ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ליברמן – אתם אחראים לגורלו של אלכסנדר לפשין, הבלוגר הישראלי שהוסגר אתמול לאזרביג'אן!

16473015_1329091750484252_1583679981817996207_n

February 8

חברים יקרים,
לפני פחות מיממה, במחטף לילי שכאילו נלקח מסרטי פעולה זולים הוסגר האזרח הישראלי אלכסנדר לפשין מבלארוס, שם היה עצור במהלך כחודשיים, לאזרבייג'אן. הוא היה אזוק והובל על ידי מספר רעולי פנים חסונים כאילו שלא היה מדובר בבלוגר, אלא לפחות באחד מראשי דאע"ש.

למי שלא מכיר את הסיפור – אלכסנדר לפשין עלה ארצה מרוסיה, שירת ביחידה קרבית בצה"ל, משפחתו מתגוררת בחיפה. בעשר שנים האחרונות לפשין התפרסם בתור מטייל סקרן ונועז, ששטח את תיאור מסעותיו בבלוג אישי.

אלכסנדר אינו פושע, הוא לא גנב, לא רצח, לא מעל, לא קיבל או לקח שוחד, לא פגע בביטחון של אף מדינה. כל חטאו היה שביקר בחבל נאגורני קאראבך שהינו סלע המחלוקת בין ארמניה ואזרבייג'אן. לפני כחודשיים הגיע לבלארוס עם משפחתו ובמפתיע נעצר שם על פי בקשת ההסגרה של השלטונות האזריים. כעת מאשימים אותו בכל מני פשעים דמיוניים כגון קשירת קשר עם ארגון פשע, פגיעה בביטחון המדינה וכדומה.

חופש הדיבור? חופש התנועה? הצחקתם אותי.

אני מלווה את משפחתו של אלכסנדר כבר חודשיים בניסיון לעזור לו לצאת מהברוך הזה. לא ייתכן שאזרח ישראלי נעצר ועומד להיזרק לכלא להרבה שנים אך ורק בגין טיול תמים ורישום בבלוג!

במהלך החודשיים הצלחתי להשיג ביקורים של הקונסולית הישראלית – וכל הכבוד לחברים במשרד החוץ שסייעו בעניין הזה – ואיזשהו בדל של עסקה עם האזרים שבסופו של דבר לא יצאה לפועל.

מה שהזוי בעיניי זה השתיקה הרועמת של הדרגים הגבוהים, של ההנהגה שלנו שכל הזמן מתפארת בקשרים מפוארים בין מדינת ישראל למדינות העולם, בינהם בלארוס ואזרבייג'אן.

חשוב לציין, שאלכסנדר נעצר במינסק בערך באותו יום בו ביקר בבירת אזרבייג'אן בנימין נתניהו. מרתק גם לדעת שמדינת ישראל סוחרת בנשק עם אזרבייג'אן במיליארדי דולרים, ועדיין במהלך חודשיים לא ניתן היה למצות את העניין בהתנצלות שיכתוב ולמנוע את ההסגרה שלו והמשך ההתעללות בו.

לפני כשבועיים פניתי לראש הממשלה בנימין נתניהו, הרי הוא גם שר החוץ, בעניין אלכסנדר לפשין. לא קיבלתי שום מענה.

היום אני שוב קוראת לראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון שלנו אביגדור ליברמן לו קשרים קרובים ביותר באזרבייג'אן, להתערב למען אזרח חף מפשע לפני שיקרה אסון.

חייבים לשחרר את אלכסנדר לפשין לאלתר!
#freepuerrto

Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו
Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן

העולם מציין את יום השואה הבינלאומי, אך האנטישמיות עדיין לא נעלמה

חברות וחברים יקרים,
השבוע נציין יחד עם מדינות העולם את יום השואה הבינלאומי. יום זה משמר את הזיכרון ההיסטורי הבינלאומי של מלחמת העולם השנייה האכזרית ואת זכרם של ששת המיליונים יהודיים, שנרצחו רק משום שהיו יהודים. ציון יום זה מפנה זרקור אל מפלס האנטישמיות שלא נעלמה מן העולם לאחר השואה וכיום, שבעים שנה אחרי, האנטישמיות מרימה שוב את ראשה המכוער.

לקראת יום השואה הבינלאומי, הכין משרד התפוצות דוח מדאיג במיוחד המציג עליה ניכרת המתרחשת בשנה האחרונה, בגילויי האנטישמיות ובתקיפות אלימות נגד יהודים ברחבי העולם.

אנטישמיות היא חיידק ותיק ואלים הקיים כמעט כמו משך חייו של העם היהודי. היא לא צריכה סיבות כדי להתקיים. מספיק להיות ולהיראות שונה, מספיק שיהיה לך שם יהודי, מספיק שמזוזה תהיה תלויה על מפתן ביתך, מספיק שתבלוט ותצליח. מספיק שתהיי יהודיה.

כשהייתי בת שמונה, תלמידת כיתה ב' במוסקבה, בן כיתתי החליט לעלוב בי וקרא לי "ז'ידובקה" (יהודונת). כולם צחקו, אני לא הבנתי מה הוא אומר והחלטתי שמדובר בכינוי גנאי שלא מוכר לי. כשהגעתי הביתה ושאלתי את סבתי לפשר המילה היא חיבקה אותי ואמרה לי שאין מה להתבייש. הוא רק אמר שאני יהודיה. אבל תחושת העלבון לא נעלמה, כאילו סטרו לי סטירה כואבת. לא בגלל יהדותי אלא בגלל שגיליתי כי זו הדרך של ילדים אחרים לנסות להשפיל אותי.
אלפים רבים של ילדים יהודיים החיים גם היום ברחבי העולם, חווים את העלבונות הללו בכל השפות ובכל הדרכים., למי שלא חווה זאת קשה להסביר כמה שזה קשה.

אנו במדינת ישראל לא יכולים לשתוק לנוכח המציאות הקשה הזאת. לא נוכל להשמיד את החיידק האלים והמסוכן הזה שזורע שנאה מדורי דורות, אבל אנו חייבים להיערך מולו בידיעה ובהכרה צלולה. כאשר פשע שנאה אלים מתרחש בצרפת על ידי מחבלים ג'יהדיסטיים או כשסגן יושב ראש הפרלמנט הרוסי מאשים את "הנינים של אלה שעזבו את תחום המושב והרסו את הכנסיות שלנו ב 1917" , אסור למדינת ישראל, מדינת יהודים היחידה בעולם לשתוק כי אנחנו יודעים איך יכולה להיגמר השתיקה הזאת.

צפו בדבריי אודות האנטישמיות בוועדת העלייה והקליטה.

https://www.facebook.com/SvetlovaKsenia/videos

על משפחות שכולות שקבלו צווי הריסה לבתיהם, ועל ההבטחה (השיקרית) "ייתנו – יקבלו"

חברים וחברות יקרים
תארו לעצמכם מה חש אדם המקבל לידיו צו הריסה לביתו הנמצא בישוב חוקי בו גדל וקיווה לגדל גם את משפחתו? אדם המעניק למדינה את כל היקר לו, את ביטחונו, חייו, ילדיו.
בעלי בתים בכפרים הדרוזים: ירכא, עוספיא ומרר קיבלו לפני כמה ימים לידיהם צווי הריסה לבתים המוכרזים כלא חוקיים. מדובר במשפחות שכולות ואנשי ביטחון המשרתים את המדינה בנאמנות.

לפני שבוע התרחש פינוי אלים בישוב הבדווי אום אל-חיראן שגבה קורבנות בנפש וריסק שתי משפחות. לאחרונה גם מתבצעים בחסות אכיפת החוק, הריסת בתים בישובים ערביים-למען יראו וייראו. כל זאת כאשר בהתנחלויות הלא חוקיות נוהגים בכפפות משי.
אני הראשונה שאתמוך בעד שמירת החוק, אבל גם מתן אפשרות לאנשים להתקיים במסגרת החוק ולשמור עליו.
כאשר אין תכניות מתאר לבניה ביישובי המיעוטים, כאשר מתחילת קום המדינה לא הוקם אף ישוב עבור המיעוט הערבי החי במדינת ישראל לעומת יותר מ-700 ישובים לאוכלוסייה היהודית- מה בדיוק חושבת ממשלת ישראל שיעשו האנשים שרוצים לשמור על החוק אולם לא מאפשרים להם שום ברירה אחרת! היכן הם בדיוק יגורו?

אין מילים בפי לתאר את הציניות הקשה בה נוהגת ממשלת ישראל כפי המיעוטים החיים בה, במיוחד כלפי האוכלוסייה הדוברת ערבית באשר היא. רק לפני שנה ראינו ששיחה בשפה הערבית היא סיבה להכות חייל דרוזי היוצא לחופשה ומבקש לבלות במועדון. זה לא מקרה בודד. החשדנות והעוינות הפכו שיגרה המכתיבה יחס מפלה ואלים כלפי הזולת.
הפער המפלה בהתייחסות להתנחלויות הלא חוקיות לבין היחס למיעוטים ולבתיהם מרסק את המשפט עליו חתום יו"ר ישראל ביתנו: "אם אין נאמנות אין אזרחות".

כל האנשים בחברה הישראלית זכאים ליחס של בני אדם ושיוויון בפני החוק. לצערי מסתבר שגם אזרחיה הנאמנים ביותר של מדינת ישראל, המשרתים בצבא ומוסרים את נפשם למען בטחונה של מדינת ישראל, אינם זוכים ליחס שיוויוני מממשלת ישראל.

ראו את הנאום שלי אתמול במליאת הכנסת.

 

www.facebook.com/SvetlovaKsenia/videos

 

סורים מדברים אל ישראלים על סוריה

15972724_1309595669100527_148481618869824301_o

ישראל איננה אי. אנחנו לא חיים בבועה. לכן עלינו לתחזק ולפתח קשרים עם הגורמים המתונים בכל החזיתות, ובמיוחד בחזית הסורית.

לכן שמחתי להנחות הערב כנס ייחודי בו התארחו פעילים מהאופוזיציה הסורית כאן בישראל.

שמענו את סיפוריהם האישיים המתרחשים לא כל כך רחוק מהגבול הצפוני שלנו, אך רחוק מהעיניים והאוזניים הישראליות והבינלאומיות.

סירוואן, עיתונאי סורי ממוצא כורדי, שעזב את ביתו בקמישלי שליד הגבול הטורקי, ועדיין נרדף על ידי משטרו של אסד, סיפר על משפחתו שעדיין גרה שם.

עיסאם, שהתגורר במרחק כמה דקות מהגבול, בצידה הסורי של הרמה. סיפר אודות משפחתו הסובלת ממשטר אסד, רק בגלל שהוא מעז לספר בעולם אודות המלחמה.

במהלך הכנס, שהופק על ידי מכון טרומן באוניברסיטה העברית, התפרצו כמה פלסטינים שהיו בקהל והטיחו האשמות כלפי הדוברים הסורים, על כך שהם באים לדבר בפני ישראלים. הזכרתי להם שישראל היא מדינה דמוקרטית וזכותם להביע את דעתם. הזכרתי להם גם את הכנסת האורחים ששני העמים שלנו נודעים בה. לשמחתי הם לא הצליחו להרוס את הערב, ויצאו מהאולם.

שנת 2017 לא צפויה להיות קלה. לאחר הקרב על חאלב, חיזבאללה התחזק מאוד ולא בלתי נמנע שארגון הטרור הרצחני הזה ימשיך לנסות ולהתקרב לאזור הגבול ברמת הגולן. מבחינתנו זהו קו אדום ואנו צריכים להיערך למצב כזה על מנת שלא נופתע.

כדי לבלום את האויבים המשותפים לנו ולאנשים שפויים וחפצי חיים בסוריה, כדאי בין היתר שנקשיב ונפתח את העיניים מול שקורה מעבר לגבול הסורי – ולא רק באיסוף מודיעין, גם ביצירת קשרים וכריתת בריתות עם אנשים בעלי ערכים משותפים עימנו, כמו האורחים המיוחדים שהגיעו הערב לירושלים.

אני מודה לפרופסור רוני שקד ונעמה שכטר ממכון טרומן, לניר בומס ומורן לבנוני על ארגון הכנס החשוב הזה ועל שהזמינו את הדוברים המעניינים, שחשוב היה שקולם יישמע.

עוד נאום עוד או״ם אך האחריות היא רק בידיים שלנו

15747849_1293963610663733_7220256704972169256_n

חברים יקרים,
כבר יומיים כולם הופכים ודשים בנאומו של ג׳ון קרי שעוד רגע כבר לא יהיה חלק מהממשל האמריקאי, מחפשים את הבעד והבנגד אבל שוכחים את הדבר החשוב באמת: הישועה לא תגיע מבחוץ, לא ממחמאות ולא מתוכחות אלא מהובלה מנהיגותית אמיתית המגיעה מתוכנו.
זוכרים את השיר של מלחמת ששת הימים? ״נאצר מחכה לרבין שיחכה ולא יזוז״ השיר שגימד את נאצר והפך אותו לנגרר מול מנהיגותו והובלתו של יצחק רבין ז״ל.
זו היתה התפיסה הישראלית באותן זמנים: אנחנו מובילים ואנחנו מנווטים. היום אנו עסוקים במי אמר מה וראש הממשלה שלנו מחכה שמישהו יזיז אותו. הוא לא יוזם אלא נגרר. זנב לשועלים ולא ראש לאריות.

אני מזכירה לכולנו שמדינת ישראל הוקמה על ידי אנשים שלא ציפו לראות לאן נושבת הרוח אלא לקחו יוזמה ובנו מדינה-יש מאין.
לכזו מנהיגות אנו זקוקים, לא לפוליטיקאים המתמקחים עם נאום כזה או אחר או מחפשים פטרונים חדשים.

קרי מחדד בתחילת נאומו כי האינטרס של ארה״ב הוא לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית. במצב הנתון נתניהו ליברמן ובנט גוררים אותנו להכניס לתוך הדמוגרפיה הישראלית מיליוני פלשתינים,שתוך זמן קצר ישנו את פני מדינת ישראל לחלוטין ובכך תם הסיפור הציוני.

את הסיפור הציוני התחיל בודדים משוגעים לדבר ונחושים להציל את עם ישראל ולבנות לו בית לאומי במדינת ישראל. המנהיגות האמיצה, העוצמתית והנחושה של מובילי הציונית הביאו לתמיכה בינלאומית והקמת המדינה ב-1948. המנהיגות של בן גוריון קידמה את המדינה הצעירה שהתמודדה עם עליית מצוקה גדולה בכלים מצומצמים אבל הרוח הנחושה והראש היהודי המפורסם בחוכמתו היו כלי העבודה שהתמודדו עם הכל.

אנו לא צריכים לשבת ולצפות ל-20 לינואר כשטראמפ יכנס לבית הלבן ולא לפטרון כזה או אחר, שיוביל ויושיע אותנו. אנו צריכים לשוב למקורות ולהתחבר לעוצמה שבנתה את המדינה הזו.
כשהיינו באמת מחוברים לעצמנו ומהותנו הצלחנו בגדול וגרמנו למדינות העולם לרצות בקשר עימנו. ההסתמכות על פטרון כזה או אחר, היא חולשה ואובדן מנהיגות.

אנו צריכים להגדיר בכנות לעצמנו מה אנו רוצים להיות: חזקים וחכמים לטווח ארוך או חזקים ומתריסים לזמן קצר?
הגיע הזמן לחזור לישראליות שפויה, להוביל תהליכים במנהיגות אמיתית ולהכריז על מדינה בעלת גבולות מוגדרים מוסכמים כדי להמשיך ולקדם את עוצמתה של מדינת ישראל.

הפחד מוביל את נתניהו ואת ממשלתו.

Screen Shot 2016-07-30 at 6.44.19 PM

19.07.2016

הוא הוביל אותו כשאמר ביום הבחירות ״שערבים נוהרים לקלפיות״, כאשר לא גינה את הרבנים המסיתים נגד להט״בים, והוא מוביל את ממשלתו כשהיא מבקשת להעביר תקציב דו שנתי שמטרתו הבלעדית היא הישרדות פוליטית.

רק הערב ראינו דוגמא עם הפאניקה הציבורית שמירי רגב מובילה מהמשורר ממחמוד דרוויש, ומהתקשורת כשמבקשת לסגור את גל״צ שהם ה״מאיימים על זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל״.

מוזמנים להאזין לדבריי מקודם במליאה.

"עברית שפה קשה"

Screen Shot 2016-07-22 at 7.31.56 PM

13.07.2016

בשיר ידוע נאמר כי "עברית שפה קשה", וממשלת ישראל לא מקלה על העולים. היא מקשה עליהם.

הכנסת דחתה היום את הצעת החוק שלי שבקשה לאפשר לעולים ללמוד עברית, גם אם פספסו את ההזדמנות לעשות זאת מיד לאחר עלייתם כי היו צריכים להביא לחם הביתה ולפרנס את משפחתם.

צר לי על כך שכסף לעולים אין, אבל להתנחלויות ולמטרות מפוקפקות של הממשלה הזאת דווקא יש.

צפו בדברים שאמרתי היום במליאה.

בואו נגן על חיילנו, אבל באמת. על הצבא, ומשימותיו במדינה יהודית ודמוקרטית

watch?v=ifURNzcdXT8

שעתיים שלמות הקדישה היום ועדת החינוך לנושא של שוברים שתיקה, אותה העמותה שמסעירה כאן את המדינה וגורמת לשרים ואף לראש הממשלה להשתגע ממש, לחוקק חוקים חדשים ולבזבז את זמנה היקר של הכנסת ושל חברי הכנסת בדיבורים ריקים מתוכן.

נוכחתי היום בישיבה  הזאץ ושמתי לב כי הרוב הדוברים מהצד הימני של המפה  דיברו מתוך רגש ולא מתוך הגיון כאשר הם מתייחסים לנושא ומעצימים את העמותה הנל פי אלף מונים ממה שיש בפועל.

 חבריי חברי הכנסת מהימין –אתם עוסקים בטפל ולא בעיקר ומבזבזים את הזמן של כולנו. במקום לדון בלהט בשאלה האם אפשר להביע ביקורת נגד צבא הגנה לישראל או לא – ולשאלה הזאת יש תשובה, כן , אפשר וגורמים שונים בתוך הצבא ומחוצה לו עושים זאת כדי לעזור לצהל, לא כדי לפגוע בו, ראש ועדת החינוך וראש הממשלה נתניהו היו צריכים להשקיע את הזמן בדיון בסוגיה אחרת – מדוע הוקמו בכלל שוברים שתיקה, מדוע אנו ממשיכים לשלוח את בנינו לעסוק במלאכת שיטור בשטחים ולשלוט על עם אחר! מספיק כבר לעסוק בזוטות, בשוברים שתיקה – כי כבר לפניהם נשברה השתיקה בהפגנה הענקית ב 1982 נגד מה שנעשה בסברא ושתילה, או אפילו בתנועה אפלה עם מקורות מימון בעייתיים שמגיעים מאוהדי היטלר הזויים כמו אם תרצו.

ראש הממשלה וממשלת ישראל כולה חייבים לעסוק יומם וליל בשאלת השאלות: כיצד משיגים בחזרה את הביטחון שאבד לנו, כיצד נפרדים מאוכלוסיה עויינת של 4 מליון פלסטינים, כיצד תווים גבולות של מדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית וכיצד מונעים מהמדינה שלנו להפוך לישראטין – מדינה דו-לאומית מפלצתית שכבר בדרך. במקום לעסוק באישיות של חבר כזה או אחר של שוברים שתיקה ולהסית לרצח שלו או שלה,

 חברי הכנסת המתלהמים שכל כך רוצים להגן על חיילים צהל צריכים לחשוב על הדרך המוצלחת ביותר להגן עליהם  – לא לשלוח אותם למחנה פליטים בלטה ולא למחסום חווארה. אנחנו שבאמת אכפת לנו מהחיילים והחיילות אומרים די. אנחנו לא מגדלים את ילדינו למען מכונת המלחמה של ביבי שרק יורה לנו כל הזמן ברגל, אין לנו שום רצון לנהל את העניינים בקלקיליה ולא לקבוע את סדרי החיים בסלפית. ודברים אלה צריכים להיאמר כל פעם שתנועות הזויות וקיצוניות כמו אם תרצו מנסות לגרור אותו לויכוח חסר משמעות כמו זה שהתנהל היום בועדת החינוך.

אתם יכולים לחיות עם 2342 ש"ח לחודש?

היום, 6.7.2015, היה עוד יום בו הנכים והנכות הפגינו מול הכנסת, למרות החום וחוסר הנוחות, בדרישה להצמדת קצבאותיהם בהתאם לשכר המינימום.
לכן, יצאתי מהבניין כדי לתמוך בהם ולחזק אותם במאבקם הצודק, וגם עשיתי כדי לתמוך בהם בכך שחתמתי על הצעת חוק שמבקשת להצמיד את קצבאות הנכות והזקנה לשכר המינימום.

11667546_930583900335041_8840859371178720866_n

להיות חברת כנסת ישראל

ח"כ קסניה סבטלובה

לכבוד תחילת כנס החורף של הכנסת החלטתי לשתף את הציבור, בדרך הומוריסטית, מחוויותי כחברת כנסת חדשה (קצת ארוך) בגילוי לב והומור.

מזה כחצי שנה אני חברת כנסת. קשה לתאר חוויה זו במספר הצבעות, ישיבות והצעות חוק, בעיקר כי הדבר הזה אינו דומה כמעט לשום חוויה אחרת בחיים מבחינת מידת האחריות, רמת העניין, הלחץ והמתח. לפני כהונתי בכנסת עבדתי בעבודה שנחשבת לאקזוטית ולחוצה – ככתבת ופרשנית לענייני ערבים, מזרח תיכון ואיסלאם, סיקרתי את השטחים, את המזרח התיכון כולו, ביקרתי במחנות פליטים בעזה, בגדה וגם בלבנון וסוריה, יצא לי להיות בכיכרות המהפכה בקהיר ותוניס, וגם במקומות אחרים מסוכנים ומלחיצים לא פחות.

אבל שום דבר מאלו לא משתווה לרגע בו בוחנים אותך על הפרטים הקטנים של מתווה הגז ללא התראה מ"גלי צה"ל", כאשר צריך לקרוא ארגזים מלאי ניירת על תקציב המדינה בתוך יומיים, או להציע פתרון מקורי ליוקר המחיה בין 5 אחה"צ ל-7 בבוקר במליאה, כשמגיע הזמן שלך לנאום. ועוד לא דיברתי על פאנל משותף עם מירי רגב בערוץ 2.

חבר וחברת כנסת יכולים להיות מומחים לענייני ביטחון, כלכלה או חינוך, אבל לא סביר שיהיו מומחים כל דבר. או שאולי כן? ומה זה אומר לייצג את הציבור? כי הרי על כל שני ישראלים יש לפחות שלוש דעות, כולן מנוגדות כמובן. האם במדינת ישראל עדיין מבדילים בין ביקורת נוקבת ככל שתהיה להתלהמות שלוחת רסן והסתה פרועה?

במהלך כנס הקיץ של המושב הנוכחי רשמתי כמה חוויות והרהורים מתחילת הקדנציה ומהלכה, שיעזרו להתמודד עם כנס החורף שמתחיל היום ואולי גם ישמש חברי כנסת אחרים או כאלה שחולמים למלא את התפקיד החשוב הזה, אז הנה;

* לטפל בעיקר-
קביעת סדר עדיפויות היא עניין מהותי וקריטי – לכל אדם בכל תפקיד – אבל יותר מכך כאשר באים לטפל במבול נושאים הכי בוערים לאזרחי ישראל; יוקר המחיה, קצבאות נכות וזקנה זעומות, אלימות בבתי ספר ובכלל, המצב הביטחוני וכו' – כי מה שלא חסר במדינתנו, זה כמובן בעיות ולכולם שלל פתרונות, הצעות, טענות ומענות. כל חבר כנסת חדש יגלה במהרה שהחשוב לישראלי אחד לא חשוב לישראלי אחר. וככה מתחיל הדיאלוג בין חה"כ לאזרח. מה פתאום את תומכת בנישואים אזרחיים? אבל הביטחון יותר חשוב! עוסקת בביטחון ומקפידה להשתתף בכל ישיבה של ועדת חוץ וביטחון? אז לא אכפת לך מזה ששליש מילדי ישראל הולכים לישון רעבים? הגשת הצעת חוק המיטיבה עם ישראלים דוברי רוסית? זה כי את רוסיה ובאה לקדם רק את הקהילה שלך! הקמת שדולה למען שימור וטיפוח תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב ומזרח?! מה לך ולתרבות הזו? את הרי רוסיה ממזרח אירופה, וזה לא נחשב – אז תעסקי בענייני הקהילה שלך! הלכת להפגנה נגד סגירת רשות השידור? נו באמת, אין דברים חשובים יותר במדינה שלנו?ובכלל, נגמר עידן הפוליטרוקים, את בישראל עכשיו, לא ברוסיה. כמובן שבמקום רוסיה אפשר לכתוב כל מני מדינות או מקומות אחרים, המשמעות היא זהה. וכמובן שהצעות לחזור לרוסיה למכביר.

* מי אמר פרסום ויחסי ציבור ולא קיבל?!
הלכת להפגנה נגד אלימות משטרתית? הכל אצלך פרסום! רק תמונה וססטוס את רוצה. לא הלכת להפגנה נגד אלימות משטרתית? כנראה כי לא אכפת לך מזה שהמשטרה מפוצצת את הצורה לאזרחים תמימים! כמו שאומרים באנגלית – Doomed if you do, and doomed if you don't.

* מומחיות?! אין כזה דבר אם זה לא לפי דעתי!
שום דבר לא הופך אותך למומחה אם תדבר/תדברי על פתרונות או רעיונות לא פופולאריים. מומחה עולמי לכלכלה מציע לבטל פטור המע"מ על פירות וירקות?! זה לא רציני! מומחים בדיוק כמוהו לא חזו את המשבר הכלכלי בארצות הברית. אז שישבו בשקט! מי הם בכלל?! ואת?! את דוברת ערבית, בעלת שלושה תארים במזה"ת ואסלאם, היית בלוב, לבנון, דמשק וכו' וכו', יש לך ניסיון אלפי שעות עבודה בשטחים ובמזרח התיכון? וזה עושה אותך מומחית, תגידי לי?! הרי כל ילד קטן יידע לומר שאסור לבטוח בערבים ו/או להחזיר גרגיר אחד של אדמה ו/או לאסור על חברי כנסת יהודים לעלות על הר הבית ו/או לקנות בשוק בנצרת! מחקו את המיותר….

*גיניתי בבית-
קרה אירוע טרור ולא הספקת לגנות?תשלם/תשלמי על זה ביוקר. אז לא אכפת לך מביטחונם של אזרחי ישראל שנטבחים ברחובות! אה, כן גינית? אבל לא כתבת שאבו-מאזן הוא אויב, שכל הערבים מחבלים ושחייבים למגר את הטרור הרצחני בכוח ובנחישות! חוץ מזה בבוקר של אותו יום שהיה פיגוע כתבת עוד איזה סטטוס על תזמורת מזרחית שזקוקה למימון ממשלתי – זה מראה עד כמה לא באמת אכפת לך, אם את מתפנה גם לדברים אחרים. אגב, היה אירוע דומה לפני שנתיים, למה לא שמענו גינוי אז? לא היית חברת כנסת? זה לא תירוץ. בן אדם שאכפת לו מגנה תמיד ורק בצורה שבה אנו מצפים שיגנה! בקיצור, את בוגדת סמולנית! והלוואי שתעברי לגור בעזה או שפשוט תחזרי לרוסיה, שמה פוטין יחזיר אותך למוטב!

* שרביט הקסמים-
שלום, חה"כ סבטלובה על הקו? תשיגי לי דיור ציבורי. לא, לא בבאר שבע. במרכז. עדיפות לתל אביב. ותבני דירות ותורידי את המחיר שלהן ותמגרי אלימות במשפחה ותחוקקי חוק נישואין אזרחיים ותפתרי את הסכסוך הערבי-ישראלי ותעשי פנסיות לעולים ותעלי את קצבת הזקנה וגם את קצבת הנכות ותעלי את המזונות ותורידי את המזונות.
אה, את בכלל באופוזיציה ולא הצלחת את כל אלו? את לא שווה בכלל!

*הכל בכסף שלנו!
נסעת ליומיים (!) לניו יורק לייצג את ישראל ב"מצעד ישראל" השנתי? ואלה יופי! למה לא? תעשי סיבוב על חשבוננו. היית במסעדה נאה והצטלמת עם הבן-זוג? למה אנו חייבים לשלם לך על הסטייקים? רגע, אולי בכלל הבן-זוג שילם כי הוא עשה הפתעה ליום הולדת? לא משנה, כי נזכיר לך מדי שעה שאת מקבלת משכורת עתק על חשבוננו וזו הרגשה כל כך טובה, שמישהו סוף סוף יהיה חייב לנו אפילו את האוויר שהוא נושם.

* השד העדתי –
תומכת ברשות השידור? כאן זה לא רוסיה, תם עידן של פוליטרוקים אם לא שמת לב. פועלת נגד אלימות המשטרתית? ולמען חופש הביטוי והעיתונות? ברוסיה לא היית מעיזה לומר שום דבר, הפוטין היה מראה לך מה זה. אגב פוטין – הלוואי שאצלנו היה מנהיג כזה חזק בארץ. לאיזה שבוע-שבועיים, לטפל בערבים כמו שצריך. זה לא כמו ראש הסיעה שלכם שדואג פה לזכויות האדם וכל מני שטויות כאלה. יש יותר מדי דמוקרטיה במדינה הזאת. מה זאת אומרת "מותר לי לומר את זה בזכות זה שיש כאן דמוקרטיה ופוטינים לא באים לשבועיים"?

ועכשיו כמה מילים ברצינות:
הכנסת היא חוויה יוצאת מן הכלל מכל בחינה אפשרית. מדובר בשליחות עצומה, באחריות גדולה ולא פשוטה. כאשר אני מצליחה להעלות נושא חשוב לסדר היום – כמו הגובה המגוחך של קצבאות הזקנה והנכות – תחושת הסיפוק היא עצומה. כאשר אזרחים כותבים לי שהצלחתי לעזור להם במשהו, או שהם מרגישים שבנוכחותי בכנסת אני מייצגת אותם – זה הרגע הכי מאושר שאפשר לתאר. כאשר אני מצביעה יחד עם חבריי בעד חוקים חברתיים שיכולים לשפר את המצבם הסוציו-אקונומי של אזרחי ישראל – זה הפרס הגדול. וכאשר למרות ההקנטות ולפעמים גם הקללות- אני מתעקשת על האמת, יש לזה ערך עליון ומוסרי. כמו שכתב הסופר מיכאל בולגקוב בספרו הנצחי "האמן והמרגריטה" – "קל ונעים לומר את האמת".

אני מאחלת לכולנו כנס חורף מוצלח ופורה, שיתוף פעולה, הרבה ביטחון ורווחה כלכלית ושבאמת נהיה לתפארת מדינת ישראל! זו זכות גדולה לייצג אתכם בבית המחוקקים, ואמשיך לעשות ככל יכולתי לעשות זאת כאן, בשטח ובכל מקום ומקום

ח"כ קסניה סבטלובה