו נמשיך לומר את האמת הקשה – אין עוד דרך ולא המציאו בנתיים עוד פתרון מלבד פתרון של שתי מדינות והיפרדות מהפלסטינים. רק כך נוכל ליצור ולבצר את הגבול שלנו, לכלול את הגושים הגדולים בתוך מדינת ישראל.

העולם מציין את יום השואה הבינלאומי, אך האנטישמיות עדיין לא נעלמה

חברות וחברים יקרים,
השבוע נציין יחד עם מדינות העולם את יום השואה הבינלאומי. יום זה משמר את הזיכרון ההיסטורי הבינלאומי של מלחמת העולם השנייה האכזרית ואת זכרם של ששת המיליונים יהודיים, שנרצחו רק משום שהיו יהודים. ציון יום זה מפנה זרקור אל מפלס האנטישמיות שלא נעלמה מן העולם לאחר השואה וכיום, שבעים שנה אחרי, האנטישמיות מרימה שוב את ראשה המכוער.

לקראת יום השואה הבינלאומי, הכין משרד התפוצות דוח מדאיג במיוחד המציג עליה ניכרת המתרחשת בשנה האחרונה, בגילויי האנטישמיות ובתקיפות אלימות נגד יהודים ברחבי העולם.

אנטישמיות היא חיידק ותיק ואלים הקיים כמעט כמו משך חייו של העם היהודי. היא לא צריכה סיבות כדי להתקיים. מספיק להיות ולהיראות שונה, מספיק שיהיה לך שם יהודי, מספיק שמזוזה תהיה תלויה על מפתן ביתך, מספיק שתבלוט ותצליח. מספיק שתהיי יהודיה.

כשהייתי בת שמונה, תלמידת כיתה ב' במוסקבה, בן כיתתי החליט לעלוב בי וקרא לי "ז'ידובקה" (יהודונת). כולם צחקו, אני לא הבנתי מה הוא אומר והחלטתי שמדובר בכינוי גנאי שלא מוכר לי. כשהגעתי הביתה ושאלתי את סבתי לפשר המילה היא חיבקה אותי ואמרה לי שאין מה להתבייש. הוא רק אמר שאני יהודיה. אבל תחושת העלבון לא נעלמה, כאילו סטרו לי סטירה כואבת. לא בגלל יהדותי אלא בגלל שגיליתי כי זו הדרך של ילדים אחרים לנסות להשפיל אותי.
אלפים רבים של ילדים יהודיים החיים גם היום ברחבי העולם, חווים את העלבונות הללו בכל השפות ובכל הדרכים., למי שלא חווה זאת קשה להסביר כמה שזה קשה.

אנו במדינת ישראל לא יכולים לשתוק לנוכח המציאות הקשה הזאת. לא נוכל להשמיד את החיידק האלים והמסוכן הזה שזורע שנאה מדורי דורות, אבל אנו חייבים להיערך מולו בידיעה ובהכרה צלולה. כאשר פשע שנאה אלים מתרחש בצרפת על ידי מחבלים ג'יהדיסטיים או כשסגן יושב ראש הפרלמנט הרוסי מאשים את "הנינים של אלה שעזבו את תחום המושב והרסו את הכנסיות שלנו ב 1917" , אסור למדינת ישראל, מדינת יהודים היחידה בעולם לשתוק כי אנחנו יודעים איך יכולה להיגמר השתיקה הזאת.

צפו בדבריי אודות האנטישמיות בוועדת העלייה והקליטה.

https://www.facebook.com/SvetlovaKsenia/videos

"תתביישו לכם, ביחס למה שקורה בסוריה אתם חיים בגן עדן"

מהומה בכנס שהתקיים באוניברסיטה העברית בהשתתפות נציגים מסוריה: קבוצת סטודנטים פלסטיניים צעקו לעבר הדוברים: "אתם לאתומכים במאבק נגד הכיבוש הישראלי". הסורים השיבו: אתם צועקים – סימן שאתם חיים בדמוקרטיה

פלורית שויחט ואסף גבור | 17/1/2017 20:09

הפלסטינים נגד הסורים? קבוצת סטודנטים ערבים פתחה במחאה במהלך כנס של מכון לחקר השלום "טרומן", שהתקיים היום (ג') באוניברסיטה העברית בירושלים. הצעקות נשמעו נגד נציגי האופוזיציה הסורית שהשתתפו בדיון.

הנציגים הסורים הגיעו לכנס על מנת "להציג את המצב במדינתם, על העולם שנאלם דום במעשיו ועל היחסים מול ישראל בעת הנוכחית", כך נכתב בהזמנה לאירוע. כמו כן נאמר כי "במהלך האירוע נקיים שיחת וידאו ישירה עם נציגי האופוזיציה היישר משטחי הקרבות, שיציגו תמונת מצב של ההתרחשויות בשטח וכיצד הן משפיעות על העם הסורי".

צפו בכנס שנקטע בצעקות:

הפיצוץ אירע לאחר שהדובר, סורי מהגולן הסורי בשם עסאם זייתון, אשר אחראי על הקשר בין צבא סוריה החופשי וקבוצות מורדים מקומיות לבין נציגויות בינלאומיות, בהן ישראל, ניסה לשוחח באמצעות רשת סקייפ עם אבו צח'ר, קצין מטה בכיר לשעבר בצבא סוריה. זייתון ביקש מצ'חר שיספר על החיים בסוריה תחת המצור, והוסיף כי שומעת אותו כעת קבוצת אנשים – אך לא ציין איפה. בשלב זה החלו להישמע צעקות מהקהל בשפה הערבית: "תגיד שאתה מדבר בישראל". קודם לכן תיאר זייתון את הסיוע ההומניטרי שישראל נתנה לאזרחים.

הסטודנטים שהפריעו טענו כי הסורים אינם תומכים במאבק הפלסטיני, וקראו קריאות גם נגד "הכיבוש הישראלי". בתגובה אמר זייתון באנגלית: "ביחס למה שקורה בסוריה, אתם חיים בגן עדן. תתביישו לכם".

הארבעה המשיכו להשתולל במשך דקות ארוכות חרף בקשותיה של מנחת הכנס, ח"כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, לתת לשיחה להמשיך כמתוכנן. "האנשים כאן סיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי לבוא ולדבר", אמרה. "זה לא ראוי ולא לגיטימי, שמענו את הדעות שלכם, אם אתם לא יכולים להיות בשקט צאו מהאולם".

צילום: ראובן רמז, מכון טרומן

"האנשים כאן סיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי לבוא ולדבר". מהומה בכנס צילום: ראובן רמז, מכון טרומן

המוחים לא הפסיקו דקות ארוכות, זאת אף על פי שגם סטודנטים מהקהל ביקשו מהם להפסיק. בשלב מסוים מחתה פלסטינית נוספת, ונציג כורדי מצפון סוריה בשם סירוואן קאג'ו, אמר לה כי עצם העובדה שהיא יכולה להתנהג כך, אומרת שהיא חיה במדינה דמוקרטית. זייתון אף פנה לשתי מוחות שהתעקשו להמשיך ולצעוק: "אתן דאעש".

בסוף הכנס ניגשה סטודנטית פלסטינית למדעי המדינה לזייתון, ואמרה לו כי זה שהיא לומדת באוניברסיטה ישראלית, לא אומר שהיא לא יכולה למחות על חייה, שהינם "תחת כיבוש".

לאחר מכן סיפר זייתון כי "אני חי היום בגרמניה ונחשפתי לישראל האחרת פה. המשפחה שלי, שנמצאת עדיין בסוריה, מודעת לסיוע הישראלי לפצועים הסורים ומעריכה אותו. השינוי ביחס של הסורים כלפי ישראל קיים בשטח". זייתון התייחס לשיחות בין המשטר לאופוזיציה ולא נתן הרבה סיכוי להידברות. "קשה כרגע לראות אופק חיובי. המשטר עדיין עושה זוועות בעם הסורי. המשפחה שלי נמצאת בסכנה ממשית".

צילום: יהודה פרץ

זייתון: "גם לפלסטינים שחיים ברצועת עזה תחת מצור כביכול, יש תנאים טובים וקלים יותר מאלו של הסורים". שכונת סג'אעיה בעזה צילום: יהודה פרץ

עוד הוסיף זייתון כי "גם לפלסטינים שחיים ברצועת עזה תחת מצור כביכול, יש תנאים טובים וקלים יותר מאלו של הסורים. העולם כולו שולח סיוע לרצועת עזה, בזמן שההורים נטבחים. הסטודנטים הפלסטינים שלומדים באוניברסיטה, מנצלים את הדמוקרטיה שיש להם כדי לצעוק ולפוצץ כנס מכובד. זה ממש חבל".

שחר זריהן, סטודנטית שנכחה באירוע, אמרה ל-nrg ו-360 כי "מצער שלהם לא אכפת ממה שקורה בסוריה. הם באו רק כדי לצעוק ולעורר פרובוקציה. הסטודנטים שמחו נגד הכיבוש הישראלי, נהנים מהזכות ללמוד באוניברסיטה ישראלית, בעוד שמקביליהם בסוריה נרצחים ונטבחים. זו צביעות".

אסתר מלישב, שהשתתפה באירוע, ציינה כי "כמה מרגש לראות את מאות המשתתפים שבאו לשמוע מפי נציגי סוריה על מצב הטבח המזעזע הקורה בסוריה. לראות שכן מנסים להוביל לשינוי ולשבור את השתיקה העולמית לרצח וההרג ההמוני של מאות אלפי הרוגים וכל אותם רבבות שאין להם את היכולת להימלט".

צילום: מתוך הפייסבוק

צילום: מתוך הפייסבוק

סירוואן קאג'ו, הנציג הכורדי בכנס שמגיע מצפון מזרח סוריה, סיפר לאחר מכן ל-nrg ו-360 כי הוא עובד כעיתונאי וסופר בארה"ב, אליה הגיע כפליט פוליטי. משפחתו עדיין נמצאת בסוריה. "לא הייתי מופתע ממה שקרה", סיפר. "ציפיתי שאנשים ינהגו ככה כשסורים מדברים במוסד לימודים ישראלי, כי זה באמת עניין גדול".

לדברי קאג'ו, "הרבה סורים וגם פלסטינים רואים בנו בוגדים. אני לא חושב שמישהו יכול לשפוט את הסורים על כך שאנחנו מדברים עם ישראלים בפומבי. המצב המורכב בסוריה קשה להבנה. לי אישית לא אכפת מדעות מסוג זה, מכיוון שזה לא משקף את מה שקורה בסוריה. עוצמת הסכסוך ומספר האנשים שאיבדנו במלחמה הוא רב מדי, ואני אישית אעשה הכל ואדבר עם כל אחד, לא רק עם ישראל – אלא עם כל העולם, כדי לשנות את המצב".

צילום: AFP

"אירוני שפלסטינים תומכים באסד. אסד ניצל את הפליטים הפלסטינים במשך כ"כ הרבה שנים". חיילים ברחובות חאלב צילום: AFP

עוד הוסיף הנציג הכורדי: "אני לא רואה את ישראל כאויבת. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים קשרים עם ישראל, ואני מקווה שבעתיד זה יהיה המצב עם סוריה. יש הרבה אנשים שחושבים, כמוני, שאנחנו צריכים להיות אתכם בקשר. זה הדבר הנכון לעשות כי ישראל היא שכנה, היא דוגמה מאוד טובה לדמוקרטיה שמתפקדת, ואני חושב שכל האזור, ולא רק הסורים צריכים ללמוד מניסיון זה".

על תמיכתם של חלק מהפלסטינים באסד אמר קאג'ו, כי "בכל מקום בעולם יש כאלה שתומכים בהישארות משטר אסד. בעיניי זה מצב אירוני שחלק מהפלסטינים תומכים באסד. אסד השתמש בפליטים הפלסטיניים במשך כל-כך הרבה שנים. הוא ניצל אותם למען האג'נדה שלו".

צילום: אי-אף-פי

הנציג מסוריה: "ישראל היא שכנה, ודוגמא מאוד טובה לדמוקרטיה שמתפקדת. כל האזור צריך ללמוד מזה". צבא סוריה החופשית צילום: אי-אף-פי

"בקרב הפלסטינים יש תחושות מאוד שליליות כלפי הכורדים, משום שבמשך שנים רבות הם הואשמו שהם סוכנים של מוסד. אבל הפלסטינים לא מבחינים שלישראל יש קשרים גם עם קטאר, ירדן ומצרים – שם יש לה אפילו נציגויות רשמיות. אז מה הבעיה עם הכורדים?", תהה קאג'ו. "אפילו אין לנו קשרים רשמיים עם ישראל, למרות שהיינו רוצים. אני חושב שדברים משתנים כאן ומתחדשים קשרים, ומעניין כיצד האזור יתפתח".

חברת הכנסת קסניה סבטלובה אמרה בשיחה עם nrg ו-360, כי "כן ציפינו שאולי יהיו דברים מהסוג הזה. כמו שאמרתי בכנס, אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, ויש מקום לקולות שלא מסכימים. יחד עם זאת, לחבל בכנס זה כבר לא לגיטימי. שמענו אתכם, תודה רבה, אתם מוזמנים להפנות את השאלות שלהם לדוברים.

צילום: דודי ועקנין

"הסטודנטים אמרו מה שאמרו, וזה לא זעזע את הדוברים בכלל, שראו דברים גרועים יותר". ח"כ קסניה סבטלובה צילום: דודי ועקנין

"בעניין הכנס עצמו", אמרה סבטלובה, "בעיניי יש לכך חשיבות עליונה. אנחנו חיים במזרח התיכון, ומי שמתעלם מהעובדה הזו הוא כנראה חולם, וחלומות לא טובים. כי מה שאנחנו לא נעשה, אנחנו עדיין נהיה חלק ממזרח תיכון. אם נסתגר בבועה אנחנו נפגע בעצמנו וביכולת שלנו לתמרן ולהבין את המצב. אז אני מאוד שמחה שאנחנו כאן, בישראל, באוניברסיטה העברית שבה למדתי, עם אנשי האופוזיציה הסורית. לא היה להם פשוט להגיע לפה.

"הדוברים התייחסו לזה כעוד אירוע, אז היו אנשים שהשמיעו קולות של אי הסכמה. אבל זה העניין: אם היו נשמעים קולות כאלה בסוריה, לא היינו רואים את הסטודנטים האלה. כאן הם אמרו מה שהם אמרו, וגם הפנו שאלות אחרי זה, וזה לא זעזע את הדוברים בכלל, שראו דברים גרועים יותר בחיים שלהם.

"צריך להבין שהתמונה מורכבת מאוד וזה לא שחור ולבן: יש גורמים שאנחנו שומרים איתם על קשר כבר כמה שנים, יש דברים שאי אפשר להרחיב עליהם, אבל ממה שמותר להגיד אומר שבכל שינוי יש הזדמנות, ולא כל שינוי הוא שלילי. אנחנו רואים עכשיו את הכאוס במזרח התיכון, ומתעלמים מזה שהיו לו שורשים רקובים, והמבנה קרס. עכשיו ייבנה משהו חדש, וגם לנו יכול להיות חלק בזה – וגם לנו תהיה הזדמנות לנצל את זה".

צילום: איי אף פי

ח"כ סבטלובה: "אני שמחה שאנחנו כאן עם אנשי האופוזיציה הסורית. לא היה להם פשוט להגיע". מורד סורי צילום: איי אף פי

ח"כ סבטלובה הוסיפה: "בקרב האוכלוסייה הפלסטינית יש חשש מפני הנורמליזציה. במהלך הרבה מאוד שנים אמרו לנו שאף פעם לא יקרה דבר עד שלא נפתור את הסוגיה הפלסטינית, ואני אכן מאמינה שזה יקדם אותנו מאוד. יחד עם זאת, אפשר להידבר גם עכשיו ולהתכונן לרגע הזה שבו יהיה סיכוי. גם לא כל הסורים תמימי דעים בנוגע לישראל למשל, זה כרגע המיעוט, וחייבים לטפח אותו בזהירות לקראת העתיד, שאני מקווה שישתפר".

סורים מדברים אל ישראלים על סוריה

15972724_1309595669100527_148481618869824301_o

ישראל איננה אי. אנחנו לא חיים בבועה. לכן עלינו לתחזק ולפתח קשרים עם הגורמים המתונים בכל החזיתות, ובמיוחד בחזית הסורית.

לכן שמחתי להנחות הערב כנס ייחודי בו התארחו פעילים מהאופוזיציה הסורית כאן בישראל.

שמענו את סיפוריהם האישיים המתרחשים לא כל כך רחוק מהגבול הצפוני שלנו, אך רחוק מהעיניים והאוזניים הישראליות והבינלאומיות.

סירוואן, עיתונאי סורי ממוצא כורדי, שעזב את ביתו בקמישלי שליד הגבול הטורקי, ועדיין נרדף על ידי משטרו של אסד, סיפר על משפחתו שעדיין גרה שם.

עיסאם, שהתגורר במרחק כמה דקות מהגבול, בצידה הסורי של הרמה. סיפר אודות משפחתו הסובלת ממשטר אסד, רק בגלל שהוא מעז לספר בעולם אודות המלחמה.

במהלך הכנס, שהופק על ידי מכון טרומן באוניברסיטה העברית, התפרצו כמה פלסטינים שהיו בקהל והטיחו האשמות כלפי הדוברים הסורים, על כך שהם באים לדבר בפני ישראלים. הזכרתי להם שישראל היא מדינה דמוקרטית וזכותם להביע את דעתם. הזכרתי להם גם את הכנסת האורחים ששני העמים שלנו נודעים בה. לשמחתי הם לא הצליחו להרוס את הערב, ויצאו מהאולם.

שנת 2017 לא צפויה להיות קלה. לאחר הקרב על חאלב, חיזבאללה התחזק מאוד ולא בלתי נמנע שארגון הטרור הרצחני הזה ימשיך לנסות ולהתקרב לאזור הגבול ברמת הגולן. מבחינתנו זהו קו אדום ואנו צריכים להיערך למצב כזה על מנת שלא נופתע.

כדי לבלום את האויבים המשותפים לנו ולאנשים שפויים וחפצי חיים בסוריה, כדאי בין היתר שנקשיב ונפתח את העיניים מול שקורה מעבר לגבול הסורי – ולא רק באיסוף מודיעין, גם ביצירת קשרים וכריתת בריתות עם אנשים בעלי ערכים משותפים עימנו, כמו האורחים המיוחדים שהגיעו הערב לירושלים.

אני מודה לפרופסור רוני שקד ונעמה שכטר ממכון טרומן, לניר בומס ומורן לבנוני על ארגון הכנס החשוב הזה ועל שהזמינו את הדוברים המעניינים, שחשוב היה שקולם יישמע.

img_2761

חברים יקרים,
30 שנה עברו מאז אסון צ'רנוביל, שנחשב לאחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר במאה ה20. הייתי בת 9 כאשר קרה האסון ואני זוכרת היטב את החדשות המחרידות שהחלו להסתנן לאט לאט למרות האיפול המוחלט באמצעי התקשורת, את הפחד לשתות מים מהברז או להירטב מגשם – המבוגרים אמרו שייתכן שכל המים מורעלים מהקרינה ושזה יכול לגרום לסרטן. בזמן הפיצוץ עצמו נהרגו 33 מהנדסים, טכנאים וכבאים וחיילים שניסו להאבק באש הרדיואקטיבית בידיים חשופות. אלפים רבים חלו ומתו מהקרינה הגבוהה חודשים ושנים לאחר האסון. אם לא העובדים האמיצים של הכור ורבים אחרים שנלחמו באש ובהתפשטות הקרינה בגבורה והקריבו את חייהם ואת בריאותם, ייתכן שההשלכות של האסון היו מורגשות גם ברחבי אירופה וגם במזה"ת. כ 1400 מאותם לוחמים – מהנדסים וטכנאים – חיים כאן, במדינת ישראל. הם עלו ארצה בתחילת שנות התשעים. רבים מהם נפגעו מהקרינה וסובלים ממחלות קשות, אף אחד לא מצטער על כך שנטל חלק בהגנה על האנושות מפני האויב הבלתי נראה, הקרינה.
לפני מספר ימים ציינתי יחד אתם ארוע חשוב ביותר – הקמת כיפה ענקית שתאטום את הכור ההרוס בצורה מיטבית ותגן על בני האדם מפני הסכנה.
כיפה ענקית הסוכרת על הפסולת הרדיואקטיבית מהאסון הגרעיני בצ'רנוביל החלה לרדת למקומה השבוע, במטרה לשמור על האתר נקי וטהור לטובת הדורות הבאים. עלותה של הכיפה כ 1.6 מיליארד דולר והיא נבנתה בחסותו של 'הבנק האירופי לשיקום ופיתוח'. כך העולם ממשיך לשלם על כשלים טכניים ורשלנות פושעת במהלך מספר דורות – בחיי אדם, בבריאות ובכסף.
אני מודה לאלכסנדר קלנטירסקי, יו"ר עמותת "ברית הליקווידטורים צ'רנוביל" שהיה מהנדס ראשי באחת מ-12 המחלקות שבנו את חיפוי הבטון שאטם את הדליפה מהכור ההרוס, על שהכיר לי את העמותה ואת חבריה. אז, לפני שלושים שנה הם עשו כל שביכולתם על מנת לנצח בקרב הזה למען האנושות. מאז שעלו ארצה רבים מצאו תעסוקה לישראל אך היו מבוגרים מדי מכדי לחסוך סכום מכובד לפנסיה, וחולים מדי מכדי לזכות בביטוח חיים. הבטחתי שאעשה כל שביכולתי על מנת לעזור להם. כולי תקווה שאצליח במשימתי כי הזמן לא משחק לטובתם.
אני מאחלת לאלכסנדר קלנטירסקי ולחברי העמותה בריאות וצדק. אסור שהאסון הזה יחזור על עצמו, לכן חשוב כל כך לנקוט באמצעי הזהירות בכל מה שקשור לחומרים מסוכנים. אסור לדחות את העתקת מכלי האמוניה ממפרץ חיפה, אסור להתמהמה כשזיהום חריג פוגע בבריאותם של תושבי חיפה. אם לא נלמד מהעבר, נסכן את העתיד שלנו ושל ילדינו.

בתמונה: עם אלכסנדר קלנטירסקי, יו"ר עמותת "ברית הליקווידטורים צ'רנוביל".

 

בחירתי לחברת הכנסת המצטיינת במושב החולף בכל הקשור לחקיקה למען עולים

www.news1.co.il

אני שמחה וגאה על בחירתי לחברת הכנסת המצטיינת במושב החולף בכל הקשור לחקיקה למען עולים.

חברים יקרים,
מדינת ישראל הוקמה על ידי עולים ולמען עולים. אין יהודי ישראלי שלא עלה בעצמו או ילד או נכד לעולים.

רבים חושבים שהעליה היא השלב הקשה ביותר, אך קשיי הקליטה, הם השלב הקשה באמת שנמשך שנים ארוכות – לעתים חיים שלמים.

אני מאמינה שאנו, נבחרי הציבור, אלו שעלו בעצמם וגם אלו שנולדו כאן, נמצאים בכנסת גם לשם כך.

בדיונים הרבים בועדת העלייה והקליטה שעסקו בחלק מהנושאים האלו, הקשורים לעליות מכל התפוצות, נוכחתי לדעת עד כמה זה חשוב.

גזענות לאחר המוות

עולים רבים מברה״מ טובים מספיק בשביל לשלם מיסים, לשרת בצה"ל, להיהרג במלחמות.
במקומות מהם הגיעו היו "יהודים מידי", אך כאן, בישראל, יש שמתייחסים אליהם כ"לא יהודים מספיק".

הגזענות הזאת, חברים, ממשיכה גם לאחר המוות כאשר קוברים עולים בחלקות נפרדות בבתי עלמין.

למרות שנשיאות הכנסת דחתה שבוע אחר שבוע את הצעתי לקיים דיון בנושא במליאה בטענה כי "הבעיה לא קיימת" קיימנו היום דיון בועדת העלייה והקליטה.

כפי שטענתי בהתחלה, מתברר שהתופעה רחבה וכלל ארצית. לא מדובר במקרה בודד, אלא במדיניות גזענית!

היום, בשידור ברשת ב' הודה בכך שמדיניות כזאת היתה קיימת שנים בבית העלמין בפתח תקוה. במהלך השידור אף התקשר מאזין שסיפר על הפליה דומה בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים (להאזנה: https://youtu.be/QxF6FAkjiQw)

דרשתי בועדה לא רק למגר את המדיניות המזוויעה הזאת, אלא גם תשובות ודין וחשבון לגבי מי שהתווה אותה, וממשיך לעשות זאת במקומות אחרים.

מוזמנים להאזין לדבריי היום בדיון בוועדת העליה.

https://www.facebook.com/SvetlovaKsenia/videos/1154203457973083/

על ביטול מצעד הגאווה בבאר שבע

13709835_1140985395961556_5683138031465514959_n

July 14

צר לי על ביטול מצעד הגאווה בבאר שבע.
חשוב מאוד כי מצעדים כאלו יתקיימו גם מחוץ לתל אביב.

חברים יקרים,
שנה לאחר הרצח של שירה בנקי ז״ל , היו צריכים להיות יותר מצעדים.
היינו מצפים ליותר פתיחות, יותר שמירה על החיים ויותר מאבק נגד ההסתה.

לצערנו, הלקחים לא הופקו, והתוצאה: ביטולו של המצעד בבאר שבע בגלל איומים על אלימות שתופעל נגד הצועדים.

יש לכבד את החלטת בג"צ שביקשה לשמור על שלום הציבור. אני גם מבינה את הצורך של המשטרה להגן על הצועדים מפני אלימות, אך כזכור, כל פעולה אמיצה: אם מצעד הגאווה ואם מחאה נגד מתווה הגז, או כל מחאה נגד מדיניות הממשלה, תמיד תהיה כרוכה בסיכון כלשהו.
תפקידה של משטרה הוא לנטרל את האיומים האלו ולהגן על חופש המחאה.

אך מה עם תפקידה של הממשלה?
חלף די זמן מאז הרצח של שירה בנקי ז״ל. בזמן הזה ניתן היה להפיק לקחים, לפעול לשינוי האווירה, לטפל בשנאה, בהסתה, באלימות ובבורות.
בתפקיד הזה הממשלה כשלה.

הממשלה יודעת כל כך יפה להתשמש בקהילה הלהט"בית כשהיא זקוקה לכך, וטובה מאוד במילים ובהצהרות, אך עלינו לדרוש כי תיבחן במעשיה בשטח: לדאוג לחופש לצעוד, לחופש להינשא, ולזכות של כל אדם לחיות בכבוד ולהיות מוגן. וחשוב מהכל: להלחם בשנאה ובבורות – לא באלו שמבקשים זכויות
המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם.

עו"ד יצחק מולכו

13754222_1148400721886690_1331265007378981755_n

25.07.2016

הכירו: עו"ד יצחק מולכו (בצידה השמאלי של התמונה), שר החוץ בפועל של מדינת ישראל.

ועכשיו ברצינות.
האם ייתכן שעו״ד הפרטי של נתניהו, יצחק מולכו, יכהן כשר החוץ בפועל של מדינת ישראל, זאת בלי פיקוח ציבורי של הכנסת?

נראה כי ראש הממשלה שכח: תפקידה של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה, ועל הממשלה לספק לכנסת דין וחשבון.

עו״ד מולכו מוסר דין וחשבון רק לראש הממשלה, ורק לו, ותקינות השלטון נפגעת מכך.

היום, בדיון שהתקיים בועדה לביקורת המדינה שאלתי את ראש הממשלה על כך.
לצערי, הוא בחר שלא לענות לשאלתי והסתפק בהערה ׳גם יאיר לפיד נהג כך׳״

אני לא מסתפקת בתשובה הזאת, ולכן אפנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי לבדוק את תקינות העסקתו של מולכו.

לנו, חברי הכנסת, הזכות והחובה לקבל תשובות כאשר נושא תפקיד כה חשוב – שר החוץ בפועל של מדינת ישראל, הוא אדם פרטי שאינו מחוייב בדין וחשבון לאיש, ואיש אינו יכול להבטיח שנאמנותו נתונה למדינת ישראל ולא למעסיקו הישיר המשתמש בשירותיו כעו"ד – ראש הממשלה נתניהו.

אמשיך לעדכן.

מוזמנים לצפות בשאלתי לראש הממשלה ובתשובתו המקוממת.
https://youtu.be/4HNoqddlqAQ

גדר הפרדה

13620162_1134056159987813_2063146516688402495_n

04.07.2016

אין שלום, אין ביטחון, אין אפילו גדר הפרדה במקומות הכי רגישים ופגיעים (גם לא ליד ביתה של אריאל הלל יפה ז"ל) – ‫#‏הפייסבוק_אשם‬

חברים יקרים,
ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו שוב בוכה: "לא נותנים לנו למשול".
השר אלקין מתלונן ש"מכריחים אותו" לבנות דירות גם לערבים ולא רק למתנחלים, השר כץ רוצה נמל בעזה (שיחזק את שלטון החמאס), השר ארדן זועק ומזדעק ש"האיש הרע" מפייסבוק מונע מאזרחי ישראל ביטחון, שרים אחרים שוב קוראים לבנות מלא-מלא בתגובה לטרור, ובינתיים, הדם של הקורבנות התמימים, ביניהם גם ילדה בת 13, ממשיך להשפך כמיים.

בעוד ראש הממשלה נהנה מביקור המלכים (שגם עולה בהתאם) באפריקה והשר ארדן יחד עם השרה שקד נאבקים בטכנולוגיה – כלומר בטחנות הרוח, אף אחד לא באמת נדרש לשאלת הביטחון הבסיסי ביותר של אזרחי מדינת ישראל.

מה הכוונה בביטחון?
בעיני, לדאוג לביטחון זה לדאוג לכך שגדר התיל שעוברת ליד ביתה של משפחת הלל יפה לא תהיה פרוצה – ביום א' ראיתי במו עיניי פרצות רבות מספור בגדר הזאת שאמורה להפריד בין המשפחות לבין המרצחים שבאים לבצע את זממם.
לדאוג לביטחון זה להשלים את הגדר באזור דרום הר חברון – באופן מפתיע הממשלה הימנית ביותר שהיתה כאן אי פעם, לא ממהרת להבטיח את בטחונים של אל שגרים באזור הכי מתוח, שבינתיים נהיה לשטח הפקר.
לדאוג לביטחון זה כמובן לוודא שמאבטחים יעברו את האימונים הנדרשים ושיהיו ברשותם כלי הנשק הדרושים, וגם העזרים הטכנולוגיים החיוניים.

זה שקר וזאת הזיה לטעון כי פתרון לטרור הוא בניה בהתנחלויות.

אם יבנו שרי ישראל עוד 42 דירות בקרית ארבע, האם מחבלים שטופי שנאה ישתכנעו סופית כי לא כדאי לפנות לאלימות?
בניה בשטחים אולי משיגה יעד אחר – הרס של כל אפשרות לכך שאי פעם נהפרד מהקולקטיב הפלסטיני, שבחלקו הגדול עוין את ישראל.
אבל זו כבר שאלה אחרת, אולי חשובה אפילו אף יותר.
זוהי שאלה של מדיניות.

מי שיוצא היום בהצהרות חסרות אחריות אלה חייב להכריז בפה מלא ולומר איך הוא או היא רואים את מדינת ישראל בעוד עשור, או בעוד שניים או שלושה עשורים – האם הם רואים מדינה מהים עד הירדן, בה היהודים הם מיעוט ששולט על הפלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל?

האם אלקין, שקד, אריאל ושות' בטוחים שזה מה שימגר את הטרור? או שבעצם אולי השלימו עם כך שזה מחיר הדמים שאנו, אזרחי מדינת ישראל חייבים להמשיך לשלם על מנת להגשים את החלום המשיחי שלהם?

ואם לא כך הדבר, אם ראש הממשלה ומקצת השרים בממשלתו חושבים שמדינה דו-לאומית תביא את החורבן על המדינה היהודיתף האם בניה מסיבית בשטחים לאחר כל פיגוע תסייע לישראל להיפרד מהפלסטינים או להיפך?

כל עוד הדיון נשאר פופוליסטי וזול, בעצם דיון ללא דיון אמיתי ומעמיק, אנשים שמקדמים אג'נדה משיחית קיצונית ימשיכו לזרוק ססמאות ריקות כמו "הפתרון לטרור היא בניה בשטחים".

אנחנו ורק אנחנו, אזרחי ישראל שיודעים שהמשך החיכוך היומיומי עם האוכלוסיה הפלסטינית שנשלטת על ידינו יביא להמשך של אותו הדבר – טרור ומוות, חייבים לומר את דברנו.
אין פתרונות קלים או קסומים, הלוואי שהיו.
אנחנו חייבים להמשיך לחתור בכל כוחנו להיפרדות במסגרת נוסחת שתי המדינות לשני העמים (אי אפשר להמציא את הגלגל כל פעם מחדש), ולשם כך אנחנו חייבים לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם אלה שחולמים על אותו הדבר בצד השני.

שלום עושים עם אויבים, לא עם ידידים, כידוע.
אני קוראת לכולם לא להיכנע לשטיפת מוח היומיומית שמצביעה על הפייסבוק, על חנין זועבי, על התקשורת, או על אנשים חושבים ופרגמטיים שמעזים לבקר את מדיניות הממשלה מכל הקשת הפוליטית – לא כל אלו הם האשמים במצב שלנו. ל"מצב" יש אמא ואבא – קוראים להם ממשלת ישראל ובנימין נתניהו.

אנחנו עם חפץ חיים, ולכן, נמשיך להיאבק למען ההישרדות והשגשוג שלנו במדינת ישראל, המדינה היחידה של העם היהודי.
אל תתנו להפחדות, שקרים והסתה לבלבל אתכם.

בתמונה: הגדר הפרוצה ליד ביתה של אריאל הלל יפה ז"ל שנרצחה במיטתה בקריית ארבע.