“חוק עונש מוות למחבלים – חלק מתכנית ריאליטי “הישרדות” של ראש הממשלה ושר הביטחון”

חברים יקרים, השב”כ התריע כי אם יעבור החוק, הוא עשוי להביא לחטיפות יהודים בעולם, אך מה זה לעומת חוק פופוליסטי ולא ישים שיעזור לשרידות הממשלה?

הבוקר, דיברתי על כך בתכנית הבוקר של ערוץ 10.

צפו כאן:

השפלה במשרד הפנים: עלה לארץ ב-1990, עבר ברית מילה – אבל תויג "רוסי" ו"נוצרי"

לאוניד וינשטיין עלה לארץ עם הוריו לפני 27 שנה מאוזבקיסטן. האיש, ששירת כקצין רפואה בצה"ל, פנה למשרד הפנים לעדכון פרטים במרשם האוכלוסין. לתדהמתו, במסמך שהונפק לו צוין כי הוא משתייך ללאום "רוסי" ולדת הנוצרית. וינשטיין, שעבר ברית מילה, זועם: "חפשי מדינה מי יילחם בשבילך"

"תחושת עלבון". וינשטיין

"תחושת עלבון". וינשטיין

כף רגלו לא דרכה מעולם ברוסיה, הוא לא הוטבל בכנסייה, והמצווה ההלכתית שאותה חווה הייתה דווקא ברית מילה בטקס יהודי. אבל כל אלה לא הפריעו למשרד הפנים לתייג את לאוניד וינשטיין, בן 31 מאזור המרכז, כשייך ללאום "רוסי" ולדת הנצרות. "זאת תחושת עלבון", אמר וינשטיין ל-ynet בעקבות מסמך רשמי שקיבל ביום חמישי האחרון. לאחר שביקש הסברים לנכתב במסמך, השיבה לדבריו הפקידה במשרד הפנים: "ככה אומרים לנו לרשום עכשיו, חייבים לרשום דת ולאום לכולם".

 

הוא עלה לארץ מאוזבקיסטן ב-1990 כשהיה בן ארבע וחצי עם אם שדתה אינה מוגדרת ואב יהודי. האב אף הביע נכונות לעלות לישראל כבר ב-1979 ובשל כך ישב בכלא שלוש שנים ונמנה עם אסירי ציון. "אבא שלי נעצר כי רצה לעלות לישראל, הוא היה מסורב עלייה. אנחנו משפחה ציונית, אבל כשאתה בא למשרד הפנים אחרי כל כך הרבה שנים במדינה ומתייגים אותך 'רוסי' ו'נוצרי' זו תחושה קשה", אמר וינשטיין.

 

לדברי וינשטיין, "לפני שנה התחתנתי בחו"ל ורציתי לעדכן את הפרטים שלי ושיצוין גם פה שאני נשוי. הלכתי למשרד הפנים להוציא תמצית רישום של מרשם האוכלוסין לצורך עדכון הפרטים שלי, וקיבלתי את המסמך שעליו רשום שהלאום הוא רוסי ובדת נכתב 'נוצרי'".

המסמך של משרד הפנים: לאום "רוסי, דת "נוצרי"

המסמך של משרד הפנים: לאום "רוסי, דת "נוצרי"

תעודת הזהות של וינשטיין

תעודת הזהות של וינשטיין

האיש החליט לא לשתוק על ההשפלה שספג, ובחר לפרסם בפייסבוק את תחושותיו. "רמת ייאוש ותסכול ממדינת ישראל – 10 מתוך 10", ציין וינשטיין בפוסט. "היום, 14.12.17 גיליתי לראשונה שאחרי יותר מ-27 שנים במדינת ישראל, ארבע שנים בצבא (שנה קבע), מילואים של 10 שנים בתור קצין רפואה – מדינת ישראל החליטה שהיא מתייגת אותי בלאום 'רוסי' (כן, כן, אפילו עדיין לא זכיתי להיות ישראלי) ושאני בעצם 'נוצרי'".

 

הוא הוסיף בפוסט כי "אז הנה הפתעה – מעולם לא הוטבלתי בכנסיה כדי להיות 'נוצרי'. כף רגלי מעולם לא דרכה בשטחה של רוסיה. אין לי כל קשר לרוסיה ואפילו אימא לא נולדה ברוסיה (אין לי שום דברים נגד רוסים אבל בכל זאת אני פשוט לא). עובדת היותה של אימא לא יהודייה לא היה חדש לי אבל בברית המועצות מה לעשות, דת הייתה נגד החוק ולכן לא הייתה דת. אבא דרך אגב יהודי, ואפילו עברתי ברית מילה. אבל הרי מה זה משנה? ככה הפקידים החליטו.

 

"כשהראיתי לפקידת הרישום ('ראש ענף') במשרד הפנים שאפילו בתעודת הזהות שלי לא רשום 'רוסי' וגם בדרכון לא רשום 'רוסי' או 'נוצרי' אלא אזרח ישראלי – היא אמרה 'אבל כשהגעת לארץ ככה חתמת'. (הייתי בן 4.5 כשעליתי לארץ אבל מה זה משנה נכון? חתמתי…). כשהבינה את השטות המביכה שהיא אמרה היא הודתה 'ככה אומרים לנו לרשום עכשיו, חייבים לרשום דת ולאום לכולם'".

 

למה לתייג אותי בתור רוסי?

עם יציאתו מלשכת משרד הפנים הבין וינשטיין שאין לו עם מי לדבר. "זאת הרגשה קשה ומשפילה, למה צריך את כל התיוגים האלה? למה זה חשוג לתייג אותי בתור רוסי? אני לא מצליח למצוא רציונל לזה".

 

בסיום הפוסט כתב וינשטיין: "אז הנה, למרות שכל חיי אני חי במדינת ישראל ולמרות שמעולם לא החזקתי דרכון ו/או אזרחות 'רוסית' אני מסתבר רוסי, לא ישראלי. לכן מדינה יקרה וכל מי שמנהל אותה – לכי לחפש מי ישלם לך מסים, מי יילחם בשבילך במלחמות ומי ירצה את טובתך בעתיד. אני איתך ועם ההזויים שמנהלים את המדינה הזאת – סיימתי. 10 קבין של גזענות וטמטום ירדו על העולם וכולם נחתו על מדינת היהודים".

הפוסט של וינשטיין

הפוסט של וינשטיין

"דורשת להפסיק את היחס הפסול". ח"כ סבטלובה (צילום: גיל יוחנן)

"דורשת להפסיק את היחס הפסול". ח"כ סבטלובה(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) פנתה בנושא בשאילתה לשר הפנים: "כיצד ייתכן שאזרח ישראלי שמעולם לא ביקר ברוסיה, ומוצא הוריו אינו רוסי, כתוב במסמכים הרשמיים כבעל לאום רוסי?", ציינה סבטלובה בפנייתה. לדבריה, "לאוניד וינשטיין הוא אזרח ישראלי שמעולם לא ביקר ברוסיה או החזיק אזרחות רוסית, ואף הוריו אינם ממוצאי רוסי, אך משרד הפנים החליט על דעת אנשיו לכתוב בסעיף הלאום במסמכים הרשמיים כי הוא רוסי.

 

"אם לא די בכך, למרות שמעולם לא הוטבל לנצרות, אביו יהודי ואמו חסרת דת, עוד נכתב בתעודות כי דתו היא נצרות. האם מדובר בטעות? בורות? דעות קדומות? אולי כל הדברים האלו גם יחד? אני לא מסתפקת בתשובות מהשר, אני דורשת גם להפסיק את היחס הכל כך פסול, כל כך פוגעני, למספר גדול של ישראלים שלהם אין בית אחר בעולם".

 

טרם נמסרה תגובת משרד הפנים לכתבה.

מורן אזולאי השתתפה בהכנת הידיעה

לפנייה לכתב/ת 

הממשלה זורקת את רוב החברה הישראלית על חשבון עמונה

img_2927

לא צפון, לא דרום, לא קשישים, לא עולים. לא פריפריה ולא חינוך ממלכתי. הממשלה זורקת את רוב החברה הישראלית על חשבון עמונה והצוללות.

חברים יקרים, השבוע עומד לעבור בכנסת אחד התקציבים היותר מנותקים ואכזריים שנראו כאן בשנים האחרונות. החלטות שנלקחו בחטף, הסכמים קואליציוניים צרים וסקטוריאליים, חוסר של כמיליארד שקל בתקציב שהולך ליפול על הכתפיים של האוכלוסיות החלשות ביותר, ובעיקר ניתוק מוחלט של מקבלי ההחלטות מהמצב החברתי ומהפער הכלכלי ההולך וגדל – כל אלו יצרו תקציב שאינו מתמקד באזרחים, אלא באינטרסים.

רק לפני שבוע נחשפנו לשני דו"חות מזעזעים על מצב העוני בישראל, אחד הוא דו"ח אלטרנטיבי של ארגון לתת (שאותו מיהרו לתקוף חברי הממשלה), ואחד של המדינה עצמה – דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שהפלא ופלא לא היה כה רחוק במסקנותיו מדו"ח העוני האלטרנטיבי שאותו מיהרו כל כך להשמיץ.

הנתונים כמעט בלתי נתפסים: ישראל היא המדינה הענייה ביותר בקרב מדינות ה-oecd , וכל משפחה חמישית חיה מתחת לקו העוני. בסה"כ כ- 2.5 מיליון אזרחים עניים, שחלק לא מבוטל מהם עובד אבל פשוט לא מצליח לגמור את החודש. עובדים בשביל לשרוד – וגם זה לא מספיק. וזה, מבלי לדבר על המצב הקטסטרופלי של הקשישים בישראל: כל קשיש רביעי חי מתחת לקו העוני, ונאלץ להתקיים מהקצבה העלובה של הביטוח הלאומי.

ומה עשתה הממשלה בינתיים? האם נבנתה תכנית חירום לאומית להצלת שוק הדיור שעלה ב-30%? האם הוקצבו כספים לדיור הציבורי לעשרות אלפי משפחות שממתינות לשווא? האם קצבת הזקנה עלתה באופן שיאפשר קיום בכבוד? האם הוחזרה התכנית לחיזוק הצפון עם ההבטחה לתקצב אותה ב-1.8 מיליארד שקלים? האם נוספו עוד מיטות במערך הרפואה הציבורית?

כמובן שלא. לעומת זאת, התבשרנו היום שהתקציב האכזרי ממילא, הולך לקיצוץ רוחבי נוסף של יותר מ-3 מיליארד שקלים, בין היתר במשרדי הבריאות, הרווחה והחינוך. מדוע אתם שואלים? כדי לפנות כסף לפינוי עמונה ולהמשך שליטה על השידור הציבורי. זה סדר העדיפויות של ראש הממשלה: בריאות הציבור לא חשובה, אבל עמונה כן.

כדי להמחיש עד כמה הקיצוץ הרוחבי הזה מנותק מהעם, הנה דוגמא קטנה. השנה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים היה הגדול ביותר מזה חמש שנים: יותר מ-350 הרוגים, והשנה עוד לא הסתיימה. יש מחסור בתשתיות, באכיפה ובחינוך לזהירות בדרכים. מה עשתה הממשלה בתגובה? קיצצה כמיליון שקלים מתקציב הרשות לבטיחות בדרכים. התור של זכאי הסיוע בדיור ציבורי רק הולך וגדל, עשרות אלפי משפחות מחכות שנים ארוכות לדירה, מלאי הדירות הולך ומצטמצם והמצב קרוב לפיצוץ. מה עושה הממשלה? מקצצת בתקציב הקרוב יותר מ-30 מיליון שקלים שהיו אמורים ללכת לסיוע בשכ"ד לזכאים.

ואלו רק שתי דוגמאות מתוך מאות. כל קיצוץ שכזה הוא פחות שעות חינוך פרטניות לילדים שלכם, פחות מיטות פנויות ברפואה הציבורית, פחות תשתיות בדרכים, פחות תרופות שנכנסות לסל. אבל את ראש הממשלה זה כנראה לא מעניין. לא הנתונים של דו"ח העוני, לא הקיצוץ הרוחבי האכזרי, לא הפער הסוציו אקונומי ההולך וגדל, ולא האזרחים שכורעים תחת יוקר המחייה.

אנחנו נצביע נגד התקציב הגרוע הזה – כך אצפה גם מכל אותם חברי קואליציה להם אכפת מאזרחי מדינת ישראל שלתקציב הזה אין שום בשורה טובה עבורם.

למי שמציע חוק האוסר חקירות ראש ממשלה, כנראה יש מה להסתיר

13912410_1159194347473994_8985657129919410858_n

הפעם, דודי אמסלם בתפקיד השליח של נתניהו שמציע חוק שימנע חקירת ראשי ממשלה מכהנים.

חברים יקרים, מי שידיו נקיות לא צריך לחשוש מחקירות, ולא יקדם חוק כזה.
אחד מעקרונותיו של שלטון החוק הוא דין אחד לכולם.
ראש הממשלה הוא לא מעל החוק. יתרה מכך: גם אם אולי שכח, הוא עובד אצל הציבור, ועל כן, הסטנדרטים החלים עליו צריכים להיות מחמירים אף יותר.

נראה כי לתהייה של אמסלם ש"אין מדינה דמוקרטית אחת בעולם שראש ממשלתה מככב בתדירות כזו בענייני חקירות ופרשיות שונות" יש הסבר שונה לחלוטין ממה שהוא מניח.

חקירות משטרה התקיימו בעניינו של אהוד אולמרט בעת כהונתו.
גיליון סוף השבוע הראשון של העיתון "ישראל היום", כשעוד לא נהגו להפיץ עיתונים בסופי שבוע, היה גיליון מיוחד שהתייחס לחקירות אולמרט.
מעניין מה היה אומר אז ראש האופוזיציה נתניהו על חוק כזה, אם היה מוצע.

טוהר מידות וניקיון כפיים אינן המלצות. זהו תנאי הכרחי לכל מי שבחר בחיים הציבוריים.
על הציבור לדעת כי במי שמוביל אותו ומקבל החלטות בנוגע לגורלו נקי מרבב, ואין להעלות על הדעת כי יהיה חסין מחקירות ובדיקות בעניינו כמו כל אזרח.

אני קוראת לח"כ דודי אמסלם לגנוז את החוק המביך הזה, ולהזכר מהו תפקידה האמיתי של הכנסת: חקיקה למען הציבור ודרישת דין וחשבון מהממשלה. לא חקיקה למען ראש הממשלה וזלזול באינטיליגנציה של הציבור.

"עברית שפה קשה"

Screen Shot 2016-07-22 at 7.31.56 PM

13.07.2016

בשיר ידוע נאמר כי "עברית שפה קשה", וממשלת ישראל לא מקלה על העולים. היא מקשה עליהם.

הכנסת דחתה היום את הצעת החוק שלי שבקשה לאפשר לעולים ללמוד עברית, גם אם פספסו את ההזדמנות לעשות זאת מיד לאחר עלייתם כי היו צריכים להביא לחם הביתה ולפרנס את משפחתם.

צר לי על כך שכסף לעולים אין, אבל להתנחלויות ולמטרות מפוקפקות של הממשלה הזאת דווקא יש.

צפו בדברים שאמרתי היום במליאה.

למרות ביטול המתווה – שותפות לוויתן: "נפעל עם הממשלה לעמוד ביעדים ובראשם פיתוח לוויתן עד סוף 2019

tashtiot.co.il

28.03.2016

למרות ביטול המתווה – שותפות לוויתן: "נפעל עם הממשלה לעמוד ביעדים ובראשם פיתוח לוויתן עד סוף 2019"

מצעד ארוך של מגיבים מכל צדדי האינטרסים לגבי מתווה הגז הגיח הבוקר לאחר שאתמול (א') המתווה קיבל פרק זמן של שנה מבג"ץ להגיע לשולחן הכנסת ולעבור חקיקה שתסדיר אותו ותוציא ממנו את סעיף היציבות הרגולטורית שנועדה לסנדל את הממשלה לעשר השנים הבאות, ובתום השנה הזאת הוא יבוטל

בתמונה הראשית: אסדת קידוח נפט בים. גז טבעי. צילום: שאטרסטוק

משותפויות לווייתן נמסר: "בית המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז למעט סעיף היציבות, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים וסעיפים רבים נוספים – ועל כך אנו מברכים. עוד עולה מההחלטה כי גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את ההשקעות הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. אנו נפעל יחד עם הממשלה, באופן מיידי, לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה ובראשם פיתוח לוויתן עד סוף שנת 2019."

"על הממשלה והכנסת לגבש בדחיפות מתווה גז חלופי שיעמוד במבחן משפטי", כך אומר מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, בעקבות פסיקת בג"צ. "מעל 100 מפעלי תעשיה בקיבוצים צורכים אנרגיה בכמות המצדיקה מעבר מהיר לשימוש בגז טבעי וממתינים להגעתו וכל חודש של עיכוב באישור המתווה עולה לנו מיליוני שקלים רבים ומעכב כניסה להשקעות חדשות".

"תמכנו ואנו תומכים במתווה הגז, אבל בד בבד אנו מקבלים לחלוטין את פסיקת בג"צ שכן כל פעולה ממשלתית צריכה לעמוד באמות מידה משפטיות", אומר אורנשטיין. "עם זאת, יש לפעול לקצר ככל שניתן את תקופת אי הודאות, שהיא בלתי נסבלת מבחינת המפעלים והקיבוצים. האנרגיה היא מרכיב מרכזי במבנה ההוצאות של מפעלים רבים ובלי מתווה מאושר קשה להיכנס להשקעות חדשות והמשמעות היא עיכוב בפיתוח המפעלים וקליטת עובדים חדשים בפריפריה".

"אנו קוראים לחברות האנרגיה שלא להמתין עד לסיום הדיונים ולקדם את פיתוח מאגר לוויתן שהוא הבסיס העתידי לאספקת גז למפעלי התעשייה הקיבוצית", אומר אורנשטיין.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "נתניהו שרגיל שההפחדה תמיד עובדת לו, נתקל הפעם במחסום בג"צ. השופטים לא מיהרו לפחד מהאיומים, או מהנאום השערורייתי שנשא בפניהם וקיבלו את ההחלטה הנכונה, משפטית ומוסרית. טוב יעשו נתניהו ושליחיו אם במקום לתקוף את בג"צ ולנסות לעקוף אותו, יפנימו את פסק הדין ויחזרו בהם מהניסיון לחלק כמעט בחינם את משאבי הטבע של מדינת ישראל".

חברת הכנסת יעל כהן פארן(המחנה הציוני) הגיבה להחלטת בג"צ לגבי מתווה הגז "יש שופטים בישראל, אני מברכת את בג"צ על ביטול סעיף היציבות במתווה הגז, זה יום שמח לאזרחי מדינת ישראל, אנחנו נפעל לכך שגם בכנסת סעיף היציבות לא יעבור". חברת הכנסת המשיכה ואמרה "מאבק ממושך שהובלנו כנגד המתווה נושא פירות, האינטרס הציבורי גדול יותר מהאינטרס הצר של חברות הגז. אמשיך לפעול מהכנסת לדאוג לטובתם של אזרחי מדינת ישראל ושמירה על האינטרסים שלהם בגז הישראלי".

חה"כ יואב קיש (ליכוד): "מדינת חלם. לצערי אנו עדים היום לתוצאות של התערבות שגויה של הרשות השופטת בפעילותה של הרשות המבצעת. העברת סעיף אי ההתערבות הרגולטורית בכנסת משמעותו היא אחת – צעד אחד אחורה במאבקה של מדינת ישראל לעצמאות אנרגטית. במו״מ התעקשה הממשלה שלא לתת לחברות הגז יציבות בחקיקה ועכשיו בג״ץ הפך לנציגם של חברות הגז בדרישה זו. כל פרויקט שדורש השקעות רבות מחייב יציבות כך היה בפרויקט כביש 6 וכך בפרויקטים רבים אחרים, אך מעולם לא נדרש העניין לחקיקה. זהו תקדים גרוע שבג״צ דורש. מיליארדי שקלים שאמורים ללכת לקופת המדינה נמצאים כיום בסכנה."

ח״כ ציפי לבני בטוויטר: ‏״ביטול המתווה זה המחיר שהממשלה משלמת על רמיסת שומרי הסף הגסה בדרך חקיקתו. גישת ה״אני מצפצף על זה״, הדחת יו״ר החשמל והזזת שר הכלכלה, לא השתלמו״.

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני): מתווה הגז אינו חוזה אישי בין ראש ממשלה ובעלי ההון. מדובר בכלכלה של החברה כולה ומדינה שלמה, ולכן הוא חייב לקרות בצורה מתוקנת, שקופה ופתוחה. ביטול המתווה הוא פרי מאמץ שהוביל המחנה הציוני, ולשמחתנו בג"ץ פסק לטובת העתירה שהוגשה. הביקורת שכבר נשמעה מספסלי הליכוד כנגד בג"ץ ממחישה עד כמה הממשלה אינה סופרת את הציבור. הדמוקרטיה והחוק אינם מעניינים את שרי הממשלה, אלא קשרי ההון-שלטון שעל פיהם נכתב המתווה. ביטול מתווה הגז הוא הישג היסטורי ודרמטי, שיש לו גם השלכות פוליטיות. שלטון הליכוד ניסה להערים על אזרחי ישראל ולהעביר מתווה שהיה צפוי לפגוע בנו. למזלנו בג"ץ יצא להגנה על האזרח וביטל את רוע הגזירה".

חה"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) על הכרעת בג"ץ: "פסיקת בג"ץ תגרום לכך שמתווה הגז יחזור לכנסת לדיון מהותי, על אף שהממשלה נמנעה עד כה מלעשות כן. ברור לכולם כי המתווה כבר לא רלוונטי, לא בפן של היציבות הרגולטורית, ולא בפן של המחיר הגבוה מאוד שנקבע בו – מוטב לקחת צעד אחורה, ושהממונה החדש פשוט ינהיג פיקוח מחירים."

ח"כ דב חנין: "אין שום דרך לסובב את זה: הציבור ניצח היום את נתניהו ואת חבריו הטייקונים. בג"צ פסל את מתווה הגז. זהו רגע משמח והוכחה שכשאנשים מתגייסים ויוצאים לרחובות – קולם נשמע וגם משפיע. וזה גם ניצחון במאבק הגדול של זמננו: דמוקרטיה או אוליגרכיה. 1:0 לטובים".

התנועה למשילות ודמוקרטיה: "שוד הסמכויות מנבחרי הציבור". החלטת בג"ץ מהווה כרסום נוסף בסמכויותיהם של המוסדות הנבחרים במדינת ישראל. לפי ההחלטה, ממשלת ישראל לא יכולה לחתום הסכמים ארוכי טווח. ההנמקה לפיה ההגבלה על שיקול דעתה של הממשלה תחול "כאשר מדובר בנושא המצוי במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה, אשר ייתכן שהרכבה והאידאולוגיה שבה היא מחזיקה, יהיו שונים משל זו הנוכחית" הייתה יכולה לשמש למניעת כריתת יחסים בינלאומיים עם גרמניה, סלילת כביש 6, הסכמי אוסלו, היציאה מלבנון או ההתנתקות. איש משופטי בג"ץ לא ישא באחריות הציבורית אם החלטתם תוביל לעליית מחירי האנרגיה, לפגיעה בחוסנה הכלכלי של ישראל או ביחסיה הבינלאומיים. על הממשלה והכנסת לפעול במלוא החומרה נגד שוד הסמכויות מנבחרי הציבור, שכן הדמוקרטיה והגז הם של כולנו״.

חה"כ עמר בר-לב: "לאחר שהרשות המחוקקת איבדה את יכולתה למלא את תפקידה, העוגן האחרון של הדמוקרטיה הישראלית – בג"צ, חסם היום את הדיקטטורה השלטונית של נתניהו. חרף המאמצים של הרודן להשתיק את הכנסת בכלל ובפרט בנוגע לגז וחרף הצהרתו כי כשהוא רוצה משהו הוא משיג אותו, שופטי בג"צ פסקו הערב כי בסעיף היציבות טעם לפגם והוכיחו כי בית המשפט העליון הוא רשת הביטחון האחרונה של הדמוקרטיה".

חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה: ״תעודת כבוד לבית המשפט העליון והישג אדיר לחברה האזרחית בישראל. אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות כמו ברווז, אז זה ברווז. המתווה נראה מסריח, דרך קידומו הייתה מסריחה והנימוקים בעדו היו מסריחים , ולכן המתווה מסריח. בית המשפט ראה מה שכולנו ראינו, וכך הוא פסק. תעודת כבוד לבית המשפט העליון והישג אדיר לחברה האזרחית בישראל״.

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) על ביטול מתווה הגז: "שוב הוכח שיש שופטים בירושלים״ "שלטון החוק והדמוקרטיה, שנרמסו בחסות המתווה וקשרי הון שלטון, חוזר ומודגש בזכות השופטים בירושלים. אני מברכת על ‏ביטול המתווה שנזכיר כי עבורו "הוזזו" שורה של אנשים בתפקידי מפתח וערכים כמו שיוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק- נרמסו ברגל גסה. המקרה מוכיח את חשיבות הפרדת הרשויות בדמוקרטיה, וחשיבותה של מערכת משפטית חזקה ומתפקדת".

ח״כ ד״ר נחמן שי בתגובה להחלטת בג״צ: ״יש שופטים בירושלים. בכל מדינה מתוקנת הייתה היום הממשלה הולכת הביתה.״

יו״ר סיעת מרצ, אילן גילאון, בירך על החלטת בגצ בעניין מתווה הגז: ״יש שופטים בירושלים, וגם הם יודעים שצדק הוא שמירה על נכסי הטבע של המדינה ומניעת הפקעתם לידי בעלי ההון.״ ״פסיקה זו מוכיחה פעם נוספת כי האינטרס של נתניהו ושותפיו הוא הניגוד המוחלט לאינטרס של אזרחי ישראל וטובתם.״

ח"כ מוטי יוגב על ביטול מתווה הגז על ידי בג"ץ: לא, לא D9. בית המשפט העליון הוא מוסד חשוב שצריך לחזקו. אך במתווה הגז, למדנו היום עוד שעור באקטיביזם שיפוטי ובפגיעת הרשות השופטת ברשות נבחרת. בשביל מה צריך בחירות כל כמה שנים? יש בית משפט עליון. במדינה יהודית ודמוקרטית חפצת חיים, שלטון העם ינצח, גם אם נידרש לתקן את פיסקת היציבות״.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל: "מדובר על ניצחון גדול של כל אזרחי ישראל. יש שופטים בירושלים! בית המשפט הוכיח שיש מי שלא נבהל מנוכחותו של ראש הממשלה ולא מאיומיו. מקריאה ראשונית של פסיקת בגצ עולה כי בית המשפט אימץ את קביעת ועדת הכלכלה שדרך המלך הראויה היא דרך החקיקה בכנסת. וכמו כן, קיבל את הקביעה שסוגית היציבות הרגולטורית שהממשלה הציעה מהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. בכוונתי לכנס את ועדת הכלכלה לאלתר על מנת לדון במשמעויות וההשלכות של פסיקת בגצ."

תגובת התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין על מתקפות כנגד בגץ בעניין פס״ד מתווה הגז: "לצערנו אנחנו שומעים שוב מתקפות חסרות רסן על מעמדו של בגץ. מעבר לעובדה שהמתקפות האלו מסוכנות לעוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית, הן גם חסרות כל יסוד ומעידות על חוסר הבנה משפטי מוחלט במקרה הטוב, וניסיון להטעות את הציבור במקרה הרע. כל מי שקרא בעיון את פסק הדין יודע להגיד שבגץ מילא בדיוק את התפקיד המובהק שלשמו הוא הוקם ומנע מהממשלה מלכבול בשלשלאות את ידי הכנסת והממשלות העתידיות מלעשות כל שינוי שיפגע ברווחיות של חברות הגז. ההכרעה בשאלה המשפטית המובהקת שהתעוררה בהקשר זה היא חלק מתפקידו הבסיסי כמגן הדמוקרטיה. ונבהיר: בגץ פסל את מתווה הגז בשל סעיף היציבות – שאין דומה לו באף מדינה מתוקנת (רק במדינות מתפתחות כגון רואדנה ) – ונזהר מלהתערב בכל סוגיה כלכלית שהתעוררה במסגרתו. אנו קוראים לנבחרי הציבור לגלות את האחריות המתבקשת ולכבד את מעמדו של בית המשפט ואת הכרעותיו, גם כשעמדתם אינה זו שמתקבלת".

כמה נשים יש באמת בהנהגת המדינה?

www.mako.co.il

למרות חגיגות השמחה ממספרן העולה של חברות הכנסת בישראל, נתונים שמפרסם ארגון נעמת חושפים עד כמה עמוק הפער בצמרת. בינתיים, אותה כנסת עדיין מתקשה להתאים את תנאי העבודה בה להורות ולהורים: "צריכים לשמש דוגמא"

דפנה ליאל, כתבת כנסת | חדשות 2 | פורסם 07/03/16 21:57 

רוב העם, מיעוט בממשלה: מצב הנשים בצמרתדפנה ליאל

מאות שקלים בשנה על כרטיס האשראי הדומם שלכם

הצרכן הישראלי מחזיק בממוצע בין 2 ל-3 כרטיסי אשראי בכיס, אך ברוב המקרים הוא אינו עושה שימוש בכולם. מספר הכרטיסים הדוממים הללו ששוכבים לנו בארנק מגיע ל-1.8 מיליון. כמה כסף הם מניבים לבנקים וחברות האשראי ובאיזה חברה מספר כרטיסי האשראי הלא פעילים הוא הגבוה ביותר? בדיקת ynet

האם אתם משתמשים בכל כרטיסי האשראי שברשותכם? ל-90% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל יש כרטיס אשראי, כאשר הלקוח הישראלי מחזיק בממוצע יותר מ-2 כרטיסים.

 

  • 9.5 מיליון כרטיסי אשראי גיהצו 260 מיליארד שקל

 

מהדו"חות הכספיים של חברות האשראי שפורסמו בחודש הקודם, עולה כי מספר כרטיסי הפלסטיק גדל בשנת 2015 בכ-700 אלף והסתכם בכמעט 9.5 מיליון כרטיסים ואולם בדיקת ynet מעלה כי מתוכם 1.81 מיליון כרטיסים מוגדרים כלא פעילים – כאלו שלא בוצעה בהם כל פעולה ב-3 החודשים האחרונים.

 

שיעור הכרטיסים הלא פעילים נע סביב 20%, כלומר 1 מכל 5 כרטיסי אשראי מוגדר כלא פעיל, שיעור דומה לנתונים בסוף שנת 2014.

 

בישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, מספר הכרטיסים עמד, נכון לתחילת שנת 2016, על 4 מיליון מתוכם 910 אלף כרטיסים לא פעילים. באמריקן אקספרס, שהיא חברה-אחות של ישראכרט ונמצאת בבעלות הקבוצה (הנשלטת בידי בנק הפועלים), עמד מספר הכרטיסים על 653 אלף מתוכם 183 אלף כרטיסים לא פעילים.

 

בחברת כרטיסי האשראי כאל (הנמצאת בשליטת דיסקונט) מספר הכרטיסים שמחזיקים לקוחות החברה הסתכם ב- 2.33 מיליון, מתוכם 467 אלף כרטיסים לא פעילים. ובלאומי קארד (שבשליטת לאומי) מספר הכרטיסים של החברה, נכון לסוף 2015 עמד על 2.48 מיליון מתוכם 440 אלף כרטיסים לא פעילים.

 

שיעור הכרטיסים הלא פעילים הגבוה ביותר נמצא בחברת אמריקן אקספרס – 28% מכלל הכרטיסים שמחזיקים לקוחות החברה, מוגדרים כלא פעילים.

 

מ-13 שקל ועד מאות שקלים בחודש

הגידול במספר הכרטיסים הללו נובע בין הייתר מהשיווק האגרסיבי של שלל מועדוני הלקוחות של הרשתות והחברות השונות, המציעים כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. אך לתופעה הזו יש גם מחיר.

 

כרטיסי אשראי נתוני 2015 (במיליוני שקלים)
הכנסות רווח נקי עמלות ממחזיקי הכרטיסים ריבית ממוצעת על האשראי מספר כרטיסים
ישראכרט* 1,930 277 597 7.7% 4.65
לאומי קארד 1,050 180 505 6.8% 2.48
כאל 1,240 149 509 11% 2.33

* כולל אמריקן אקספרס

 

האם אתם מודעים לתשלום החודשי של דמי הכרטיס? מקור עיקרי להכנסות חברות האשראי הוא מה שמכונה "עמלות מנפיק" – כספים שמקורם בין הייתר מהנפקת כרטיסי אשראי ודמי הכרטיס החודשיים הנגבים מהלקוחות. סך הכנסות חברות כרטיסי האשראי מתחום זה הגיע בשנת 2015 ליותר מ-800 מיליון שקל.

 (צילום: shutterstock)

(צילום: shutterstock)

בכמה כסף מדובר? דמי הכרטיס נעים מ-13 שקל בחודש בכרטיסים הרגילים ועד כ-60 שקל בחודש בכרטיסי היוקרה. בכרטיסי ה"טופ פרמיום" כגון WORLD ELITE של ישראכרט, WORLD SIGNIA של לאומי קארד ו IFINITI של כאל, אותם מחזיקים מספר מצומצם של לקוחות – המחיר אף עשוי להגיע גם לכמה מאות שקלים בחודש.

 

אמנם לא כל הלקוחות משלמים את דמי הכרטיס המלאים. בחלק מהכרטיסים ניתן פטור מדמי כרטיס בשנה הראשונה. בחלק מהמקרים ניתנת הנחה בדמי הכרטיס בהתאם להיקף השימוש בו ברכישה החודשית, כמו כן ישנם מועדונים וארגונים המנפיקים כרטיסי אשראי בשיתוף חברות האשראי ומעניקים לחבריהם פטור מתשלום. אך גם אם ניקח בחשבון את כל אלו, עדיין מאות אלפי כרטיסים דוממים, שלגביהם ההנחה אינה תקפה, מניבים לחברות האשראי ולבנקים עשרות מיליוני שקלים – רק על עצם החזקתם.

 

נציין, כי בעקבות כתבה בעניין שפרסמנו כבר לפני כשנה,הוגשה לכנסת הצעת חוק בנושא. על פי הצעת החוק שהגישה בחודש יולי האחרון ח"כ קסניה סבטלובה, יו"ר השדולה לצרכנות ולסחר הוגנים בכנסת, במצב בו כרטיס אשראי הוגדר "לא פעיל" יחויב מנפיק הכרטיס (בנק או חברת כרטיסי האשראי) ליידע את בעל הכרטיס במסרון ולפרט את גובה דמי הכרטיס שהוא משלם או לחלופין את מועד פקיעת הפטור מדמי כרטיס אם יש כזה. בנוסף החברה תצטרך לפרט הדרכים לביטול הכרטיס.

 

עד שזה יקרה, אם בכלל, כדאי שתשימו לב כמה אתם משלמים על כרטיס הפלסטיק, במיוחד אם אתם לא משתמשים בו.

 

צלמים: אסף מגל ויוגב אטיאס

מאות שקלים בשנה על כרטיס האשראי הדומם שלכם

האם אתם משתמשים בכל כרטיסי האשראי שברשותכם" ל-90% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל יש כרטיס אשראי, כאשר הלקוח הישראלי מחזיק בממוצע יותר מ-2 כרטיסים.

 

מהדו"חות הכספיים של חברות האשראי שפורסמו בחודש הקודם, עולה כי מספר כרטיסי הפלסטיק גדל בשנת 2015 בכ-700 אלף והסתכם בכמעט 9.5 מיליון כרטיסים ואולם בדיקת ynet מעלה כי מתוכם 1.81 מיליון כרטיסים מוגדרים כלא פעילים – כאלו שלא בוצעה בהם כל פעולה ב-3 החודשים האחרונים.

 

שיעור הכרטיסים הלא פעילים נע סביב 20%, כלומר 1 מכל 5 כרטיסי אשראי מוגדר כלא פעיל, שיעור דומה לנתונים בסוף שנת 2014.

צילום: shutterstock© צילום: shutterstock צילום: shutterstock

בישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, מספר הכרטיסים עמד, נכון לתחילת שנת 2016, על 4 מיליון מתוכם 910 אלף כרטיסים לא פעילים. באמריקן אקספרס, שהיא חברה-אחות של ישראכרט ונמצאת בבעלות הקבוצה (הנשלטת בידי בנק הפועלים), עמד מספר הכרטיסים על 653 אלף מתוכם 183 אלף כרטיסים לא פעילים.

 

בחברת כרטיסי האשראי כאל (הנמצאת בשליטת דיסקונט) מספר הכרטיסים שמחזיקים לקוחות החברה הסתכם ב- 2.33 מיליון, מתוכם 467 אלף כרטיסים לא פעילים. ובלאומי קארד (שבשליטת לאומי) מספר הכרטיסים של החברה, נכון לסוף 2015 עמד על 2.48 מיליון מתוכם 440 אלף כרטיסים לא פעילים.

 

שיעור הכרטיסים הלא פעילים הגבוה ביותר נמצא בחברת אמריקן אקספרס – 28% מכלל הכרטיסים שמחזיקים לקוחות החברה, מוגדרים כלא פעילים.

 

מ-13 שקל ועד מאות שקלים בחודש

הגידול במספר הכרטיסים הללו נובע בין הייתר מהשיווק האגרסיבי של שלל מועדוני הלקוחות של הרשתות והחברות השונות, המציעים כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. אך לתופעה הזו יש גם מחיר.

. על פי הצעת החוק שהגישה בחודש יולי האחרון ח"כ קסניה סבטלובה, יו"ר השדולה לצרכנות ולסחר הוגנים בכנסת, במצב בו כרטיס אשראי הוגדר "לא פעיל" יחויב מנפיק הכרטיס (בנק או חברת כרטיסי האשראי) ליידע את בעל הכרטיס במסרון ולפרט את גובה דמי הכרטיס שהוא משלם או לחלופין את מועד פקיעת הפטור מדמי כרטיס אם יש כזה. בנוסף החברה תצטרך לפרט הדרכים לביטול הכרטיס.

עד שזה יקרה, אם בכלל, כדאי שתשימו לב כמה אתם משלמים על כרטיס הפלסטיק, במיוחד אם אתם לא משתמשים בו.