ח"כ קסניה סבטלובה: "תקשורת הזרם המרכזי פונה למחצית מהאוכלוסייה בלבד. היא אינה פונה למגזרי העולים החדשים, החברה הערבית והחברה החרדית"

בשולי הזרם המרכזי

משתתפי הפאנל "מחוץ לזרם המרכזי" בכנס אילת לעיתונות צילום: אודי פורטל

journalism.co.il

"התקשורת המרכזית בישראל פונה למחצית מהאוכלוסיה בלבד. היא אינה מייחסת כמעט כל חשיבות לפנייה למגזרי העולים החדשים, החברה הערבית והחברה החרדית. המגזרים הללו הם מחוץ לתחום עבור התקשורת". כך אמרה היום (ראשון) ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) בפאנל שכותרתו "בשולי הזרם המרכזי. את הפאנל הינחתה העיתונאית נעמה לנסקי מ"ישראל היום".

 

סבטלובה, שהיא גם עיתונאית במקצועה, טענה שהתקשורת בישראל "מתנהלת כמועדון סגור, מכיוון שהיא אינה נותנת ייצוג למגזרים השונים בחברה הישראלית". לדבריה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, למשל, אינה מקיימת את החלטת המחוקק להעסיק במסגרת הגופים הפועלים תחת פיקוחה עיתונאים ועובדים מקרב העולים החדשים, החרדים או החברה הערבית, "כי היא סבורה שיש דברים חשובים יותר".

 

היא סיפרה, מניסיונה האישי, כי חרף היותה מומחית לענייני העולם הערבי, אמצעי התקשורת המרכזיים סירבו לבקשתה להעסיקה כפרשנית לענייני המזרח התיכון. "במקום זאת הציעו לי תפקיד שולי יחסי ככתבת לענייני עליה, משום שאני ממוצא רוסי", אמרה סבטלובה. לדבריה, "קולגות שלי מהמגזר הרוסי הודרו באופן שיטתי מהסיקור של תחומים שאינם קשורים למגזר שלהם, וההדרה הזו נמשכת גם כיום".
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני), שבעבר שימש שנים רבות כפרשן ספורט, התלונן על היעדר הייצוג של החברה הערבית בכלי התקשורת הגדולים, "גם אחרי שחלפו 70 שנה מקום המדינה". "קצה נפשי מרוב דיונים שבהם אני משתתף בעניין היעדר ביטוי לחברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית. זו הלקאה עצמית שלא הזיזה דבר".
בהלול סיפר כי במשך שנים רבות שימש כפרשן ומגיש תוכניות ספורט, בעיקר ברדיו, אך תמיד נתקל, כדבריו, בתקרת זכוכית שמנעה ממנו להתקדם לתפקידים בכירים יותר בתקשורת. "עשיתי מאמצים במשך שנים, אך לא הצלחתי לקבל תפקיד של מנחה של תוכניות פריים טיים. לא יכולתי להיכנס למגדל השן של התקשורת הישראלית. ערבים ודרוזים מגיעים לכל היותר לתפקיד של מבזקנים. זה הכל. נכון, לוסי אהריש טיפסה די למעלה, אבל זה מקרה שנחשב נדיר".
עוד הוא טען: "החברה הישראלית מעדיפה להישאר חד גונית. היא חסרת יכולת להכיל אנשים מחוץ לחברה היהודית. רוב גדול מקרב הערבים רוצים להשתלב במערכות השונות במדינה, אבל הם מודרים".
תמר אסרף, דוברת המועצה האיזורית מטה בנימין, אמרה כי כלי התקשורת המרכזיים נכשלו בהבאת סיפורים מהמתרחש בחברה הערבית, החרדית וגם מהמגזר ההתיישבות ביהודה ושומרון. "מצאתי דרך להתגבר חלקית על המצב הבעייתי הזה", היא סיפרה. " מכיוון שהתקשורת אינה להוטה אחר סיפורים חיוביים מהנעשה בהתנחלויות, פתחתי בלוג שנקרא 'מתנחלות ברשת' ובו מתפרסמים פוסטים על החיים ביהודה ושומרון וכבר הגענו ללמעלה מ-100 אלף צפיות". אסרף סיפרה כי באחרונה היא ניסתה לעניין כמה עיתונים מרכזיים כדי שידווחו על שביל אופניים חדש שנסלל ביהודה ושומרון, החולף על פני נופים מקסימים, ואולם שום עיתון לא היה מוכן לפרסם כתבה בנושא. "הבלוג שפתחתי מאפשר לנו להתגבר על המחסום הגבוה שהציבו בפנינו", היא סיכמה.
אייל מלובן, חבר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, אמר שקיימת אפלייה של נשים בעיתונות, המקבלת ביטוי, לדוגמא, בכך שמתוך 124 עיתונאים שקיבלו עד כה את פרס סוקולוב לעיתונות, רק 12 הן נשים. לדבריו, במיוחד מודרות מהתקשורת הנשים הערביות. "מועצת הרשות החליטה להקים בעוד כחודשיים ערוץ חדש בשפה הערבית, ואולי בו יוכלו נשים ערביות לקבל ביטוי", הוא אמר.
על כך העיר לו ח"כ בהלול: "זו בדיוק הבעיה. אתם מקימים ערוצים יעודיים הפונים לפלח אוכלוסיה מאוד מוגדר. בערוצים אלה, שאין להם הרבה צופים אוכלוסיות מודרות יכולים להשתלב, אבל זה לא פותר את בעיית אי הייצוג של אוכלוסיות אלה בערוצי התקשורת המרכזיים".
עינאק מואסי, סופרת ואשת תקשורת, סיפרה שהיא נתקלת בחסמים "בגלל הלבוש המסורתי שלי". יחד עם זאת היא קראה לערבים המבקשים להשתלב בעיתונות הישראלית המיינסטרימית "לגלות את נקודות החוזקה שלהם ולהתמקד בהם, כדי לנסות ולהגישם את חלומם". לדבריה, זו משימה לא פשוטה, מכיוון שהתקשורת אינה נוטה לבטא את המתרחש במגזר העברי ואינה מעוניינת לשלב בתוכה כתבים ועורכים ערבים. "התקשורת אמורה להיות 'נאורה', אבל במציאות היא חוטאת חטא חמור כאשר היא אינה משלבת ערבים ובורחת מלעסוק בחשיפת החברה הערבית".
ח"כ בהלול הוסיף: "כלי התקשורת המרכזיים אינם אוהבים לארח אינטלקטואלים ערבים בפאנלים בנושאים שונים. הם מעדיפים להציג את המגזר הערבי רק ברגעי הסבל שלו. לא פלא שהרוב הציבור הישראלי מגלה בורות בכל הקשור לחברה הערבית. התקשורת הישראלית נושאת באחריות לא מבוטלת לכך. היא למעשה מועלת בתפקידה וביעודה"

צפו: הכנסת דחתה בקשה לדון בסגירת חנויות בשבת באשדוד

kan-ashdod.co.il
פנייה לקיים דיון במליאת הכנסת בנושא החלטתו של ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי , לסגור חנויות בשבת ולהטיל קנסות על אלו שיפתחו נדחתה בטענה כי “לא צריך ללבות את האש”

ח”כ קסניה סבטלובה פנתה יחד עם ח”כ דב חנין בבקשה לקיים דיון במליאת הכנסת בנושא החלטתו של ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי לסגור חנויות בשבת ולהטיל קנסות על אלו שיפתחו, אך נשיאות הכנסת דחתה בישיבתה שהתקיימה ביום שני (22 בינואר) את הבקשה בטענה כי “לא צריך ללבות את האש”.

סבטלובה לא ויתרה ובקשה לערער על ההחלטה, ובערעור דנה היום (יום רביעי 24 בינואר) ועדת הכנסת בראשות ח”כ מיקי (מכלוף) זוהר, שדחתה גם היא את הערעור.
ח”כ סבטלובה: “הנושא שבקשתי להעלות לסדר היום יחד עם חברי ח”כ דב חנין הוא חשוב. זו כבר ההפגנה שניה בעקבות החלטתו של אנו מודאגים מכך שחלו גילויי גזענות קשים, בין היתר מקרב עובדי העירייה כמו הגב’ זהבה אזרן, נגד האנשים שמשתתפים בהפגנות.

"לא נאפשר לסגור את העיר": אלפי תושבי אשדוד מפגינים ינד ההדתה

בעקבות הכוונה לאכוף בעיר את החוק האוסר את פתיחתם של עסקים בשבת, והכפייה הדתית, הגיעו התושבים בפעם השלישית למחאה מול בניין העירייה. התושבים טענו כי ראש העיר לסרי משתף פעולה עם גורמים המקדמים כפייה דתית. "המאבק פה הוא על החופש שלנו

"לא נאפשר לסגור את העיר": אלפי תושבי אשדוד מפגינים נגד ההדתה
צילום: שי מכלוף
אלפים מתושבי אשדוד הגיעו הערב (שבת) בפעם השלישית ברציפות להפגין מול בניין העירייה במחאה על הכוונה לסגור עסקים בשב ועל ההדתה ברחבי העיר. כ-1,500 מתושבי אשדוד הגיעו למתחם העירייה למרות מזג האוויר הסוער. המפגינים מניפים שלטים הקוראים לראש העיר דר יחיאל לסרי להתפטר, "להיות עם חופשי בארצנו" ו"אשדודים מסרבים להיות אויבים. לסרי, אטימותך תוביל למלחמת אחים".אריה, אחד המפגינים במקום אמר כי "הגעתי לכאן כדי להחזיר את אשדוד לקדמותה. יש כפיה דתית, אין לצעירים מקומות בילוי וגם לא למבוגרים. אנחנו נגד כפיה דתית ורוצים לתת לכולם לחיות כפי שהם רוצים לחיות. לא נפריע לחרדים אבל שהם לא יפריעו לנו. למה שקורה במדינה, לכניעה בחרדים, יש השפעה על מה שקורה באשדוד". אשתו איילה הסבירה כי "מה שקורה בעיר הוא לא בסדר. אנחנו רוצים לחיות עם כולם בשלום. אין ברירה. חייבים להחליף את ראש העיר".
הפגנה נגד הכפייה הדתית באשדוד 27 בינאור 2018 (שי מכלוף)
ההפגנה באשדוד, הערב (צילום: שי מכלוף)

ח"כ אילן גלאון (מרצ) שהגיע להפגנה אמר כי "אשדוד זו עיר ההכלה מאז שנוסדה. גרתי בשכונה ליד בית כנסת. הילדים הלכו לבית כנסת ואחר כך לים. הכל היה מקובל. להדליק נרות בשבת ואז את הסיגריה מהנרות, והכפייה הזאת לא תתקבל. כשהייתי סגן ראש העירייה פתחנו את כל האזור המערבי באופן מוחלט. גם המתקנים העירוניים הציבוריים היו פתוחים בשלב. זה היה 'חיה ותן לחיות'. כל אחד הולך על פי דרכו בסוף השבוע".ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) אמר בהפגנה כי "לא נאפשר לאף אחד לחלק ציונים ביהדות, ואיש לא יקבע לנו איך לבלות בשבת שלנו – שבת ישראלית. נגרום לממשלה הזאת להתעורר ולהבין כי לא נשלים עם חוק המרכולים ועם חוקים הזויים אחרים. כשם שאנו לא כופים את דרך חיינו על אחרים, לא נסכים לכפייה דתית. יש כאן ותיקים ועולים. זו אינה הפגנה מגזרית – היא של כולנו. בעוד במקומות רבים ברחבי הארץ שמבקשים ישראל יהודית – לא אורתודוקסית. דמוקרטית וחופשית – לא מדינת הלכה".
הפגנה נגד הכפייה הדתית באשדוד 27 בינאור 2018 (שי מכלוף)
ההפגנה באשדוד, הערב (צילום: שי מכלוף)

הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

ראש העירייה יחיאל לסרי, הגיב השבוע לראשונה על המחאה בעירו נגד סגירת בתי עסק בשבת והחלת חוק המרכולים עליה. "התפתחויות חדשות בחיי העיר בשנים האחרונות, הובילו להפרת האיזון באופיה של השבת באשדוד ואני נחוש להשיב את המצב על כנו ולהחזיר את העיר לשביל הזהב ולשקט הפנימי המאפיין אותה, תחת הפשרות וההסכמות שהיו מקובלות בעבר", כתב בעמוד הפייסבוק שלו.סיון מרילי בת ה-35, תושבת רובע ג' באשדוד סיפרה כי "מה שהביא אותי לתוך המאבק היה הצעד שנקט לסרי לפני כשבועיים, בכך שהורה לשלוח פקחים לחלק התראות בשלושה מתחמים שהיו מחוץ לתחום, ושהוסכם עליהם מראש במסגרת הסטטוס קוו בעיר, פעולה שבוצעה בניגוד לדעת הרוב העיר. מתחם הביג פאשן, מתחם הסטאר סנטר ובתי העסק בטיילת לאורך קו החוף. מדובר במתחמי בילוי שממוקמים בפאתי העיר, שאין להם נגיעה לציבור החרדי, רחוקים מרובעים מיושבים. לא נאפשר לאף גורם לסגור לנו את העיר ופנינו מופנות למאבק בלתי מתפשר עד שנביא לביטול מוחלט של הוראת הקנסות ותיקון לחוק העזר העירוני".
הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

הפגנה באשדוד על פתיחת עסקים בשבת, אשדוד, 20 בינואר 2018 (לירון מולדובן )
ההפגנה באשדוד, בשבוע שעבר (צילום: לירון מולדובן)

השדולה החילונית בכנסת מתכנסת לראשונה; יו"ר השדולה ח"כ תמר זנדברג:"הציבור החילוני לא מטומטם למרות שיש מי שחושב שהוא כזה. כל פעם שמתגרים בנו אנחנו יוצאים מנצחים"

תאריך: 16.1.18

לאחר אישורו של חוק המרכולים בכנסת בשבוע שעבר, התכנסה היום (שלישי) לראשונה השדולה החילונית בכנסת בהובלתם של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) לכינוס ראשון בהשתתפות הורים ובני נוער מ"הפורום החילוני". להשקת השדולה לא הגיע אף חבר כנסת מהקואליציה (גם לא ממפלגות כולנו וישראל ביתנו) וגם לא חבר כנסת ממפלגת האופוזיציה יש עתיד.
חברי כנסת רבים לקחו חלק במפגש השדולה, ואמרו בין השאר את הדברים הבאים:

יו"ר השדולה, ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "אם החלטתם להרוג את הסטטוס קוו, יש לנו חדשות בשבילכם, אנחנו בעד וזה יהיה לכיוון שלנו. תחבורה בשבת, נישואים אזרחיים, הפסקת ההפרדה המגדרית – אנחנו הולכים עד הסוף.
"הציבור החילוני לא מטומטם למרות שיש מי שחושב שהוא כזה. כל פעם שמתגרים בנו יותר מידי אנחנו יוצאים מנצחים. ככה קרה עם הטלוויזיה בשבת ועם בתי הקולנוע וככה יקרה עם תחבורה בשבת ושאר הנושאים. העובדה שרק שלושה ח"כים הסכימו לשבת בשדולה הזאת, מדגישים כמה היא נחוצה. הפער בין כמות האנשים האדירה שהגיעה לפה לעומת ההיענות של הח"כים אומר הכל – הציבור הפנים את מה שהכנסת טרם הפנימה, יש ציבור חילוני בישראל וגם לו יש זכויות.
"אנחנו לא בודקים אף אחד בציציות. קידוש בשישי וכדורגל בשבת זה בסדר, אבל אנחנו לא מוכנים לראות את ישראל מתקפלת ונלחצת מהפרדה מגדרית. אנחנו לא מתכוונים לחנך את הילדים שלנו כאילו מי שלא מאמין באלוהים שווה פחות.היהדות שלנו היא מתקדמת, היא קיימת והיא חילונית. השבת שלנו לא תחסם בגלל שדרעי מתנדנד על אחוז החסימה. שלטון האייתולות זה לא בישראל".

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני), יו"ר משותף: "כיום המילה 'חילוניות' מפחידה פוליטיקאים, בגלל הצלחתה של תעמולה הטוענת שיש ניגוד בין חילוניות ליהדות, וכך הופכת החילוניות למילת גנאי. אולם אין מדובר במילה אנטי דתית, אלא בהגדרה המייצגת את רוב אזרחי המדינה, ולכן היא ממלכתית. הציבור החילוני, הממלכתי, שמהווה את רוב הציבור הישראלי, נמצא תחת מתקפה של גורמים אינטרסנטיים המובילים כפייה דתית, או בשמה הנוסף – הדתה, במרחב הציבורי. עלינו להיאבק בכך למען החופש לבחור את הערכים על פיהם אנו חיים ומחנכים את ילדינו".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): מי היה חושב שבכנסת ישראל בשנת 2018 צריך להיות אמיץ כדי להצטרף לשדולה החילונית? החילונים הם מרבית הציבור בישראל, והגיעה העת כי נבחרי הציבור, בכל המפלגות, יפנימו זאת.למתנחלים יש לובי, גם לחרדים. הם לא רוב אך נוהגים ככזה. לעומת זו, אנו רוב ברור ומובהק. זכותנו שאיש לא יכתיב לנו כיצד לחיות ולהתנהג, כיצד להתחתן, להתגרש, או אפילו להקבר בארצנו. אין ״יהודים טובים יותר ויהודים טובים פחות״. אנו מאמינים ב״חיה ותן לחיות״ ומצפים שכך ינהגו גם כלפינו, החילונים״.

ח"כ ד"ר נחמן שי (המחנה הציוני): "עיתוי השדולה נפל בעיצומו של קרב. בעת שאנו מותקפים ע"י קבוצה חרדית, שמנסה להכריח את כלל הציבור לאמץ אורח חיים השונה לחלוטין ממה שהוא רוצה ורגיל. בחדרי חדרים נתפס אמש גפני מודה בכך שהם מחויבים לשינוי הסטטוס קוו במדינת ישראל, ולא לשימורו, כפי שהצהירו. יהדות אינה רק דת. אם היא הייתה רק דת, מדינת ישראל לא הייתה קמה. לא נותנים מדינות לדתות אלא ללאומים".
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "אני רוצה מדינה דמוקרטית, שמאפשרת לכל אחת ואחד להיות יהודייה ויהודי או לא יהודייה ולא יהודי כמו שהוא או היא רוצה. וצריך להגיד דבר אחרון, שימו לב מה קרה לנו עוד באובדן של הממלכתיות החילונית. מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, היא היום המדינה היחידה בעולם שלא מכירה בכל סוגי היהודיות והיהודים באותה מידה. אין משהו שממחיש את האיום של האורתודוקסיה על הקיום היהודי היום יותר מאשר הדבר הזה".
ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני): "החילוניות לא צריכה להפוך לתנועה אידיאולוגית ששואפלת לחלן את האחר, אלא להבטיח שאלה האחוזים בפרשנויות שונות של יהדות, וביניהן יהדות כתרבות ויהדות שאינה מחייבת כפיפות מלאה להלכה, יוכלו לקיים את אורח חייהם מבלי להתמודד עם כפייה דתית והדתה".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אני אתאיסט גאה בעזרת השם. לא הרגשתי מאוים כשבאתי הנה, חשוב מאוד לקיומנו, אני לא צוחק. החילוניות שלנו עומדת על שני רגליים מוצקות מאוד- דרך ארץ קודמת לתורה, זה כל הסיפור. אנחנו לא יכולים להתעלם מהמסורת היהודית שאנחנו באים ממנה, וחלקנו אף אוהבים אותה. אני אוהב יהדות, אבל אני גאה מאוד באתאיסטיות שלי, ואני חושב שלי אין סתירה ביניהם. אנשים אתאיסטיים יכולים להכיל אנשים דתיים, אבל הפוך זה לא קורה, ועל זה צריך להיאבק."
ח"כ מוסי רז (מרצ): "העניין של הדתה, זאת תופעה זרה לנו, זרה למדינה, ואנחנו חייבים לעצור אותה. אנחנו החילונים כנראה הפכנו למיעוט במדינת ישראל, כדאי שנפנים את הדבר הזה. אנחנו צריכים להיאבק על הזכויות שלנו, כאן ומחוץ לבית הזה. אפילו כדי לראות טלוויזיה בשבת, עו"ד רסלר היה צריך ללכת לבית המשפט העליון בבג"ץ. כדי לצפות בקולנוע בשבת היינו זקוקים לפסיקה של איילה פוקצ'ה, אחרת זה לא היה קורה. לאכול במסעדות בשבת, היינו צריכים ללכת במשך חודשים ארוכים להפגין מול המי ומי."

ח"כ עודד פורר מסיעת 'ישראל ביתנו' אמר ברשתות החברתיות על התכנסות השדולה (שבה לא נכח):"זו לא השדולה החילונית בכנסת זו השדולה השמאלנית בכנסת."

3 מתוך 120: הח"כים מפחדים להצטרף לשדולה החילונית

31.12.2017

yediot.co.il

קבוצת הורים יזמה הקמת שדולה נגד הדתה שמטרתה "לקדם את התרבות והזהות החילונית" • ח"כ זנדברג הרימה את הכפפה, אבל רק שני חברי כנסת התגייסו למערכה • אפילו נציג אחד מסיעות יש עתיד, ישראל ביתנו וכולנו לא הצטרף

עמיחי אתאלי, כתבנו בכנסת

יותר ממאה שדולות של חברי כנסת פועלות כדי לקדם נושאים שונים, מהמאבק בשחיתות ועד חיזוק היחסים עם אמריקה הלטינית. אבל מתברר שלהקים שדולה שמניפה את הדגל החילוני זו משימה כמעט בלתי־אפשרית.

 

רק שלושה ח"כים הצטרפו לשדולה נגד הדתה, שהקימה חברת הכנסת תמר זנדברג ממרצ. את הקמת השדולה יזם "הפורום החילוני", קבוצת הורים הנאבקת בהדתה במערכת החינוך בפרט ובציבוריות הישראלית בכלל. הפורום פנה אל ח"כ זנדברג, וזו הרימה את הכפפה וצירפה אליה את חברי הכנסת עמר בר לב וקסניה סבטלובה מהמחנה הציוני. מטרת השדולה, אומרת זנדברג, היא "לקדם את התרבות והזהות החילונית, שבה מחזיקים מרבית אזרחי ישראל, המבקשים לחנך את ילדיהם ברוח ערכים חילוניים, פלורליסטיים ודמוקרטיים".

 

בעוד שבועיים תקיים השדולה החילונית את כנס היסוד שלה בכנסת יחד עם הפורום החילוני. לקראת האירוע שלח הפורום הזמנה לכל חברי הכנסת של סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו וכולנו – 26 ח"כים בסך הכל – והזמין אותם להצטרף לשדולה. אבל איש מהם לא נענה להזמנה. גם כמה מחברי הכנסת של המחנה הציוני שאליהם פנו, סירבו להצטרף. ח"כ זנדברג עדיין לא פנתה לחבריה במרצ, אך ההערכה היא שההיענות שם תהיה גדולה יותר.

 

לנוכח הסירוב מתכנן הפורום החילוני לצאת בקמפיין שכותרתו "שכחו מה זה להיות חילונים", עם תמונותיהם של יו"ר ישראל ביתנו השר אביגדור ליברמן, יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד, וח"כים מסיעת כולנו שמובילים קו ליברלי, כמו ח"כ מירב בן־ארי. "לא ייתכן שחברי כנסת המגדירים את עצמם חילונים נרתעים ממחויבות לבוחרים שלהם ונמנעים מהצעד ההצהרתי שבהצטרפות לשדולה החילונית", אומרים בפורום. "חברי הכנסת האלה מסרבים להילחם עבור הציבור שלהם ומפקירים את הזירה. כך קורה שהאינטרס החילוני בחינוך, במסחר ובצבא נרמס ברגל גסה".

 

ח"כ זנדברג מופתעת מהסירוב הגורף. "אנחנו ב־2018, אבל חברי כנסת ישראל עדיין מפחדים מלבטא את העמדות האמיתיות שלהם", היא אומרת. "אני מזהה במפלגות כמו ישראל ביתנו ויש עתיד ניסיון כושל ומלאכותי לקרוץ להלך רוח מדומין, שכביכול קיים בישראל, אבל אני חושבת שאלה מפלגות שקוראות בצורה שגויה לחלוטין את הציבור שלהן. החשש לא להרגיז אף אחד הוא שגוי גם מהותית וגם אלקטורלית, כי הציבור לא שם".

 

בסיעת ישראל ביתנו סירבו להגיב. תגובותיהן של סיעות יש עתיד וכולנו לא התקבלו עד מועד סגירת הגיליון.

 

הוועדה סיירה, הקיצונים התעמתו

 

את פניה של הוועדה קיבלו שלטים נוסח "נא לעבור רק בלבוש צנוע", "גברים בצד ימין של המדרגות ונשים בצד שמאל".

בן שאול , ו' בטבת תשע"ח 24/12/17

סיור הועדה בבית שמש

סיור הועדה בבית שמש

צילום: ללא

הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת סיירה הבוקר (ראשון) בבית שמש והביעה מחאתה על שלטי ההדרה המוצבים בפתח השכונות בהן מתגוררת אוכלוסיה חרדית-קיצונית.

לפני כשבועיים פסק בית המשפט העליון כי תפקידה של עיריית בית שמש להסיר את השלטים. בשבוע שעבר הגיעו עובדי העירייה לשכונה בגיבוי משטרת בית שמש והסירה את השלטים אולם השלטים נתלו בשנית. ביום רביעי האחרון שבה העיריה והסירה את השלטים בחסות החשכה.

במהלך סוף השבוע האחרון ניסה ח"כ ישראל אייכלר לבטל את הסיור בטענה כי מדובר בפרובוקציה. במסגרת מאמציו הוא פנה ליו"ר הכנסת בדירשה לבטל את הסיור. אולם הוא התקיים כמתוכנן.

מלבד חברי הוועדה לביקור הוזמנו גם נציגים של משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, המשרד לשוויון חברתי , פרקליטות המדינה, עיריית בית שמש, המרכז הרפורמי לדת ומדינה.

את פניה של הוועדה קיבלו שלטים נוסח "נא לעבור רק בלבוש צנוע", "גברים בצד ימין של המדרגות ונשים בצד שמאל". במהלך הביקור נרשמו עימותים מילוליים עם תושבים בשכונה שלא ראו בעין יפה את סיור הוועדה בשכונה.

יו"ר הוועדה ח"כ סלימאן אמרה בפתח הסיור כי "חשוב לי לומר שאנחנו לא כאן כדי להתריס או לעורר פרובוקציות. אם יהיו כאלה בדרך הן לא יהיו מצידנו. אנחנו כאן כי אנחנו עושות את המוטל עלינו, מגיעות למקומות בהם נשים הודיעו לנו שהן מרגישות מקופחות, שהן עוברות דיכוי והדרה".

לכלל נשות בית שמש אמרה כי "אם זו ההתנגדות שאנחנו ספגנו רק כי ביקשנו להגיע לסיור לימודי ממלכתי, אני רק יכולה לתאר לעצמי מה אתן עוברות כבר שנים. אנחנו כאן כדי שתדעו שאתן לא לבד".

ח”כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) שהשתתפה בסיור אמרה כי "עיריית בית שמש צריכה לעשות הרבה יותר כדי שכל תושבי ותושבות העיר יוכלו לחיות בשלום ולעבור בעיר בלי להיות חשופים להתנכלויות. העירייה חילקה 700 דו"חות, אך ממה ששמענו מתושבי ותושבות העיר ומהארגונים, אף אחד מהדו"חות לא שולם. לא מתבצעת אכיפה".

עוד הוסיפה כי "ההדרה הפושעת ממנה סובלות נשות העיר, ונשים בכל מקום בישראל, חייבת להיפסק. בית שמש שייכת לכולם, ולאף איש אין זכות לנהוג אחרת. אל לנו להסתפק בדרישה הזאת. נפעל לשם כך. זהו תפקידנו כמחוקקות, וכבנות אדם. אני קוראת לעירייה לעשות יותר, ולשר הפנים להתערב בדחיפות".

השפלה במשרד הפנים: עלה לארץ ב-1990, עבר ברית מילה – אבל תויג "רוסי" ו"נוצרי"

לאוניד וינשטיין עלה לארץ עם הוריו לפני 27 שנה מאוזבקיסטן. האיש, ששירת כקצין רפואה בצה"ל, פנה למשרד הפנים לעדכון פרטים במרשם האוכלוסין. לתדהמתו, במסמך שהונפק לו צוין כי הוא משתייך ללאום "רוסי" ולדת הנוצרית. וינשטיין, שעבר ברית מילה, זועם: "חפשי מדינה מי יילחם בשבילך"

"תחושת עלבון". וינשטיין

"תחושת עלבון". וינשטיין

כף רגלו לא דרכה מעולם ברוסיה, הוא לא הוטבל בכנסייה, והמצווה ההלכתית שאותה חווה הייתה דווקא ברית מילה בטקס יהודי. אבל כל אלה לא הפריעו למשרד הפנים לתייג את לאוניד וינשטיין, בן 31 מאזור המרכז, כשייך ללאום "רוסי" ולדת הנצרות. "זאת תחושת עלבון", אמר וינשטיין ל-ynet בעקבות מסמך רשמי שקיבל ביום חמישי האחרון. לאחר שביקש הסברים לנכתב במסמך, השיבה לדבריו הפקידה במשרד הפנים: "ככה אומרים לנו לרשום עכשיו, חייבים לרשום דת ולאום לכולם".

 

הוא עלה לארץ מאוזבקיסטן ב-1990 כשהיה בן ארבע וחצי עם אם שדתה אינה מוגדרת ואב יהודי. האב אף הביע נכונות לעלות לישראל כבר ב-1979 ובשל כך ישב בכלא שלוש שנים ונמנה עם אסירי ציון. "אבא שלי נעצר כי רצה לעלות לישראל, הוא היה מסורב עלייה. אנחנו משפחה ציונית, אבל כשאתה בא למשרד הפנים אחרי כל כך הרבה שנים במדינה ומתייגים אותך 'רוסי' ו'נוצרי' זו תחושה קשה", אמר וינשטיין.

 

לדברי וינשטיין, "לפני שנה התחתנתי בחו"ל ורציתי לעדכן את הפרטים שלי ושיצוין גם פה שאני נשוי. הלכתי למשרד הפנים להוציא תמצית רישום של מרשם האוכלוסין לצורך עדכון הפרטים שלי, וקיבלתי את המסמך שעליו רשום שהלאום הוא רוסי ובדת נכתב 'נוצרי'".

המסמך של משרד הפנים: לאום "רוסי, דת "נוצרי"

המסמך של משרד הפנים: לאום "רוסי, דת "נוצרי"

תעודת הזהות של וינשטיין

תעודת הזהות של וינשטיין

האיש החליט לא לשתוק על ההשפלה שספג, ובחר לפרסם בפייסבוק את תחושותיו. "רמת ייאוש ותסכול ממדינת ישראל – 10 מתוך 10", ציין וינשטיין בפוסט. "היום, 14.12.17 גיליתי לראשונה שאחרי יותר מ-27 שנים במדינת ישראל, ארבע שנים בצבא (שנה קבע), מילואים של 10 שנים בתור קצין רפואה – מדינת ישראל החליטה שהיא מתייגת אותי בלאום 'רוסי' (כן, כן, אפילו עדיין לא זכיתי להיות ישראלי) ושאני בעצם 'נוצרי'".

 

הוא הוסיף בפוסט כי "אז הנה הפתעה – מעולם לא הוטבלתי בכנסיה כדי להיות 'נוצרי'. כף רגלי מעולם לא דרכה בשטחה של רוסיה. אין לי כל קשר לרוסיה ואפילו אימא לא נולדה ברוסיה (אין לי שום דברים נגד רוסים אבל בכל זאת אני פשוט לא). עובדת היותה של אימא לא יהודייה לא היה חדש לי אבל בברית המועצות מה לעשות, דת הייתה נגד החוק ולכן לא הייתה דת. אבא דרך אגב יהודי, ואפילו עברתי ברית מילה. אבל הרי מה זה משנה? ככה הפקידים החליטו.

 

"כשהראיתי לפקידת הרישום ('ראש ענף') במשרד הפנים שאפילו בתעודת הזהות שלי לא רשום 'רוסי' וגם בדרכון לא רשום 'רוסי' או 'נוצרי' אלא אזרח ישראלי – היא אמרה 'אבל כשהגעת לארץ ככה חתמת'. (הייתי בן 4.5 כשעליתי לארץ אבל מה זה משנה נכון? חתמתי…). כשהבינה את השטות המביכה שהיא אמרה היא הודתה 'ככה אומרים לנו לרשום עכשיו, חייבים לרשום דת ולאום לכולם'".

 

למה לתייג אותי בתור רוסי?

עם יציאתו מלשכת משרד הפנים הבין וינשטיין שאין לו עם מי לדבר. "זאת הרגשה קשה ומשפילה, למה צריך את כל התיוגים האלה? למה זה חשוג לתייג אותי בתור רוסי? אני לא מצליח למצוא רציונל לזה".

 

בסיום הפוסט כתב וינשטיין: "אז הנה, למרות שכל חיי אני חי במדינת ישראל ולמרות שמעולם לא החזקתי דרכון ו/או אזרחות 'רוסית' אני מסתבר רוסי, לא ישראלי. לכן מדינה יקרה וכל מי שמנהל אותה – לכי לחפש מי ישלם לך מסים, מי יילחם בשבילך במלחמות ומי ירצה את טובתך בעתיד. אני איתך ועם ההזויים שמנהלים את המדינה הזאת – סיימתי. 10 קבין של גזענות וטמטום ירדו על העולם וכולם נחתו על מדינת היהודים".

הפוסט של וינשטיין

הפוסט של וינשטיין

"דורשת להפסיק את היחס הפסול". ח"כ סבטלובה (צילום: גיל יוחנן)

"דורשת להפסיק את היחס הפסול". ח"כ סבטלובה(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) פנתה בנושא בשאילתה לשר הפנים: "כיצד ייתכן שאזרח ישראלי שמעולם לא ביקר ברוסיה, ומוצא הוריו אינו רוסי, כתוב במסמכים הרשמיים כבעל לאום רוסי?", ציינה סבטלובה בפנייתה. לדבריה, "לאוניד וינשטיין הוא אזרח ישראלי שמעולם לא ביקר ברוסיה או החזיק אזרחות רוסית, ואף הוריו אינם ממוצאי רוסי, אך משרד הפנים החליט על דעת אנשיו לכתוב בסעיף הלאום במסמכים הרשמיים כי הוא רוסי.

 

"אם לא די בכך, למרות שמעולם לא הוטבל לנצרות, אביו יהודי ואמו חסרת דת, עוד נכתב בתעודות כי דתו היא נצרות. האם מדובר בטעות? בורות? דעות קדומות? אולי כל הדברים האלו גם יחד? אני לא מסתפקת בתשובות מהשר, אני דורשת גם להפסיק את היחס הכל כך פסול, כל כך פוגעני, למספר גדול של ישראלים שלהם אין בית אחר בעולם".

 

טרם נמסרה תגובת משרד הפנים לכתבה.

מורן אזולאי השתתפה בהכנת הידיעה

לפנייה לכתב/ת 

ובחרת בנו- להיות אחת מאיתנו

30 מאיי.2017

חברות וחברים יקרים,

מגילת רות, המגילה אותה אנו קוראים בחג השבועות, מדברת על קבלת האחר באהבה והערכה הדדית. ללא חשדנות כלפי בת מואב-אוייב ישראל .

די היה שרות תאמר לחמותה נעמי : עמך-עמי, אלוהייך- אלוהי, באשר תלכי-אלך.
נעמי פרשה את זרועותיה וקיבלה את כלתה המואביה בחיבוק גדול וחם.

על בסיס האנושיות הפשוטה, אהבה ושאיפה לעתיד טוב יותר, הפכו שתי הנשים שותפות לגורל, כשנעמי מעודדת את כלתה האלמנה להנשא לבועז ולבנות חיים חדשים.
ברבות הימים הן הפכו להיות האמהות המולידות של דוד מלך ישראל. וכל השאר מסופר בדברי הימים.

מה היה קורה לרות היום, אם היתה מבקשת להיות חלק מעם ישראל?

אין ספק שבדרך לגיור היא היתה עוברת שבעת מדורי גהינום וגם אז , קרוב לנקודת הסיום, בכלל לא בטוח שהיתה מקבלת את תעודת ההכשר הנכספת ליהדותה.
זה תלוי מאיזה זרם הרב, האם הרבנות האורתודוקסית מכירה בו? האם מלחמות היוקרה בין הרבנים המוסמכים מטעם המדינה – יאפשרו את אישור הגיור?
האם היא הופכת לדתיה שומרת מצוות אדוקה ולא סתם יהודיה חילונית בעלת ערכי מוסר?

כמה אבני נגף ויסורים צריך להעמיד בפני אלו שבחרו להשתייך אלינו?
מי בכלל הסמיך קבוצה אחת מסויימת להיות בעלת תו ההכשר על הגיור ועל היהדות?
בטח לא האלוהים שאחראי לקשר בין נעמי ורות ולהולדת דוד המלך.

לכבוד חג השבועות, אני מאחלת שהזרועות הללו יפתחו שוב ויקבלו אל חיקן את כל הזרמים ביהדות, עבור כל היהודיות והיהודים בעולם, הבוחרים להשתייך לכאן ולקשור את גורלם בגורל עמנו.

ועוד משהו חשוב. היום, בערב שבועות אנו נזכרים גם בקורבנות הפרהוד, אותן פרעות רצחניות שהתרחשו בבגדאד בזמן חג השבועות, בשנת 1941. כ 180 יהודים נרצחו אז, כ 2000 נפצעו, עשרות אלפי בתים נבזזו. אנו זוכרים את הקורבנות, יהי זכרם ברוך.