טראמפ לא גר במזרח התיכון, אנחנו כן

16602557_1334701389923288_7056820736352543310_o

February 15

חברות וחברים יקרים,

עוד מעט תתקיים הפגישה הראשונה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלנד טראמפ. נתניהו, שביקש מכולם להחזיק מעמד עד ה 20 לינואר, וודאי עוצר את נשימתו. אין לדעת מה יאמר לו הנשיא ההפכפך, שכבר עבר מ"תומך במפעל ההתנחלויות" ל"הן לא מועילות לשלום".
טראמפ גם התייחס לאחרונה לנושא של הסכם השלום – כן, הוא, כמו כל הנשיאים האמריקאים לפניו, רוצים להשיג את היעד הנשגב הזה – הסכם שלום כולל בין ישראלים לפלסטינים. אבל מה שנתניהו יודע היטב ולא יגיד לכם לעולם, הוא שבעצם זה לא כל כך משנה מה יהיה הניסוח המדויק של דבריו. כי גם לאחר מה שיאמר או לא יאמר הנשיא, שעד לאחרונה מיעט לעסוק בנושא הסכסוך ובקושי היה מודע לפרטיו הסבוכים, הרי שמיליוני הפלסטינים בגדה ובעזה יישארו כאן, נטועים באדמה הזאת. עם הכפרים שלהם, עם הערים שלהם, עם מחנות הפליטים שלהם ועם המטעים שלהם. הם לא יהפכו לחברים שלנו, לא היום ולא מחר ולא יתחילו להעריך את כל הטוב הזה שהשלטון הישראלי הצבאי מביא להם.
מי שרוצה לשמוע תודה על זה שבמחנה פליטים ג'נין המצב טוב יותר מאשר במחנה פליטים "עין חלווה" שבלבנון או "זעתרי" בירדן – לא יזכה לזה לעולם. והכי חשוב – הערבים הפלסטינים לא יהפכו ליהודים ולא יצטרפו לעם ישראל. הם היו ויישארו עם אחר שמגדיר את עצמו ככזה, עם עם שאיפות לאומיות עצמאיות. עם, שגם לאחר 50 שנה של שליטה ישראלית לא כופפנו ולא הרגלנו לרעיון שהכי טוב זה שיחיו ביחד עם ישובי ה״בנטסטן״ הנשלטת על ידינו. חשוב שיזכרו את זה כל אלה שמציעים מדי יום ביומו כל מיני תכניות הזויות המציעות לפלסטינים "בונוס" בצורה של כביש שיחבר בין ג'נין לחברון.

אז בין אם טראמפ יגיד שזה בסדר לא למהר לשום הסדר או שבעוד חצי שנה יצוץ כאן עם איזשהי תכנית שאפתנית, אנחנו עדיין חייבים להחליט איך אנחנו שומרים על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ומסיימים את השליטה על עם אחר, תוך שמירה מקסימלית על האינטרסים הביטחוניים שלנו.

בעיניי, העובדה שאלפי שב"חים מגיעים לכאן מדי יום באין מפריע וחלק מסוים בהם אחראי לפיגועים בגל האחרון – זה לא ביטחון. זה שבכפרים הפלסטיניים שלאחר 67 הפכו ל"חלק בלתי נפרד מירושלים המאוחדת" מתנוססים דגלים של חמאס וישנם גרפיטי המביעים תמיכה בדאע"ש ולאחר מכן יוצאים משם מפגעים – מאותם הכפרים בדיוק – זה לא ביטחון. גם נתניהו מבין את זה, גם הוא לא רוצה לספח שום דבר ואף אחד כי תכל׳ס, גם הוא לא יודע איך להתמודד עם המצב שהוא וחבריו יצרו כאן בשנים האחרונות.

האם תהיה לראש הממשלה אינטרקציה יותר טובה עם הנשיא האמריקאי החדש? כנראה. האם המציאות בקצרה שלנו של המזרח התיכון תשתנה בגלל שהאיש הזה עלה לשלטון כשהוא נישא על גלי הלאומנות הקיצונית, הגזענות ושנאת האחר? בוודאי שלא. אז בואו לא נתלה את התקוות שלנו לא בנשיאים ולא מזכירי המדינה. במקרה הטוב הם יכולים לסייע במסגרת טווח הפתרון שכבר נוצר בתוכנו. במקרה הרע הם מזיקים למצב הסבוך ממילא.

אנו לא צריכים את טראמפ או פטרון אחר שיפתור את הבעיה הקשה שאנו חיים בה. הם שם ואנחנו חיים כאן את המורכבות והסכנות. עלינו לנהוג באומץ ובמנהיגות, לקחת את האחריות למדינה שלנו בידינו ולקבל החלטות נבונות על מנת לשמור על מדינת ישראל מהידרדרות נוספת במדרון החלקלק הקרוי מדינה דו-לאומית.