ח"כ קסניה סבטלובה: "מניעת חשמל מהחמאס בעזה – צעד הכרחי"

חברת הכנסת קסניה סבטלובה התייחסה להחלטת הקבינט לצמצם את אספקת החשמל לעזה ואמרה כי ״מניעת חשמל משלטון החמאס בעזה הוא צעד קשה שללא ספק יפגע באוכלוסיה האזרחית, אך יחד עם זאת זהו צעד הכרחי. צעד זה צריך להיות חלק ממדיניות סדורה שמטרתה סיום שלטון החמאס בעזה".

היא הוסיפה: "אנשי חמאס גורשו מקטאר, ומדינות ערביות אינן מעוניינות להמשיך ולתרום כספים שנועדו לשיקום הרצועה כל עוד חמאס ממשיכה לשלוט שם. ישראל היא עד כה זו שהחזיקה את ראשה של חמאס מעל המים. לדבריה, אי אפשר לחיות ממשבר למשבר, מסבב לחימה לסבב לחימה ועל כן חייבים פתרון מתואם עם מדינות האזור וארה״ב שיאפשר מחד חיים נורמליים ברצועה, ומאידך, את סיום שלטון החמאס המהוה מכשול לכל הסדר מדיני עתידי.

Ничего не будет, потому что ты ничего не делаешь

16722721_1338776902849070_3651442588911291324_o

Image:. (Mandel Ngan/Agence France-Presse via Getty Image

February 19

Дорогие друзья!

На той неделе Нетаниягу говорил на встрече с Трампом о своем настойчивом стремлении к миру. И вдруг оказалось, что несколько месяцев назад наш премьер-министр отказался от мирной инициативы, предложенной госсекретарем США Джоном Керри.

Нетаниягу часто говорит (имея в виду подозрения полиции против него – прим. перев.): "Ничего не будет, потому что ничего нет". И действительно – нет ни плана внешней политики, ни представления о будущем страны, ни политической ответственности.

Нетаниягу и его ультраправое правительство ведут нас к катастрофе под названием "двунациональное государство".

Кстати, нужно отдать должное Ицхаку (Бужи) Герцогу, лидеру "Сионистского лагеря", который со всей серьезностью относится к долгу достижения мира – сверхзадаче лидера, ответственного за благополучие израильского общества.

Герцог постоянно предпринимал усилия для продвижения справедливого и взвешенного варианта решения проблемы, но все каждый раз упиралось в Нетаниягу, который просто не заинтересован эту проблему решать – даже на своих условиях.

Сейчас я нахожусь на Мюнхенской конференции по безопасности, где практически не говорят об израильско-палестинском конфликте. Европа занята своими проблемами, ей мало дела до наших.

Шансы на скорое появление новых мирных инициатив малы, и это значит, что ответственность за решение лежит только на нас.

Американский Белый дом пока тоже не сформулировал свое четкое и обоснованное мнение по поводу израильско-палестинского конфликта.

Сейчас определенно наш ход. Израиль обязан возглавить мирный процесс, а не ждать, пока кто-то за нас придумает, как нам жить дальше.

Мы должны встать во главе процесса отделения от палестинцев, которое обеспечит безопасность Израиля внутри границ территории с преобладающим еврейским населением

לא יהיה כלום כי אני לא עושה כלום

16722721_1338776902849070_3651442588911291324_o

Image:. (Mandel Ngan/Agence France-Presse via Getty Image

חברות וחברים יקרים,

רק לפני מספר ימים נתניהו התעקש על שלום אזורי כשישב עם טראמפ. אך כעת האמת שוב נחשפת – לפני מספר חודשים רה״מ סירב ליוזמה אזורית בהובלתו של מזכיר המדינה ג׳ון קרי. כמו שאמר רה״מ לא פעם – לא יהיה כלום כי אין כלום: אין תכנית מדינית, אין חזון, אין אחריות לאומית. נתניהו וממשלתו הימנית -קיצונית מובילים אותנו לאסון של מדינה דו-לאומית.

בהזדמנות זו הרשו לי לפרגן ליצחק (בוז׳י) הרצוג, מנהיג המחנה הציוני, שלוקח ברצינות את ההבטחה לרדוף שלום ולבקשו בכל דרך, את משימת העל של מנהיג האחראי לשלום העם והחברה הישראלית, הרצוג לחץ וקידם כל העת לפיתרון אזורי הגון והוגן אולם מי שהיה אבן נגף עקשנית הוא נתניהו שפשוט לא מעונין להגיע לפיתרון למרות שהכל הונח לפיתחו על פי תנאיו.

אני נמצאת כעת בועידת הביטחון במינכן, ההתייחסות לקונפליקט הישראלי פלשתיני קלושה. אירופה עסוקה בבעיותיה וחסרת קשב לבעיה שלנו. סיכוי קלוש שיצוצו יוזמות חדשות בקרוב וזה אומר שהאחריות למציאת הפתרון היא אך ורק שלנו. הבית הלבן אינו מציג עדין אידיאולוגיה בשלה, סדורה ויציבה בנושא הקונפליקט הישראלי פלשתיני.

הכדור באופן מוחלט נמצא במגרש שלנו. ישראל חייבת להיות בראש ההובלה ולא להמשיך להיגרר כזנב המכשכש מול פטרון חדש המשנה את דעותיו חדשות לבקרים.

עלינו להוביל את התהליך של היפרדות מהפלסטינים תוך כדי הבטחת גבולות בטוחים של מדינת ישראל בעלת רוב יהודי.

יצחק (בוז'י) הרצוג – Isaac Herzog

טראמפ לא גר במזרח התיכון, אנחנו כן

16602557_1334701389923288_7056820736352543310_o

February 15

חברות וחברים יקרים,

עוד מעט תתקיים הפגישה הראשונה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלנד טראמפ. נתניהו, שביקש מכולם להחזיק מעמד עד ה 20 לינואר, וודאי עוצר את נשימתו. אין לדעת מה יאמר לו הנשיא ההפכפך, שכבר עבר מ"תומך במפעל ההתנחלויות" ל"הן לא מועילות לשלום".
טראמפ גם התייחס לאחרונה לנושא של הסכם השלום – כן, הוא, כמו כל הנשיאים האמריקאים לפניו, רוצים להשיג את היעד הנשגב הזה – הסכם שלום כולל בין ישראלים לפלסטינים. אבל מה שנתניהו יודע היטב ולא יגיד לכם לעולם, הוא שבעצם זה לא כל כך משנה מה יהיה הניסוח המדויק של דבריו. כי גם לאחר מה שיאמר או לא יאמר הנשיא, שעד לאחרונה מיעט לעסוק בנושא הסכסוך ובקושי היה מודע לפרטיו הסבוכים, הרי שמיליוני הפלסטינים בגדה ובעזה יישארו כאן, נטועים באדמה הזאת. עם הכפרים שלהם, עם הערים שלהם, עם מחנות הפליטים שלהם ועם המטעים שלהם. הם לא יהפכו לחברים שלנו, לא היום ולא מחר ולא יתחילו להעריך את כל הטוב הזה שהשלטון הישראלי הצבאי מביא להם.
מי שרוצה לשמוע תודה על זה שבמחנה פליטים ג'נין המצב טוב יותר מאשר במחנה פליטים "עין חלווה" שבלבנון או "זעתרי" בירדן – לא יזכה לזה לעולם. והכי חשוב – הערבים הפלסטינים לא יהפכו ליהודים ולא יצטרפו לעם ישראל. הם היו ויישארו עם אחר שמגדיר את עצמו ככזה, עם עם שאיפות לאומיות עצמאיות. עם, שגם לאחר 50 שנה של שליטה ישראלית לא כופפנו ולא הרגלנו לרעיון שהכי טוב זה שיחיו ביחד עם ישובי ה״בנטסטן״ הנשלטת על ידינו. חשוב שיזכרו את זה כל אלה שמציעים מדי יום ביומו כל מיני תכניות הזויות המציעות לפלסטינים "בונוס" בצורה של כביש שיחבר בין ג'נין לחברון.

אז בין אם טראמפ יגיד שזה בסדר לא למהר לשום הסדר או שבעוד חצי שנה יצוץ כאן עם איזשהי תכנית שאפתנית, אנחנו עדיין חייבים להחליט איך אנחנו שומרים על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ומסיימים את השליטה על עם אחר, תוך שמירה מקסימלית על האינטרסים הביטחוניים שלנו.

בעיניי, העובדה שאלפי שב"חים מגיעים לכאן מדי יום באין מפריע וחלק מסוים בהם אחראי לפיגועים בגל האחרון – זה לא ביטחון. זה שבכפרים הפלסטיניים שלאחר 67 הפכו ל"חלק בלתי נפרד מירושלים המאוחדת" מתנוססים דגלים של חמאס וישנם גרפיטי המביעים תמיכה בדאע"ש ולאחר מכן יוצאים משם מפגעים – מאותם הכפרים בדיוק – זה לא ביטחון. גם נתניהו מבין את זה, גם הוא לא רוצה לספח שום דבר ואף אחד כי תכל׳ס, גם הוא לא יודע איך להתמודד עם המצב שהוא וחבריו יצרו כאן בשנים האחרונות.

האם תהיה לראש הממשלה אינטרקציה יותר טובה עם הנשיא האמריקאי החדש? כנראה. האם המציאות בקצרה שלנו של המזרח התיכון תשתנה בגלל שהאיש הזה עלה לשלטון כשהוא נישא על גלי הלאומנות הקיצונית, הגזענות ושנאת האחר? בוודאי שלא. אז בואו לא נתלה את התקוות שלנו לא בנשיאים ולא מזכירי המדינה. במקרה הטוב הם יכולים לסייע במסגרת טווח הפתרון שכבר נוצר בתוכנו. במקרה הרע הם מזיקים למצב הסבוך ממילא.

אנו לא צריכים את טראמפ או פטרון אחר שיפתור את הבעיה הקשה שאנו חיים בה. הם שם ואנחנו חיים כאן את המורכבות והסכנות. עלינו לנהוג באומץ ובמנהיגות, לקחת את האחריות למדינה שלנו בידינו ולקבל החלטות נבונות על מנת לשמור על מדינת ישראל מהידרדרות נוספת במדרון החלקלק הקרוי מדינה דו-לאומית.

ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ליברמן – אתם אחראים לגורלו של אלכסנדר לפשין, הבלוגר הישראלי שהוסגר אתמול לאזרביג'אן!

16473015_1329091750484252_1583679981817996207_n

February 8

חברים יקרים,
לפני פחות מיממה, במחטף לילי שכאילו נלקח מסרטי פעולה זולים הוסגר האזרח הישראלי אלכסנדר לפשין מבלארוס, שם היה עצור במהלך כחודשיים, לאזרבייג'אן. הוא היה אזוק והובל על ידי מספר רעולי פנים חסונים כאילו שלא היה מדובר בבלוגר, אלא לפחות באחד מראשי דאע"ש.

למי שלא מכיר את הסיפור – אלכסנדר לפשין עלה ארצה מרוסיה, שירת ביחידה קרבית בצה"ל, משפחתו מתגוררת בחיפה. בעשר שנים האחרונות לפשין התפרסם בתור מטייל סקרן ונועז, ששטח את תיאור מסעותיו בבלוג אישי.

אלכסנדר אינו פושע, הוא לא גנב, לא רצח, לא מעל, לא קיבל או לקח שוחד, לא פגע בביטחון של אף מדינה. כל חטאו היה שביקר בחבל נאגורני קאראבך שהינו סלע המחלוקת בין ארמניה ואזרבייג'אן. לפני כחודשיים הגיע לבלארוס עם משפחתו ובמפתיע נעצר שם על פי בקשת ההסגרה של השלטונות האזריים. כעת מאשימים אותו בכל מני פשעים דמיוניים כגון קשירת קשר עם ארגון פשע, פגיעה בביטחון המדינה וכדומה.

חופש הדיבור? חופש התנועה? הצחקתם אותי.

אני מלווה את משפחתו של אלכסנדר כבר חודשיים בניסיון לעזור לו לצאת מהברוך הזה. לא ייתכן שאזרח ישראלי נעצר ועומד להיזרק לכלא להרבה שנים אך ורק בגין טיול תמים ורישום בבלוג!

במהלך החודשיים הצלחתי להשיג ביקורים של הקונסולית הישראלית – וכל הכבוד לחברים במשרד החוץ שסייעו בעניין הזה – ואיזשהו בדל של עסקה עם האזרים שבסופו של דבר לא יצאה לפועל.

מה שהזוי בעיניי זה השתיקה הרועמת של הדרגים הגבוהים, של ההנהגה שלנו שכל הזמן מתפארת בקשרים מפוארים בין מדינת ישראל למדינות העולם, בינהם בלארוס ואזרבייג'אן.

חשוב לציין, שאלכסנדר נעצר במינסק בערך באותו יום בו ביקר בבירת אזרבייג'אן בנימין נתניהו. מרתק גם לדעת שמדינת ישראל סוחרת בנשק עם אזרבייג'אן במיליארדי דולרים, ועדיין במהלך חודשיים לא ניתן היה למצות את העניין בהתנצלות שיכתוב ולמנוע את ההסגרה שלו והמשך ההתעללות בו.

לפני כשבועיים פניתי לראש הממשלה בנימין נתניהו, הרי הוא גם שר החוץ, בעניין אלכסנדר לפשין. לא קיבלתי שום מענה.

היום אני שוב קוראת לראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון שלנו אביגדור ליברמן לו קשרים קרובים ביותר באזרבייג'אן, להתערב למען אזרח חף מפשע לפני שיקרה אסון.

חייבים לשחרר את אלכסנדר לפשין לאלתר!
#freepuerrto

Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו
Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן

"לא לנצח נחיה על חרבנו" נשים למען שלום וביטחון מדברות בכנסת

16299542_1321438264582934_3019763199910989866_n

January 30

חברות וחברים יקרים,
מאות נשים, בהן, חברות תנועת נשים עושות שלום – نساء يصنعن السلام – Women Wage Peace הגיעו היום לכנס ההשקה של שדולת הנשים למען שלום ובטחון שהקמתי עם ח"כמיכל רוזין נשים אלו מייצגות מאות אלפי נשים, הפונות לקובעי המדיניות ואומרות: ״לא לנצח נחיה על החרב!״.

אנו רוצות הסדר ולא הסדרה ולא נוותר על צורכי הביטחון של ישראל ולא על הסדר הוגן שיבטיח גבולות בטוחים. המלחמות הוכיחו כבר שאינן פיתרון לכלום. הן קוברות את ילדינו, את חיינו, העתיד והתקווה שלנו.

אנו מאמינות שנשים הן הכוח המוביל והמנהיגות הנכונות ביותר עבור חברות מסוכסכות. יש לנו זכות להשפיע ולהכריע בשאלות הקריטיות הנוגעות לבטחוננו. נהיה שותפות ומובילות תהליכים, נגיע לכנסת ולממשלה שעסוקה בזוטות ולא בדבר העיקרי: יצירת מציאות של שלום אשר רואה בחיים ערך עליון.

הכנס הראשון הציג שילוב ידיים של נשים המייצגות רבגוניות נפלאה ומרגשת: מכל גווני הקשת הפוליטית, ייצוג של תושבות החברה הישראלית- יהודיות וערביות, מרחבי הארץ ומההתנחלויות, נציגות פלשתיניות, חברות וחברי כנסת.

בין הדוברות היתה שרה רוזנפלד, אם שכולה מהישוב כוכב השחר אשר אמרה: "שמעתי את ראש המועצה שלי מתלהם כעת על הבמה ואני בחרתי להיות איתכן כאן. דווקא מתוך נסיבות קורעות בטן ולב, קולו של בני הזועק מהאדמה גורם לי לפעול כעת. מלאכי היה בחור ערכי מוכשר ומצליח. אחד מחלומותיו היה לעורר את הנקןדה הפנימית שנמצאת בכל אחד מאיתנו ולפעול למען האחדות. מתוך המקום הזה באתי ואני מאמינה שנשים מסוגלות להוביל לשלום. אם לא נלחם בעצמנו, נוכל להתפנות לשלום. הרי כולנו עייפים ממלחמות.”

יהלומה זכות , חברת התנועה אמרה: "נולדתי, גדלתי והקמתי משפחה בעיר הפיתוח אופקים ואני רוצה שלום. הגעתי לכנסת לקרוא לכם כאישה פשוטה ועממית לשיח שלום חדש המייצר שפה חדשה, המדגישה כי השלום שייך לכולנו. אני יהלומה זכות שואלת כאזרחית מדינת ישראל מה את ח"כ עשית השבוע כדי לקדם הסכם מדיני? כי לי אי אפשר לומר שאני לא מבינה בביטחון, התמודדות עם בטחון היא שגרת חיי…אנו דורשות תכנית ברורה עם חזון, עם אסטרטגיות ואחריות לקבלת החלטות כדי להשיג הסכם מדיני שיחזיר את התקווה והשלום לחיינו."

אנו נושאות עינינו אל אישים אמיצים ובעלי חזון שעשו הסטוריה, הפנו עורף למשקעי העבר וחתרו לשלום. במציאות המזרח תיכונית שלנו אנו מוקירות את רה״מ מנחם בגין ונשיא מצריים אנואר סאדאת, רה״מ רבין, פרס וחוסיין מלך ירדן. אנשים שהיו למודי קרבות ואויבים מרים, שהשכילו להחליף דיסקט, לקדם עבור תושבי מדינותיהם מהלכים של תקוה ורצון למציאות טובה יותר.

אני מודה לחברי הכנסת שבאו ונשאו דברים: Meirav Michaeli , Zehava Galon , חיליק בר עמיר פרץ , Yehudah Glick د. عبد الله أبو معروف – ד"ר עבדאללה אבו מערוף Revital Swid , איתן ברושי – Eytan Broshi

תודה גם ל Saviona Rotlevy Marie-Lyne Smadja
המשך יבוא.

על משפחות שכולות שקבלו צווי הריסה לבתיהם, ועל ההבטחה (השיקרית) "ייתנו – יקבלו"

חברים וחברות יקרים
תארו לעצמכם מה חש אדם המקבל לידיו צו הריסה לביתו הנמצא בישוב חוקי בו גדל וקיווה לגדל גם את משפחתו? אדם המעניק למדינה את כל היקר לו, את ביטחונו, חייו, ילדיו.
בעלי בתים בכפרים הדרוזים: ירכא, עוספיא ומרר קיבלו לפני כמה ימים לידיהם צווי הריסה לבתים המוכרזים כלא חוקיים. מדובר במשפחות שכולות ואנשי ביטחון המשרתים את המדינה בנאמנות.

לפני שבוע התרחש פינוי אלים בישוב הבדווי אום אל-חיראן שגבה קורבנות בנפש וריסק שתי משפחות. לאחרונה גם מתבצעים בחסות אכיפת החוק, הריסת בתים בישובים ערביים-למען יראו וייראו. כל זאת כאשר בהתנחלויות הלא חוקיות נוהגים בכפפות משי.
אני הראשונה שאתמוך בעד שמירת החוק, אבל גם מתן אפשרות לאנשים להתקיים במסגרת החוק ולשמור עליו.
כאשר אין תכניות מתאר לבניה ביישובי המיעוטים, כאשר מתחילת קום המדינה לא הוקם אף ישוב עבור המיעוט הערבי החי במדינת ישראל לעומת יותר מ-700 ישובים לאוכלוסייה היהודית- מה בדיוק חושבת ממשלת ישראל שיעשו האנשים שרוצים לשמור על החוק אולם לא מאפשרים להם שום ברירה אחרת! היכן הם בדיוק יגורו?

אין מילים בפי לתאר את הציניות הקשה בה נוהגת ממשלת ישראל כפי המיעוטים החיים בה, במיוחד כלפי האוכלוסייה הדוברת ערבית באשר היא. רק לפני שנה ראינו ששיחה בשפה הערבית היא סיבה להכות חייל דרוזי היוצא לחופשה ומבקש לבלות במועדון. זה לא מקרה בודד. החשדנות והעוינות הפכו שיגרה המכתיבה יחס מפלה ואלים כלפי הזולת.
הפער המפלה בהתייחסות להתנחלויות הלא חוקיות לבין היחס למיעוטים ולבתיהם מרסק את המשפט עליו חתום יו"ר ישראל ביתנו: "אם אין נאמנות אין אזרחות".

כל האנשים בחברה הישראלית זכאים ליחס של בני אדם ושיוויון בפני החוק. לצערי מסתבר שגם אזרחיה הנאמנים ביותר של מדינת ישראל, המשרתים בצבא ומוסרים את נפשם למען בטחונה של מדינת ישראל, אינם זוכים ליחס שיוויוני מממשלת ישראל.

ראו את הנאום שלי אתמול במליאת הכנסת.

 

www.facebook.com/SvetlovaKsenia/videos

 

מאות אנשים ליוו את רב״ט ויאצ'יסלב (סלבה) גרגאי בדרכו האחרונה

16142345_1312075552185872_904930745851413066_n

חברים יקרים
השבוע לא היה שבוע פשוט. חקירת רוה״מ החושפות בפנינו מציאות נהנתנית ומנותקת, פינוי אלים של הישוב הבדווי אום אל חיראן ומותו הטראגי של השוטר ארז לוי ז"ל. מלחמת הגרסאות שוב קורעת את החברה הישראלית, אך גם בתוך העצב והטרגדיה יש נקודות קטנות של אור – הקריאה של אמו של החייל סלבה גרגאי, גרמה להמונים שלא הכירו אותו, לבוא ללוותו בדרכו האחרונה.

הרגעים המרגשים והעצובים בהם מתגלה האחווה והלכידות של עם ישראל: אתמול ליוו מאות אנשים את רב״ט ויאצ'יסלב (סלבה) גרגאי בדרכו האחרונה, בעקבות הפוסט שהעלתה אמו טניה, שקראה לציבור להגיע להלוויה. גרגאי ז״ל נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות בראשון לציון בהתאם לתקנות הקבורה לחיילים שאינם יהודים. עצוב ומקומם לראות שמפרידים בין אחים לנשק בקבורה. במדינות רבות בעולם קוברים את החיילים ללא קשר למוצא או דת ביחד, לא כך בישראל.
יהי זכרו ברוך ותנחומי החמים למשפחתו.

מסך עשן
השבוע, פונה בכוח את הישוב הבדווי אום אל-חיראן. תושביו הבדווים יושבו במקום לפני 60 שנה. בקרוב יוקם במקום ישוב יהודי חדש.
התוצאות הטרגיות הוא מותו של שוטר ארז לוי ז"ל, שדרס אותו יעקוב אבו אל-קיאען, תושב המקום. המשטרה אומרת "פיגוע", המשפחה אומרת "אסון", סרטון הוידאו מעלה שאלות רבות והפוליטיקאים כבר מסיתים עוד בטרם הסתיימה החקירה של המקרה. לא מסכימה עם ההסתה וגם לא עם הפוסט המזעזע של חן אלמליח, שדרנית בגל"צ שכתבה כי "היתה גם דורסת שוטר אם היה בא לפנות אותה". אין כל ספק שחן אלמליח, שדרנית מוכשרת וצעירה, איננה תומכת טרור, אך קריאה כזאת מעודדת אי ציות לחוק ופגיעה בלובשי המדים באשר הם, וכאן מדובר כבר בפגיעה ביסוד שלטון החוק במדינה שלנו. את זה לא נרשה, לא לפוליטיקאים ולא לאזרחים.

חשוב להדגיש גם ששהחמרה של מדיניות הריסות הבתים במגזר הערבי במקום הידברות ונסיון לפתור את הסוגיות בדרכי שלום לא התרחשה במקרה. רה"מ השקוע עד הצוואר בפרשות שחיתות שונות דוחף ליצירת מסך עשן סמיך באום אל-חיראן, קלאנסווה ומקומות אחרים. זהו המשך ישיר של מדיניות ה"ערבים נוהרים" , "ערבים מציתים" ו"ערבים מחבלים" בה נקט במהלך השנים האחרונות על מנת לקדם את האינטרסים פוליטיים שלו, להפחיד את הציבור ולהסית נגד המיעוט הערבי.

קמפיין המפקדים יצא לדרך – חבל שאף אחד ברח' בלפור לא מקשיב
קמפיין המפקדים "נפרדים מהפלסטינים" יצא לדרך השבוע. היו רבים שהזדעזעו מהבוטות, אך לשם כך הוא נועד-לזעזע. להדגים כיצד תראה המציאות שלנו אם לא נוביל את התהליכים המדיניים וניתן ל"ניהול הסכסוך" לגרור אותנו למציאות הבלתי-אפשרית של מדינה דו-לאומית בפועל.
חבל שברח' בלפור עסוקים בשינון המנטרה "לא יהיה כלום כי לא היה כלום" במקום להקשיב לאנשי הביטחון המנוסים שיודעים דבר או שניים על שמירה על אינטרסים הביטחוניים של המדינה שלנו. השאלה היא: האם מי שדווקא בוחר לשמור על ארגון החמאס הרצחני ולהחזיק אותו בחיים שומר על האינטרסים הללו?
האם הציבור יודע שהממשלה לא רק מעבירה לחמאס מלט וחומרי בניין אחרים, אלא גם דנה באפשרות של הקמת נמל ימי בעזה (רעיון של לא אחר אלא ישראל כ"ץ שלא מסתפק בלשפר את החיים לאזרחי ישראל אלא מנסה לשפר גם את החיים של מנהיגי חמאס).
השבוע שוב הפגינו ברצועה תושבים נזעמים נגד מחסור בחשמל ונגד אלה שדרדרו את עזה למקום החשוך שהיא כיום. עוד בתור כתבת לענייני ערבים בערוץ 9 סיקרתי את ההפגנות הללו ב-2006, כאשר נחטף גלעד שליט וחיל האוויר הישראלי הפציץ את תחנת החשמל בעזה. הזעם היה גדול, ובחלקו הגדול הוא היה מופנה אל אנשי חמאס שבאו לנתק חשמל בשכונה אחת ולחבר שכונה אחרת. החמאס מתעלל לא רק באזרחי ישראל אלא גם בפלסטינים. במקום לחזק ולהידבר אתו, צריך לפגוע ביכולתיו ולהחליש אותו על מנת שיצטרך לוותר על השלטון על עזה.

מפגש עם האופוזיציה הסורית
ביום שלישי השבוע, הנחיתי כנס ייחודי במכון טרומן בירושלים. בכנס התארחו פעילים מהאופוזיציה הסורית שהגיעו להפגש עם הקהל בישראל. אני תמיד אומרת כי ישראל איננה אי ואנחנו לא חיים בבועה. עלינו לתחזק ולפתח קשרים עם הגורמים המתונים בכל החזיתות, ובמיוחד בחזית הסורית שנמצאת במשבר כה עמוק.
במהלך הערב היו גם סטודנטים ערבים בקהל שכעסו על הגעתם של הסורים. אלו מצידם הסבירו להם שאנו לא חיים במציאות אידיאלית וצריך להתקדם.
כדאי שנקשיב ונפתח את העיניים מול הקורה מעבר לגבול הסורי – ביצירת קשרים וכריתת בריתות עם אנשים בעלי ערכים משותפים עימנו.

אליעזר בן יהודה של הארמים
בימים אלו אושרה בכנסת הצעת חוק שהגיש ח״כ עודד פורר ושמחתי מאוד לתמוך בה, המעניקה לארמים הקלות ברישום עצמם ומשפחתם כארמים והזכות להתגייס לצה״ל. למי שאינם יודעים,הארמים חיים בכפר ג׳יש שבגליל ועל פי דתם הם נוצרים מרונים.
שאדי ח׳לול רישא, ארמי, סרן במיל׳ וידיד טוב שלי, הוא גם ה״אליעזר בן יהודה״ של הקהילה הארמית החיה בישראל: שאדי עוסק היום בהחייאת השפה העתיקה והפיכתה לשפה השגורה בפי כל העם הארמי. מינקותם ועד זקנתם. מאחלת לשפה הארמית שעתידה יהיה כמו העברית.

אני לא מפסיקה להתפעל מהמורכבות המרהיבה של החברה הישראלית. הנה קמים בה צאצאי העולם העתיק, משיבים לעצמם את זהותם הלאומית ומחיים מורשת בת אלפי שנים של נכסי התרבות והלשון שלהם. יש לנו הזכות והיכולת רק להתעשר מכך.

שבת שלום

"תתביישו לכם, ביחס למה שקורה בסוריה אתם חיים בגן עדן"

מהומה בכנס שהתקיים באוניברסיטה העברית בהשתתפות נציגים מסוריה: קבוצת סטודנטים פלסטיניים צעקו לעבר הדוברים: "אתם לאתומכים במאבק נגד הכיבוש הישראלי". הסורים השיבו: אתם צועקים – סימן שאתם חיים בדמוקרטיה

פלורית שויחט ואסף גבור | 17/1/2017 20:09

הפלסטינים נגד הסורים? קבוצת סטודנטים ערבים פתחה במחאה במהלך כנס של מכון לחקר השלום "טרומן", שהתקיים היום (ג') באוניברסיטה העברית בירושלים. הצעקות נשמעו נגד נציגי האופוזיציה הסורית שהשתתפו בדיון.

הנציגים הסורים הגיעו לכנס על מנת "להציג את המצב במדינתם, על העולם שנאלם דום במעשיו ועל היחסים מול ישראל בעת הנוכחית", כך נכתב בהזמנה לאירוע. כמו כן נאמר כי "במהלך האירוע נקיים שיחת וידאו ישירה עם נציגי האופוזיציה היישר משטחי הקרבות, שיציגו תמונת מצב של ההתרחשויות בשטח וכיצד הן משפיעות על העם הסורי".

צפו בכנס שנקטע בצעקות:

הפיצוץ אירע לאחר שהדובר, סורי מהגולן הסורי בשם עסאם זייתון, אשר אחראי על הקשר בין צבא סוריה החופשי וקבוצות מורדים מקומיות לבין נציגויות בינלאומיות, בהן ישראל, ניסה לשוחח באמצעות רשת סקייפ עם אבו צח'ר, קצין מטה בכיר לשעבר בצבא סוריה. זייתון ביקש מצ'חר שיספר על החיים בסוריה תחת המצור, והוסיף כי שומעת אותו כעת קבוצת אנשים – אך לא ציין איפה. בשלב זה החלו להישמע צעקות מהקהל בשפה הערבית: "תגיד שאתה מדבר בישראל". קודם לכן תיאר זייתון את הסיוע ההומניטרי שישראל נתנה לאזרחים.

הסטודנטים שהפריעו טענו כי הסורים אינם תומכים במאבק הפלסטיני, וקראו קריאות גם נגד "הכיבוש הישראלי". בתגובה אמר זייתון באנגלית: "ביחס למה שקורה בסוריה, אתם חיים בגן עדן. תתביישו לכם".

הארבעה המשיכו להשתולל במשך דקות ארוכות חרף בקשותיה של מנחת הכנס, ח"כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, לתת לשיחה להמשיך כמתוכנן. "האנשים כאן סיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי לבוא ולדבר", אמרה. "זה לא ראוי ולא לגיטימי, שמענו את הדעות שלכם, אם אתם לא יכולים להיות בשקט צאו מהאולם".

צילום: ראובן רמז, מכון טרומן

"האנשים כאן סיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי לבוא ולדבר". מהומה בכנס צילום: ראובן רמז, מכון טרומן

המוחים לא הפסיקו דקות ארוכות, זאת אף על פי שגם סטודנטים מהקהל ביקשו מהם להפסיק. בשלב מסוים מחתה פלסטינית נוספת, ונציג כורדי מצפון סוריה בשם סירוואן קאג'ו, אמר לה כי עצם העובדה שהיא יכולה להתנהג כך, אומרת שהיא חיה במדינה דמוקרטית. זייתון אף פנה לשתי מוחות שהתעקשו להמשיך ולצעוק: "אתן דאעש".

בסוף הכנס ניגשה סטודנטית פלסטינית למדעי המדינה לזייתון, ואמרה לו כי זה שהיא לומדת באוניברסיטה ישראלית, לא אומר שהיא לא יכולה למחות על חייה, שהינם "תחת כיבוש".

לאחר מכן סיפר זייתון כי "אני חי היום בגרמניה ונחשפתי לישראל האחרת פה. המשפחה שלי, שנמצאת עדיין בסוריה, מודעת לסיוע הישראלי לפצועים הסורים ומעריכה אותו. השינוי ביחס של הסורים כלפי ישראל קיים בשטח". זייתון התייחס לשיחות בין המשטר לאופוזיציה ולא נתן הרבה סיכוי להידברות. "קשה כרגע לראות אופק חיובי. המשטר עדיין עושה זוועות בעם הסורי. המשפחה שלי נמצאת בסכנה ממשית".

צילום: יהודה פרץ

זייתון: "גם לפלסטינים שחיים ברצועת עזה תחת מצור כביכול, יש תנאים טובים וקלים יותר מאלו של הסורים". שכונת סג'אעיה בעזה צילום: יהודה פרץ

עוד הוסיף זייתון כי "גם לפלסטינים שחיים ברצועת עזה תחת מצור כביכול, יש תנאים טובים וקלים יותר מאלו של הסורים. העולם כולו שולח סיוע לרצועת עזה, בזמן שההורים נטבחים. הסטודנטים הפלסטינים שלומדים באוניברסיטה, מנצלים את הדמוקרטיה שיש להם כדי לצעוק ולפוצץ כנס מכובד. זה ממש חבל".

שחר זריהן, סטודנטית שנכחה באירוע, אמרה ל-nrg ו-360 כי "מצער שלהם לא אכפת ממה שקורה בסוריה. הם באו רק כדי לצעוק ולעורר פרובוקציה. הסטודנטים שמחו נגד הכיבוש הישראלי, נהנים מהזכות ללמוד באוניברסיטה ישראלית, בעוד שמקביליהם בסוריה נרצחים ונטבחים. זו צביעות".

אסתר מלישב, שהשתתפה באירוע, ציינה כי "כמה מרגש לראות את מאות המשתתפים שבאו לשמוע מפי נציגי סוריה על מצב הטבח המזעזע הקורה בסוריה. לראות שכן מנסים להוביל לשינוי ולשבור את השתיקה העולמית לרצח וההרג ההמוני של מאות אלפי הרוגים וכל אותם רבבות שאין להם את היכולת להימלט".

צילום: מתוך הפייסבוק

צילום: מתוך הפייסבוק

סירוואן קאג'ו, הנציג הכורדי בכנס שמגיע מצפון מזרח סוריה, סיפר לאחר מכן ל-nrg ו-360 כי הוא עובד כעיתונאי וסופר בארה"ב, אליה הגיע כפליט פוליטי. משפחתו עדיין נמצאת בסוריה. "לא הייתי מופתע ממה שקרה", סיפר. "ציפיתי שאנשים ינהגו ככה כשסורים מדברים במוסד לימודים ישראלי, כי זה באמת עניין גדול".

לדברי קאג'ו, "הרבה סורים וגם פלסטינים רואים בנו בוגדים. אני לא חושב שמישהו יכול לשפוט את הסורים על כך שאנחנו מדברים עם ישראלים בפומבי. המצב המורכב בסוריה קשה להבנה. לי אישית לא אכפת מדעות מסוג זה, מכיוון שזה לא משקף את מה שקורה בסוריה. עוצמת הסכסוך ומספר האנשים שאיבדנו במלחמה הוא רב מדי, ואני אישית אעשה הכל ואדבר עם כל אחד, לא רק עם ישראל – אלא עם כל העולם, כדי לשנות את המצב".

צילום: AFP

"אירוני שפלסטינים תומכים באסד. אסד ניצל את הפליטים הפלסטינים במשך כ"כ הרבה שנים". חיילים ברחובות חאלב צילום: AFP

עוד הוסיף הנציג הכורדי: "אני לא רואה את ישראל כאויבת. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים קשרים עם ישראל, ואני מקווה שבעתיד זה יהיה המצב עם סוריה. יש הרבה אנשים שחושבים, כמוני, שאנחנו צריכים להיות אתכם בקשר. זה הדבר הנכון לעשות כי ישראל היא שכנה, היא דוגמה מאוד טובה לדמוקרטיה שמתפקדת, ואני חושב שכל האזור, ולא רק הסורים צריכים ללמוד מניסיון זה".

על תמיכתם של חלק מהפלסטינים באסד אמר קאג'ו, כי "בכל מקום בעולם יש כאלה שתומכים בהישארות משטר אסד. בעיניי זה מצב אירוני שחלק מהפלסטינים תומכים באסד. אסד השתמש בפליטים הפלסטיניים במשך כל-כך הרבה שנים. הוא ניצל אותם למען האג'נדה שלו".

צילום: אי-אף-פי

הנציג מסוריה: "ישראל היא שכנה, ודוגמא מאוד טובה לדמוקרטיה שמתפקדת. כל האזור צריך ללמוד מזה". צבא סוריה החופשית צילום: אי-אף-פי

"בקרב הפלסטינים יש תחושות מאוד שליליות כלפי הכורדים, משום שבמשך שנים רבות הם הואשמו שהם סוכנים של מוסד. אבל הפלסטינים לא מבחינים שלישראל יש קשרים גם עם קטאר, ירדן ומצרים – שם יש לה אפילו נציגויות רשמיות. אז מה הבעיה עם הכורדים?", תהה קאג'ו. "אפילו אין לנו קשרים רשמיים עם ישראל, למרות שהיינו רוצים. אני חושב שדברים משתנים כאן ומתחדשים קשרים, ומעניין כיצד האזור יתפתח".

חברת הכנסת קסניה סבטלובה אמרה בשיחה עם nrg ו-360, כי "כן ציפינו שאולי יהיו דברים מהסוג הזה. כמו שאמרתי בכנס, אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, ויש מקום לקולות שלא מסכימים. יחד עם זאת, לחבל בכנס זה כבר לא לגיטימי. שמענו אתכם, תודה רבה, אתם מוזמנים להפנות את השאלות שלהם לדוברים.

צילום: דודי ועקנין

"הסטודנטים אמרו מה שאמרו, וזה לא זעזע את הדוברים בכלל, שראו דברים גרועים יותר". ח"כ קסניה סבטלובה צילום: דודי ועקנין

"בעניין הכנס עצמו", אמרה סבטלובה, "בעיניי יש לכך חשיבות עליונה. אנחנו חיים במזרח התיכון, ומי שמתעלם מהעובדה הזו הוא כנראה חולם, וחלומות לא טובים. כי מה שאנחנו לא נעשה, אנחנו עדיין נהיה חלק ממזרח תיכון. אם נסתגר בבועה אנחנו נפגע בעצמנו וביכולת שלנו לתמרן ולהבין את המצב. אז אני מאוד שמחה שאנחנו כאן, בישראל, באוניברסיטה העברית שבה למדתי, עם אנשי האופוזיציה הסורית. לא היה להם פשוט להגיע לפה.

"הדוברים התייחסו לזה כעוד אירוע, אז היו אנשים שהשמיעו קולות של אי הסכמה. אבל זה העניין: אם היו נשמעים קולות כאלה בסוריה, לא היינו רואים את הסטודנטים האלה. כאן הם אמרו מה שהם אמרו, וגם הפנו שאלות אחרי זה, וזה לא זעזע את הדוברים בכלל, שראו דברים גרועים יותר בחיים שלהם.

"צריך להבין שהתמונה מורכבת מאוד וזה לא שחור ולבן: יש גורמים שאנחנו שומרים איתם על קשר כבר כמה שנים, יש דברים שאי אפשר להרחיב עליהם, אבל ממה שמותר להגיד אומר שבכל שינוי יש הזדמנות, ולא כל שינוי הוא שלילי. אנחנו רואים עכשיו את הכאוס במזרח התיכון, ומתעלמים מזה שהיו לו שורשים רקובים, והמבנה קרס. עכשיו ייבנה משהו חדש, וגם לנו יכול להיות חלק בזה – וגם לנו תהיה הזדמנות לנצל את זה".

צילום: איי אף פי

ח"כ סבטלובה: "אני שמחה שאנחנו כאן עם אנשי האופוזיציה הסורית. לא היה להם פשוט להגיע". מורד סורי צילום: איי אף פי

ח"כ סבטלובה הוסיפה: "בקרב האוכלוסייה הפלסטינית יש חשש מפני הנורמליזציה. במהלך הרבה מאוד שנים אמרו לנו שאף פעם לא יקרה דבר עד שלא נפתור את הסוגיה הפלסטינית, ואני אכן מאמינה שזה יקדם אותנו מאוד. יחד עם זאת, אפשר להידבר גם עכשיו ולהתכונן לרגע הזה שבו יהיה סיכוי. גם לא כל הסורים תמימי דעים בנוגע לישראל למשל, זה כרגע המיעוט, וחייבים לטפח אותו בזהירות לקראת העתיד, שאני מקווה שישתפר".