ח"כ קסניה סבטלובה ל-"Mako" על היחס למשפחות להט"ביות: "אנחנו לא בימי הביניים"

לבקשת חברת הכנסת קסניה סבטלובה, הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן ערכה דיון בכנסת, שעסק בנושא האפלייה של נשים לסביות באפשרות להורות לילד משותף.

ח"כ קסניה סבטלובה ציינה, "כשאני שומעת סיפורים ונתקלת בפרסומים בנוגע ליחס שמקבלות בארץ משפחות להט"ביות, לעתים אני צריכה להזכיר לעצמי שאנחנו לא בימי הביניים, אלא בשנת 2018. בישראל, כאשר זוג לסביות רוצות להביא ילד לעולם, הן נדרשות הן להצהיר שהן אינן עברייניות מין והן להוכיח כישורי הורות".

קראו עוד מחברת הכנסת קסניה סבטלובה ב-Mako

 

Подробнее…

מספר עובדי הניקיון הקשישים הוכפל בחמש שנים; זינוק במספר הנשים

themarker.com

נתוני דו"ח איגוד חברות הניקיון מעידים על עלייה בשכר העובדים ושינויים בתמהיל כוח האדם בהשוואה ל-2012: ירידה משמעותית במספר עולי חבר העמים, אל מול זינוק במספר האתיופים ובני המיעוטים

מתוך הסדרה "30 שקל לשעה"
ורד אדיר

דו"ח איגוד חברות הניקיון ל-2017 מצייר תמונה שונה מזו של 2012. בעוד החברות שבאיגוד מעסיקות בסך הכל 70 אלף איש, כמו לפני חמש שנים, הרי שהשינויים שנרשמו בקרב אותה אוכלוסיה מדאיגים.

כך למשל, אם ב-2012 נרשמו 31 אלף עובדי ניקיון בגילאי 50-31 הרי שב-2017 מספר העובדים בגילאים אלו ירד ל-21 אלף. במקביל, מספר העובדים בגילאי 65-51 עלה ב-7,000, ל-26,600 עובדים. קפיצה מדאיגה אף יותר נרשמה בגילאי 75-66 מ-4,900 לפני חמש שנים ללא פחות מ-11,200 ב-2017.

הנתונים מבטאים תופעה קשה: קשישים מנקים כיום רחובות ומשרדים, בין היתר כי לחלקם אין כלל פנסיה ותשלומי הביטוח הלאומי אינם מאפשרים מחייה בכבוד. עלייה קלה בלבד של 3% נרשמה במספר העובדים במשרה מלאה – ל-58% ב-2017. העובדה שעדיין 42% מעובדי הניקיון עושים זאת במשרה חלקית משפיעה ישירות על השכר – ובהתאם על ההפרשות לפנסיה.

ירידה של עובדים מחבר העמים - ועלייה בעובדים מאתיופיה

גם ההתפלגות המגדרית השתנתה: לפני חמש שנים היה מספר עובדות נקיון 58% מכלל המועסקים בתחום. מספרן עלה וב-2017 נשים היו 66% מכלל העובדים. בנוסף, ב-2017 כמעט מחצית מהעובדים – 47% – היו בני מיעוטים או עולים מאתיופיה, לעומת 28% ב-2012. אחוז בני המיעוטים עלה במהלך חמש שנים מ-16% ל-25%, ואחוז העולים מאתיופיה עלה מ-12% ל-22%. עם זאת, נרשמה ירידה משמעותית בקרב עולי חבר העמים – מ-35% ב-2012 ל-18% בלבד ב-2017. ירידה קלה של 2% נרשמה באחוז היהודים ל-35% מכלל העובדים ב-2017.

ירידה דרמטית וחיובית נרשמה במספרם של משתכרי שכר המינימום בחברות שבאיגוד – מ-80% ב-2012 ל-50% ב-2017. במקביל, 34% מהעובדים ב-2017 השתכרו 5% מעל שכר המינימום – אל מול 12% בלבד לפני חמש שנים. 16% מהעובדים השתכרו 10% מעל שכר המינימום, לעומת מחצית מכך לפני חמש שנים.

ירידה משמעותית במשתכרי שכר המינימום

עו"ד אילן שמעוני, יו"ר ארגון חברות הניקיון, טוען כי ב-2018 יזדקק הענף לעוד 10,000 עובדים לפחות, ולא ברור מהיכן יגוייסו. לדבריו, "ענף הניקיון עבר במשך השנים האחרונות שינוי מהותי בכל התחומים. פעילות דרמטית משנה מציאות הייתה בחתימה על הסכם קיבוצי כללי בענף הניקיון בחודש יולי 2013 עם ההסתדרות הכללית החדשה. ההסכם המשפר באופן מהותי וקיצוני את תנאי העסקתם של עובדי הניקיון בישראל וגם נותן מענה תפעולי ומשפטי לכל תחלואי העבר של הענף. הנתונים מצביעים ומשקפים שיפור שחל במהלך השנים, וכי עדיין המלאכה לא תמה והענף עומד בפני אתגרים ויש לחתור לשיפור תמידי – בראש ובראשונה למען העובדים".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ביקשה לקיים דיון בנושא בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לדבריה, "בעוד מתהדרים כי אחוז האבטלה הוא הנמוך בישראל מאז שנות ה-70, נחשפת התמונה שבשונה מדו"חות האקסל מספרת על מציאות חייהם של הישראלים הקשישים שעבדו כל חייהם, ולמרות זאת נותרו ללא פנסיה וממשיכים לעבוד בניקיון כדי לא לגווע ברעב – פעמים רבות למרות מצבם הבריאותי. חלק לא מבוטל מאותם קשישים הם עולים ותיקים, להם הובטח לא פעם פתרון לסוגיית הפנסיות. מגיע למאות אלפי קשישים לחיות בכבוד ולא להזדקק לפת לחם או לשבור את גבם בעבודה קשה ומייגעת".

ח”כ קסניה סבטלובה נגד יוזמת הרבנים הראשיים

חברים יקרים, החוק אותו יוזמים הרבנים הראשיים ומבקש לערוך רשימות של ״ספק יהודים״ הוא פסול.

אם יקודם, אפנה לבג״צ.

הבית הלאומי של העם היהודי הוא המקום האחרון בעולם בו צריכה להיות רשימה כזאת.

יהודים היו "יהודים מידי” בתפוצות, ספגו אנטישמיות, רדיפות ונרצחו רק בגלל שהיו “ספק יהודים”. שם, גם טיפת דם יהודי היתה “מזכה” יהודים ברדיפות ובמקרים רבים המוות.

לא ניתן לזה לקרות בישראל.

קסניה

 

ח”כ קסניה סבטלובה נגד יוזמת הרבנים הראשיים

ז' באדר תשע"ח , 22/02/18
ח”כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) מתנגדת ליוזמת הרבנים הראשיים לנהל רשימת “ספק יהודים”.

“זהו חוק פסול. הבית הלאומי של העם היהודי הוא המקום האחרון בעולם בו צריכה להיות רשימה כזאת.  יהודים היו "יהודים מידי” בתפוצות, ספגו אנטישמיות, רדיפות ונרצחו רק בגלל שהיו “ספק יהודים”. אם החוק יעבור, אפנה לבג”צ. אנו עדים לשחיקה מתמשכת בסטטוס קוו, ותמיד לא לטובת אלו שאינם חרדים ואינם דתיים.

היהדות שרדה את חורבן בית המקדש, ושרדה רדיפות במשך אלפיים שנים, רק בגלל שידעה להשתנות, אך דווקא עתה, בישראל, קורה ההפך: הסתגרות מסוכנות ודברים שלא הכרנו בעבר כמו רדיפה של יהודים על ידי הרבנות.

יצירת הרשימות האלו שומטת את הקרקע תחת המטרה לשמה הוקמה מדינת ישראל – מקום לכל יהודי, כדי שלעולם לא עוד יתייחסו אלינו כ'יהודים מידי' או 'יהודים מספיק'. גם טיפת דם יהודי היתה 'מזכה' יהודים ברדיפות ובמקרים רבים המוות.  אלחם בכל הכוח לביטול היוזמה".

מלון דיפלומט בירושלים המיועד לשגרירות ארה"ב יפונה ב-2020

(עדכון) – השגרירות הודיעה כי הסכם השכירות עם משרד הקליטה לא יוארך ■ מנכ"ל משרד הקליטה: שנה וחצי לפני תום החוזה נעדכן את הדיירים – אנחנו מחפשים חלופה

מלון דיפלומט בירושלים / צלם: איל יצהר

כ-500 קשישים זכאי משרד הקליטה, המתגוררים במלון דיפלומט בירושלים, התבשרו לאחרונה כי אין בכוונת בעלת המלון, שגרירות ארה"ב בישראל, לחדש את הסכם השכירות עם משרד העלייה והקליטה כך שיוכלו להמשיך להתגורר במקום. המשמעות: הדיירים ייאלצו לפנות את המבנה בשנת 2020, השנה שבה מסתיים הסכם השכירות הנוכחי.

לאחר חשיפת "גלובס" מלפני כשבועיים, כי גובר החשש בקרב דיירי מלון דיפלומט לגורלם לאחר הכרזת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי שגרירות ארה"ב צפויה לעבור לירושלים, נפגשה שרת הקליטה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) עם הדיירים והבטיחה להם כי יימצא פיתרון לכל אחד מהם בתוך ירושלים. יחד עם זאת, לא ניתן להם כל פירוט איזה פיתרון בדיוק יינתן וכיצד ימומש. הבוקר (ב') דנה ועדת הקליטה של הכנסת בגורלם של הקשישים, לבקשת ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), לאחר שבקשתם להבין ממשרד העליה והקליטה איזה פיתרון יינתן להם לא נענתה.

"המאמצים שלי להבין איך בדיוק יתבצע המעבר של 500 קשישים לדיור חלופי לא צלחו, וביקשתי לקיים דיון בכנסת כדי לקבל תשובות עבורם. הקשישים מרגישים שלא מעדכנים אותם ושהם תמיד האחרונים לדעת". אמרה סבטלובה.

בדיון שהתקיים בראשות ח"כ אברהם נגוסה (ליכוד) התבקשו הצדדים, בדגש על משרד העלייה והקליטה, להסביר איזה פיתרון יספק המשרד לקשישים הזכאים וכיצד ימומש. אלא שבפועל, לא התקבלו תשובות מדויקות בדיון. מנכ"ל משרד העליה והקליטה, אלכסנדר קושניר, הבהיר כי שנה וחצי לפני סיום חוזה השכירות, המשרד יעדכן את הדיירים בפיתרון שנמצא, אך ביקש לא לפרט איזה מגעים מנהל המשרד כדי לא לפגוע באותם מגעים.

"למשרד העלייה והקליטה היה די זמן לפני הדיון, ולמרות זאת לא נערכו עם פתרון, ואפילו לא עם תשובות", אמרה סבטלובה ."לתדהמתי, מנכ”ל המשרד הבהיר כי הוא אינו חייב לספק תשובות בפורום הזה, והוא הסתפק ב'יהיה בסדר'.

"אם דיון סטטוטורי בכנסת הוא לא הפורום המתאים, אז איזה פורום כן מתאים למשרד העלייה והקליטה לעדכן בו את הדיירים? מדובר בזלזול בכנסת ובתפקיד חבריה לפקח על עבודת הממשלה, ויותר מכך, זלזול במאות קשישים שיפונו מהמלון. אנחנו לא דורשים פירוט התקשרויות עסקיות, אך מחובתנו לדרוש תשובות מספקות כדי שנדע אם הכיוון בו פועל המשרד הוא נכון".

סבטלובה, ששהתה בעצמה במלון דיפלומט כשעלתה לישראל, הוסיפה כי דיירי מלון דיפלומט קשישים בשנות ה-80 לחייהם, חיים בחרדה קיומית באשר לעתידם, ולא יודעים אם יישלחו לערים אחרות כשכל מרכז חייהם הוא בירושלים. תמיכה לכך, נתנה דיון גם רחל פוסטולובסקי, עובדת סוציאלית מטעם עיריית ירושלים, שהבהירה כי "משרד הקליטה צריך לעבוד יחד איתנו. הדיירים הם אנשים מבוגרים שנתונים לחרדות וללחצים. מדובר בתהליך שדורש הכנה מראש ואני חרדה לגורלם. פנינו למשרד הקליטה ולא נענינו. משרד הקליטה צריך לעבוד יחד איתנו".

באשר ליכולת של שוק השכירות בירושלים לקלוט 500 דיירים הוסיפה סבטלובה בדיון כי "מצוקת הדיור בבירה ידועה. אי אפשר לברוא יש מאין מאות יחידות דיור לאותם קשישים שיתאימו לצרכים שלהם. פניות רבות שהגיעו ללשכתי מעידות כי בעבר האריכו את חוזיהם אחת לארבע שנים, אך כעת, שמתקרב המועד, מתעלמים מהם. פניתי במספר שאילתות למשרד העלייה והקליטה, וקיבלתי תשובות מתחמקות, ועל כן יזמתי את הדיון".

מנהל רשות הקליטה בעיריית ירושלים, פיני גלינקביץ, הבהיר גם הוא בדיון כי "אני לא קונה את דברי המנכ"ל. אנחנו באיחור של שנתיים. חייבים להיערך ברמה עירונית למצוא פיתרון לכל משפחה ומשפחה. אין מספיק פתרונות בירושלים, ואף אחד מגורם מקצועי לא היה בסיור במלון דיפלומט. נקבעו שתי פגישות מטעם העירייה ביומן והן לא התקיימו. אחת באוגוסט והשנייה לפני שבוע. שתיהן נדחו בטענה ש"יהיה בסדר". אנחנו מכירים את בעיר ויכולים לסייע".

בתום הדיון, נקבע כי ועדת העלייה והקליטה תקיים סיור במקום וכי דיון נוסף ובו עדכון על פתרון דיור לדיירים הזכאים, ייתקיים עוד במושב הנוכחי של הכנסת. "חשוב לנו לשמור על זכויות הדיירים, ולא להוריד את הנושא מסדר היום, על מנת שמשרד הקליטה ייערך לפיתרון מעכשיו ולא ברגע האחרון" אמר נגוסה. "גם אני בדעה שאין צורך לחשוף משאים ומתנים שמתנהלים כדי לא לפגוע בהם, לטובת הדיירים".

מבקר המדינה: סכומי עתק

יש לציין כי גם אם משרד העלייה והקליטה מחפש בקדחתנות פיתרון דיור אחר למאות הקשישים במלון דיפלומט, הרי שמדובר במהלך שמתבצע באיחור רב. כבר בדוח מבקר המדינה לשנת 2009, נמתחה ביקורת חריפה על משרד העלייה והקליטה, השוכר עבור 500 עולים קשישים דירות במלון דיפלומט, הממוקם בשכונה היוקרתית ארנונה, ובשל כך משלם מקופת המדינה שכר דירה בסכומי עתק . בביקורת שנמתחה על המשרד צוין כי החוזה עם מלון דיפלומט נחתם עוד בשנת 1991 ומשרד המבקר קבע כי התעריף שמשלם משרד הקליטה עבור בית המלון גבוה במידה ניכרת מהתעריף של מקבצי דיור באזורים אחרים בבירה. החוזה עמו הוארך שוב ושוב באישור ועדת הפטור ממכרז במשרד האוצר, ובפעם האחרונה, הוארך העד שנת 2020. משרד המבקר קבע שהיה מקום לבחון אלטרנטיבות זולות יותר לשיכון העולים.

אלכס טנצר, ממובילי המאבק למען דיור ציבורי, אמר אף הוא כי "במשך שנים משרד הקליטה לא הכין תוכנית לאכלוס דיירי מלון דיפלומט במקום חלופי. מלון דיפלומט נחשב למקבץ הדיור הכי יקר בארץ ועלות שכירותו לקופת המדינה במשך 30 שנה תגיע לכמיליארד שקל. בכסף הזה היה אפשר לתת פתרונות לעוד אלפי משפחות. משרד הקליטה מחכה עד הרגע האחרון למצוא פיתרון ומשלם בינתיים את המחיר הכי יקר בארץ לדירות 18 מ"ר במלון דיפלומט, במקום לבנות הוסטלים בירושלים. אם אכן יהיה פינוי של קשישים ממלון דיפלומט, בתנאי השוק הקיימים, הדבר יעלה לקופת המדינה מיליונים רבים, ויקפיץ את דמי השכירות בשוק החופשי. האחראים הישירים לכך יהיו משרדי הקליטה והשיכון".

למרות פניות חוזרות למשרד העלייה והקליטה, לא נמסרה תגובה.

ח"כ קסניה סבטלובה: "תקשורת הזרם המרכזי פונה למחצית מהאוכלוסייה בלבד. היא אינה פונה למגזרי העולים החדשים, החברה הערבית והחברה החרדית"

בשולי הזרם המרכזי

משתתפי הפאנל "מחוץ לזרם המרכזי" בכנס אילת לעיתונות צילום: אודי פורטל

journalism.co.il

"התקשורת המרכזית בישראל פונה למחצית מהאוכלוסיה בלבד. היא אינה מייחסת כמעט כל חשיבות לפנייה למגזרי העולים החדשים, החברה הערבית והחברה החרדית. המגזרים הללו הם מחוץ לתחום עבור התקשורת". כך אמרה היום (ראשון) ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) בפאנל שכותרתו "בשולי הזרם המרכזי. את הפאנל הינחתה העיתונאית נעמה לנסקי מ"ישראל היום".

 

סבטלובה, שהיא גם עיתונאית במקצועה, טענה שהתקשורת בישראל "מתנהלת כמועדון סגור, מכיוון שהיא אינה נותנת ייצוג למגזרים השונים בחברה הישראלית". לדבריה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, למשל, אינה מקיימת את החלטת המחוקק להעסיק במסגרת הגופים הפועלים תחת פיקוחה עיתונאים ועובדים מקרב העולים החדשים, החרדים או החברה הערבית, "כי היא סבורה שיש דברים חשובים יותר".

 

היא סיפרה, מניסיונה האישי, כי חרף היותה מומחית לענייני העולם הערבי, אמצעי התקשורת המרכזיים סירבו לבקשתה להעסיקה כפרשנית לענייני המזרח התיכון. "במקום זאת הציעו לי תפקיד שולי יחסי ככתבת לענייני עליה, משום שאני ממוצא רוסי", אמרה סבטלובה. לדבריה, "קולגות שלי מהמגזר הרוסי הודרו באופן שיטתי מהסיקור של תחומים שאינם קשורים למגזר שלהם, וההדרה הזו נמשכת גם כיום".
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני), שבעבר שימש שנים רבות כפרשן ספורט, התלונן על היעדר הייצוג של החברה הערבית בכלי התקשורת הגדולים, "גם אחרי שחלפו 70 שנה מקום המדינה". "קצה נפשי מרוב דיונים שבהם אני משתתף בעניין היעדר ביטוי לחברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית. זו הלקאה עצמית שלא הזיזה דבר".
בהלול סיפר כי במשך שנים רבות שימש כפרשן ומגיש תוכניות ספורט, בעיקר ברדיו, אך תמיד נתקל, כדבריו, בתקרת זכוכית שמנעה ממנו להתקדם לתפקידים בכירים יותר בתקשורת. "עשיתי מאמצים במשך שנים, אך לא הצלחתי לקבל תפקיד של מנחה של תוכניות פריים טיים. לא יכולתי להיכנס למגדל השן של התקשורת הישראלית. ערבים ודרוזים מגיעים לכל היותר לתפקיד של מבזקנים. זה הכל. נכון, לוסי אהריש טיפסה די למעלה, אבל זה מקרה שנחשב נדיר".
עוד הוא טען: "החברה הישראלית מעדיפה להישאר חד גונית. היא חסרת יכולת להכיל אנשים מחוץ לחברה היהודית. רוב גדול מקרב הערבים רוצים להשתלב במערכות השונות במדינה, אבל הם מודרים".
תמר אסרף, דוברת המועצה האיזורית מטה בנימין, אמרה כי כלי התקשורת המרכזיים נכשלו בהבאת סיפורים מהמתרחש בחברה הערבית, החרדית וגם מהמגזר ההתיישבות ביהודה ושומרון. "מצאתי דרך להתגבר חלקית על המצב הבעייתי הזה", היא סיפרה. " מכיוון שהתקשורת אינה להוטה אחר סיפורים חיוביים מהנעשה בהתנחלויות, פתחתי בלוג שנקרא 'מתנחלות ברשת' ובו מתפרסמים פוסטים על החיים ביהודה ושומרון וכבר הגענו ללמעלה מ-100 אלף צפיות". אסרף סיפרה כי באחרונה היא ניסתה לעניין כמה עיתונים מרכזיים כדי שידווחו על שביל אופניים חדש שנסלל ביהודה ושומרון, החולף על פני נופים מקסימים, ואולם שום עיתון לא היה מוכן לפרסם כתבה בנושא. "הבלוג שפתחתי מאפשר לנו להתגבר על המחסום הגבוה שהציבו בפנינו", היא סיכמה.
אייל מלובן, חבר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, אמר שקיימת אפלייה של נשים בעיתונות, המקבלת ביטוי, לדוגמא, בכך שמתוך 124 עיתונאים שקיבלו עד כה את פרס סוקולוב לעיתונות, רק 12 הן נשים. לדבריו, במיוחד מודרות מהתקשורת הנשים הערביות. "מועצת הרשות החליטה להקים בעוד כחודשיים ערוץ חדש בשפה הערבית, ואולי בו יוכלו נשים ערביות לקבל ביטוי", הוא אמר.
על כך העיר לו ח"כ בהלול: "זו בדיוק הבעיה. אתם מקימים ערוצים יעודיים הפונים לפלח אוכלוסיה מאוד מוגדר. בערוצים אלה, שאין להם הרבה צופים אוכלוסיות מודרות יכולים להשתלב, אבל זה לא פותר את בעיית אי הייצוג של אוכלוסיות אלה בערוצי התקשורת המרכזיים".
עינאק מואסי, סופרת ואשת תקשורת, סיפרה שהיא נתקלת בחסמים "בגלל הלבוש המסורתי שלי". יחד עם זאת היא קראה לערבים המבקשים להשתלב בעיתונות הישראלית המיינסטרימית "לגלות את נקודות החוזקה שלהם ולהתמקד בהם, כדי לנסות ולהגישם את חלומם". לדבריה, זו משימה לא פשוטה, מכיוון שהתקשורת אינה נוטה לבטא את המתרחש במגזר העברי ואינה מעוניינת לשלב בתוכה כתבים ועורכים ערבים. "התקשורת אמורה להיות 'נאורה', אבל במציאות היא חוטאת חטא חמור כאשר היא אינה משלבת ערבים ובורחת מלעסוק בחשיפת החברה הערבית".
ח"כ בהלול הוסיף: "כלי התקשורת המרכזיים אינם אוהבים לארח אינטלקטואלים ערבים בפאנלים בנושאים שונים. הם מעדיפים להציג את המגזר הערבי רק ברגעי הסבל שלו. לא פלא שהרוב הציבור הישראלי מגלה בורות בכל הקשור לחברה הערבית. התקשורת הישראלית נושאת באחריות לא מבוטלת לכך. היא למעשה מועלת בתפקידה וביעודה"

אור יהודה – ח״כ קסניה סבטלובה מבקרת במוזיאון לוב

ononews.co.il

נציגים מקהילת יוצאי לוב ונציגי הווטרנים מאשדוד נפגשו במוזיאון מורשת יהדות לוב באור יהודה, ביוזמת ח״כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני). ח״כ קסניה סבטלובה בביקור במוזיאון למורשת יהדות לוב באור יהודה: ״אני מקווה שכל מי שמנסים לזרוע פילוג בעם היהודי ילמדו עד כמה חזק הקשר בין האנשים. קשר החוצה ארצות מוצא, שיוך עדתי ושפה״

ח״כ קסניה סבטלובה במוזיאון יהדות לוב

המפגש בין נציגי יהדות לוב ונציגי הלוחמים בצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השניה, הוא המשכו של קשר הנבנה תקופה ארוכה בין שתי הקהילות כחלק מפעילותה של ח״כ סבטלובה לחיזוק המכנה המשותף בעם היהודי. המוזיאון להנצחת מורשת יהדות יוצאי לוב באור יהודה מנוהל ע״י עמותה בראשה עומד שמעון דורון. את הסיור הוביל פעיל בעמותה וניצול שואת יהודי לוב, אבי פדהצור.

הסיור החל בתפילת יזכור בגלעד הניצב בפתח המוזיאון ולאחריו הניחה ח״כ סבטלובה זר במקום. נעים הדריך את הסיור והציג את המורשת התרבותית העתיקה של יהדות לוב בת כ-2500 שנים, ספרי קודש עתיקים שלכל אחד מהם סיפור מרתק, הווי וטקסי החיים וסיפור שואת יהודי לוב, אשר אינו מוכר בציבור.

ח״כ קסניה סבטלובה במוזיאון יהדות לובמר אפריים פפרני מנציגי הלוחמים היהודים בצבא האדום סיפר כיצד כחיילים הגיעו עם כוחות השחרור לברלין, וינה ולמחנות הריכוז, שם מצאו קרונות רכבת בהם היו יהודים שהובלו למחנות הריכוז. ביניהם היו יהודים יוצאי לוב. הם ניסו לשוחח עימם באידיש אולם היהודים שהגיעו מלוב ומארצות המזרח והבלקן לא הכירו את השפה. למרות קשיי השפה, החיבור האנושי והיהודי, ניצח וגישר על חוסר השפה המדוברת.

ח״כ קסניה סבטלובה במוזיאון יהדות לוב

ח״כ סבטלובה הקימה בכנסת את השדולה לשימור מורשת יהדות ארצות ערב והאיסלם. כבת לקהילה של יוצאי חבר העמים, היא מקדמת את המודעות לגבורת היהודים בתקופת מלחמת העולם השניה ותרומתם העצומה לניצחון על הנאצים, כלוחמים ומפקדים בצבא האדום, אשר הביס את האוייב הנאצי ושחרר את מחנות הריכוז וההשמדה.
ח״כ סבטלובה מסרה: ״הסיור במוזיאון נערך במסגרת מערכת היחסים החמה שנרקמה בין שתי הקהילות המבקשות להעביר את מסר האחדות והמכנה המשותף במציאות המפלגת השוררת כיום. אני מקוה שכל מי שמנסים לזרוע פילוג בעם היהודי ילמדו עד כמה חזק הקשר בין האנשים. קשר החוצה ארצות מוצא, שיוך עדתי ושפה״
צילום – ויקטוריה פולאק

צפו: הכנסת דחתה בקשה לדון בסגירת חנויות בשבת באשדוד

kan-ashdod.co.il
פנייה לקיים דיון במליאת הכנסת בנושא החלטתו של ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי , לסגור חנויות בשבת ולהטיל קנסות על אלו שיפתחו נדחתה בטענה כי “לא צריך ללבות את האש”

ח”כ קסניה סבטלובה פנתה יחד עם ח”כ דב חנין בבקשה לקיים דיון במליאת הכנסת בנושא החלטתו של ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי לסגור חנויות בשבת ולהטיל קנסות על אלו שיפתחו, אך נשיאות הכנסת דחתה בישיבתה שהתקיימה ביום שני (22 בינואר) את הבקשה בטענה כי “לא צריך ללבות את האש”.

סבטלובה לא ויתרה ובקשה לערער על ההחלטה, ובערעור דנה היום (יום רביעי 24 בינואר) ועדת הכנסת בראשות ח”כ מיקי (מכלוף) זוהר, שדחתה גם היא את הערעור.
ח”כ סבטלובה: “הנושא שבקשתי להעלות לסדר היום יחד עם חברי ח”כ דב חנין הוא חשוב. זו כבר ההפגנה שניה בעקבות החלטתו של אנו מודאגים מכך שחלו גילויי גזענות קשים, בין היתר מקרב עובדי העירייה כמו הגב’ זהבה אזרן, נגד האנשים שמשתתפים בהפגנות.

"לא נאפשר לסגור את העיר": אלפי תושבי אשדוד מפגינים ינד ההדתה

בעקבות הכוונה לאכוף בעיר את החוק האוסר את פתיחתם של עסקים בשבת, והכפייה הדתית, הגיעו התושבים בפעם השלישית למחאה מול בניין העירייה. התושבים טענו כי ראש העיר לסרי משתף פעולה עם גורמים המקדמים כפייה דתית. "המאבק פה הוא על החופש שלנו

"לא נאפשר לסגור את העיר": אלפי תושבי אשדוד מפגינים נגד ההדתה
צילום: שי מכלוף
אלפים מתושבי אשדוד הגיעו הערב (שבת) בפעם השלישית ברציפות להפגין מול בניין העירייה במחאה על הכוונה לסגור עסקים בשב ועל ההדתה ברחבי העיר. כ-1,500 מתושבי אשדוד הגיעו למתחם העירייה למרות מזג האוויר הסוער. המפגינים מניפים שלטים הקוראים לראש העיר דר יחיאל לסרי להתפטר, "להיות עם חופשי בארצנו" ו"אשדודים מסרבים להיות אויבים. לסרי, אטימותך תוביל למלחמת אחים".אריה, אחד המפגינים במקום אמר כי "הגעתי לכאן כדי להחזיר את אשדוד לקדמותה. יש כפיה דתית, אין לצעירים מקומות בילוי וגם לא למבוגרים. אנחנו נגד כפיה דתית ורוצים לתת לכולם לחיות כפי שהם רוצים לחיות. לא נפריע לחרדים אבל שהם לא יפריעו לנו. למה שקורה במדינה, לכניעה בחרדים, יש השפעה על מה שקורה באשדוד". אשתו איילה הסבירה כי "מה שקורה בעיר הוא לא בסדר. אנחנו רוצים לחיות עם כולם בשלום. אין ברירה. חייבים להחליף את ראש העיר".
הפגנה נגד הכפייה הדתית באשדוד 27 בינאור 2018 (שי מכלוף)
ההפגנה באשדוד, הערב (צילום: שי מכלוף)

ח"כ אילן גלאון (מרצ) שהגיע להפגנה אמר כי "אשדוד זו עיר ההכלה מאז שנוסדה. גרתי בשכונה ליד בית כנסת. הילדים הלכו לבית כנסת ואחר כך לים. הכל היה מקובל. להדליק נרות בשבת ואז את הסיגריה מהנרות, והכפייה הזאת לא תתקבל. כשהייתי סגן ראש העירייה פתחנו את כל האזור המערבי באופן מוחלט. גם המתקנים העירוניים הציבוריים היו פתוחים בשלב. זה היה 'חיה ותן לחיות'. כל אחד הולך על פי דרכו בסוף השבוע".ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) אמר בהפגנה כי "לא נאפשר לאף אחד לחלק ציונים ביהדות, ואיש לא יקבע לנו איך לבלות בשבת שלנו – שבת ישראלית. נגרום לממשלה הזאת להתעורר ולהבין כי לא נשלים עם חוק המרכולים ועם חוקים הזויים אחרים. כשם שאנו לא כופים את דרך חיינו על אחרים, לא נסכים לכפייה דתית. יש כאן ותיקים ועולים. זו אינה הפגנה מגזרית – היא של כולנו. בעוד במקומות רבים ברחבי הארץ שמבקשים ישראל יהודית – לא אורתודוקסית. דמוקרטית וחופשית – לא מדינת הלכה".
הפגנה נגד הכפייה הדתית באשדוד 27 בינאור 2018 (שי מכלוף)
ההפגנה באשדוד, הערב (צילום: שי מכלוף)

הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

ראש העירייה יחיאל לסרי, הגיב השבוע לראשונה על המחאה בעירו נגד סגירת בתי עסק בשבת והחלת חוק המרכולים עליה. "התפתחויות חדשות בחיי העיר בשנים האחרונות, הובילו להפרת האיזון באופיה של השבת באשדוד ואני נחוש להשיב את המצב על כנו ולהחזיר את העיר לשביל הזהב ולשקט הפנימי המאפיין אותה, תחת הפשרות וההסכמות שהיו מקובלות בעבר", כתב בעמוד הפייסבוק שלו.סיון מרילי בת ה-35, תושבת רובע ג' באשדוד סיפרה כי "מה שהביא אותי לתוך המאבק היה הצעד שנקט לסרי לפני כשבועיים, בכך שהורה לשלוח פקחים לחלק התראות בשלושה מתחמים שהיו מחוץ לתחום, ושהוסכם עליהם מראש במסגרת הסטטוס קוו בעיר, פעולה שבוצעה בניגוד לדעת הרוב העיר. מתחם הביג פאשן, מתחם הסטאר סנטר ובתי העסק בטיילת לאורך קו החוף. מדובר במתחמי בילוי שממוקמים בפאתי העיר, שאין להם נגיעה לציבור החרדי, רחוקים מרובעים מיושבים. לא נאפשר לאף גורם לסגור לנו את העיר ופנינו מופנות למאבק בלתי מתפשר עד שנביא לביטול מוחלט של הוראת הקנסות ותיקון לחוק העזר העירוני".
הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)